מדברים על אריק: על "אילו רק יכול היה לדבר - מה קרה לאריק שרון?"

הסרט "אילו רק יכול היה לדבר" העוסק בראש הממשלה לשעבר לא חידש דבר והרגיש כמו כתבת מגזין שנמתחה יתר על המידה

רון קסלר | 9/1/2011 0:05 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר

"אילו רק יכול היה לדבר", ערוץ 10, 21:15

 
ער לפעמים.
ער לפעמים. "אילו רק יכול היה לדבר" צילום מסך

שבריר המידע החדש היחיד בסרט "אילו רק יכול היה לדבר" של גדי סוקניק היה בהבלחה של שנייה. זו הייתה פרסומת של משרד הבריאות ששודרה באחד המקבצים. "לכל קשיש הזכות לחזור לתפקוד לאחר אירוע מוחי", נאמר שם. זה לא רלוונטי לשרון אבל אקטואלי מתמיד לתושבי ישראל בשנת 2011. גם זאת לטובה.

חמש שנים שאריק שרון כבר לא איתנו. היעדרותו של אריק מחיינו היא מסוג ההחומרים שעושים עליהם סרט. בכלל, לוח השנה הטלוויזיוני מלא באירועים שמזמינים סרטים דוקומנטרים: מותה של, הרצח של, הפשע הלא מפוענח על ועוד שלל אירועים שתמיד אפשר לחזור אליהם שוב ושוב בפרספקטיבה כזו או אחרת.

הסרט על שרון לא חידש דבר. מילא זה שלא חידש, אפשר היה לשדר אותו גם לפני שלוש שנים, שנתיים ואולי אפילו חצי שנה אחרי לכתו של שרון ולא היינו מרגישים דבר. מזמן לא צפיתי בסרט טלוויזיה ממוחזר כל כך, ששם ללעג את כל מה שקשור לחדשנות אקטואלית. בתום חמישים וחמש דקות משובצות פרסומות הגיע חידוש עבש: ראיון עם רופאו האישי של שרון. ראיון שבהחלט היה יכול לתפוס מקום של כבוד בכתבת מגזין בסיכום שבוע סטנדרטי לציון יום השנה לאירוע המוחי של שרון.



צילום מסך
חידוש עבש. מתוך ''אילו רק יכול היה לדבר'' צילום מסך

צריך להיות הוגנים ולעדכן שהמידע על כך שאריק שרון ער חלק מהזמן ובכלל לא מונשם הוא בהחלט חדש, עדכני ונוסח במשדר בצורה שעד כה לא הובאה לאוזני ציבור. גם האמירה הברורה כי מצבו הרע של אריק היה ברור מהתחלה וכל סאגת הנשימה העצמונית והציפייה לנס היתה בדיה אחת גדולה בימים ההם, היא בהחלט אמירה משמעותית. אבל למה לעשות מזה סרט של שעה? מה הסיבה שיש צורך לשדר סרטים שהם על סף סיכום ויקיפדיה? לפעמים, רישום השעות בדוח לרשות השניה בסוף שנה יוצר משדרים שהשתיקה יפה להם, אבל הדיווח עליהם שווה כל שקל.

המתכון לסרטים האלה כמעט מתמטי: קחו קצת קטעי ארכיון, הוציאו

צוות שטח לצלם אנשים ששמחים לדבר, פגשו מקור שמוכן לדבר במשך שתי דקות. ארזו יפה, הכינו פתיח, שילחו קומוניקט והנה לכם שעה שכולה אקטואליה דרמטית.

כשלונו הגדול של הסרט הוא בכך שלא היה בו שום סיפור לספר, אבל לרשותו היו דקות ארוכות של זמן להעביר כדי לגלות לנו שאין מה לספר. התסריט הדוקומנטרי למראית עין נע לו בכבדות כשמוזיקת מתח בסגנון "בשידור חוקר" מעטרת את הראיונות האיישים של כל אנשי שרון שכבר דיברו בכל מדיום תקשורתי אפשרי. מבחינת ערוץ 10 יש כבר מוצר מדף לשנה השישית. קצת התאמות, עריכות ואפשר יהיה לרשום עוד שעה של דוקומנטריה בשנת 2012.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_tarbut/tv/ -->