קוראים את המפה: על גימיקים בעולם הספרות
"דירה להשכיר" הפך לכרית עבה שמתחממת במיקרוגל, "מעשה בחמישה בלונים", "האריה שאהב תות" ו"סיר הסירים" מגיעים כפלסטרים לילדים פצועים, שיר "הזברה" מגיע עם פאזל מגנטי וגם ספרי הבישול של בני סיידא הפכו לכרטיסיות מתכת. הגימיקים הספרותיים כובשים את החנויות בדרך לכיס שלנו. מה קורה? אני קונה
סיידא לא לבד. ביקור בחנויות הספרים מגלה שמסתמנת פה תופעה. אולי זה סף הריגוש שהולך ועולה, אולי העובדה שהענקת ספר בלבד במתנה - לאור המבצעים הקיצוניים - נתפסת לפרקים כפדיחה, ואולי כי זו דרכו של עולם, שמצד אחד רוצה לשמור על המסורת ומצד שני מבקש להתחדש. כך או כך, ספרים בלבוש המסורתי דרים בכפיפה אחת עם ספרים שקשה לזהות כספרים. "דירה להשכיר" של לאה גולדברג הפך לכרית עבה ומתחממת במיקרוגל, במדפי "טויס אר אס", שעליה נמים התרנגולת השמנה ושאר ידידיה לבניין; הזברה של ע. הלל ממשיכה ללבוש ולפשוט פיג'מה, אבל בספר שמגיע עם פאזל מגנטי. "מעשה בחמישה בלונים", "האריה שאהב תות" ו"סיר הסירים" מגיעים כפלסטרים לילדים פצועים, והכל כדי לצוד את לב הילד בדרך העקלקלה אל כיסו של ההורה. הראש האנושי ממציא הרבה פטנטים.
"הרעיון הוא לא רעיון מקורי", מתוודה סיידא. "בהוצאת מודן הביאו אותו מיריד הספרים בפרנקפורט. אנשים אומרים לי שהם נכנסים למטבח רק עם הכרטיס הרלוונטי. הם לא סוחבים איתם ספר שלם וזה הרבה יותר נוח להם. אם נשפך משהו על הכרטיס, מנגבים במגבת והוא חוזר להיות חדש כפי שהיה פעם כי הוא מצופה בלמינציה. גם אלה שנכנסים למיטה עם ספר בישול, יותר קל להם להיכנס עם הקלפים שהם בוחרים".
סליחה, אנשים נכנסים עם ספר בישול למיטה?
"אין לך מושג כמה. אני פוגש בסדנאות שאני מעביר, בשבוע הספר, ויש כאלה שנכנסות עם כמה ספרים. כשנשים פוגשות את אשתי, הן אומרות לה: 'נכנסתי עם בעלך למיטה' והיא אומרת: 'לא יכול להיות, אני הייתי איתו'. זו הפואנטה. הקלילות, הנגישות והמחיר, שהוא הרבה יותר זול מספר".
הכל , אגב, מיוצר בסין. "פה בארץ לא היו יכולים לעשות כזה דבר", אומר סיידא, "ואם היו מסוגלים - המחירים היו בשמים".
אפשר לומר שוויתרת על הפורמט הקלאסי של ספר עם דפים וכריכה?
"מה פתאום! הפורמט המוכר ממשיך לצאת. את זה עשינו כגימיק למתנות וזה הוכיח את עצמו".
שלוש קטגוריות מצטיינות במלבוש חדש. רויטל ויטלזון-יעקבס, מחלקת קניינות ספרים בעברית ברשת סטימצקי, מונה אותן: "מדובר בשלושה תחומים בולטים: תחום הילדים והפעילויות לילדים, כמו קלפי משחקים לדרך בנסיעות משפחתיות. התחום השני הוא תחום הבישול. התחום השלישי הוא תחום ספרי המתנה שיש בהם גימיק. בולטים מאוד הם ספרי הספיראלה'בישולה' של שולה מודן והספר של שרית סרי "תהיו בקשר". המחשבה מאחורי זה היא איך מבליטים את הספר על המדף. בין אם ההוצאות השונות חשבו על זה או לא, אותנו, בסטימצקי, זה מאלץ לחשוב על תצוגת מדף שונה. זה מאוד הגיוני. העולם כולו מסביבנו מחפש חידושים ועכשיו זה הגיע אלינו".
ומה עם התוכן?
"עצם האריזה נותנת לזה את הערך המוסף ואת הקטע שלו", אומרת ויטלזון. "כבר מזמן למדנו שהאריזה, יפה כל שתהיה, לא מביאה לרשימות רבי המכר אם יהיה זבל בפנים".
ומאז שחנויות הספרים הן כבר מזמן לא רק חנויות ספרים אלא מיני לונה פארק, גם הוצאות הספרים נדרשות ליצירתיות בלתי פוסקת. "ספר החווה הגדול" הבומבסטי של הוצאת אורנית, למשל, בנוי כשער ענק. כשפותחים אותו מתגלה עולם ומלואו בתוך חווה חקלאית כשבתוכה 12 ספרונים. כל אחד מהספרונים מספר על אודות פעילות בחווה או על בעל חיים. המחיר: נאה (98 שקל).
הספר "מפלצות ותירוצים" מבית קלאסיקלטת אמנם הוכתר כזוכה המקום הראשון ביריד הספרים לספרות ילדים בבולוניה, אבל יוצריו לא רצו לבנות רק על הנתון הזה והוציאו אותו בממדים מרשימים של 42 ס"מ על 31 ס"מ. גם "סבתא בישלה דייסה" באותה חברה זכה לפיתוח ייחודי: הסיפור מתעורר לחיים באמצעות בובת דגדוגים המצורפת לספר, כשהבובה הופכת את כף ידו של ההורה המספר לסבתא זעירה, שמטיילת בקלילות על ידיו ועל גופו של הילד, בחיפוש אחר דייסה. באותה חברה ראה אור ספר פסנתר שמציע לילדים לנגן את שירי ילדות כמו "רוץ בן סוסי", באוטו "שלנו" בלחיצת קליד.
עלילת הספר "הכרית של יולילה", מאת רונית
גם בתחום הנוער מושקעים גימיקים כמו תלת ממד. למשל, סדרה שתורגמה בהוצאת שוקן על המיתולוגיה היוונית, מגיעה עם מכתבים, גלויות והפעלות. בחזית הניו אייג' אפשר למצוא ספרים בפורמט של כרטיסיות צבעוניות כמו "מבחן הצבעים" (מודן) המציע היכרות עם אנשים דרך צבעים. ספר נוסף שהתלבש כמו קלפים הוא "קלפים טיפוליים" (הוצאה פרטית), המיועד לסייע למורים לילדים עם קשיי למידה. בהוצאת אורנית מוגש ספר שירים קטן וחביב בעטיפת טול חגיגית וכן הלאה.
מוטי אבירם, מנהל התוכן של חברת קלסיקלטת, מנסה לעמוד על התופעה: "בגדול, כיוון שהמגרש קלסיקלטת הוא לא מגרש הספרים המסורתי, מלכתחילה קלסיקלטת בחרה לשחק במגרש ה'נובלטי בוקס' - כלומר ספרי פטנט וחדשנות, כאלה שיש בהם פנס, דיסק, פסקול, צעצוע להרכבה, פאזל ועוד. המחשבה שלנו היא מה שאני קורא'להעצים את הקסם'. אלה הכלים שעומדים לרשותי. המטרה שלנו היא כמובן להעצים את החוויה של הילד שמגיע אל הספר. אם פעם ספר היה קסם בלבד, זה כבר לא כך".
שנתחיל להיפרד מהספרים הקלאסיים?
"אני דבק במסקנה של פעם, אבל לא עובד איתה. לספר יש הקסם שלו, וגם אם אני ממשיך את קו המחשבה הזה, אין מה לעשות. סף הגירוי של כולנו עולה. נובלטי בוק נועדו לילדים מאוד קטנים בעיקר כדי לאפשר להם להשתמש בספר לא רק בתיווך הורי. בספרים החדשים שאנו מייצרים הילד יכול למצוא עניין נוסף מעבר לסיפור. יש אצלנו שמונה ספרים שנמצאים בשלבי פיתוח, כשבכל אחד מהם יש העצמה של החוויה. אנחנו מתחילים לפתח סוגי פעילויות ומשחק שמצורפים לספר, ואמורים לחזק את האמירה שלו. כנ"ל בכל הפיתוחים האחרים. המטרה היא שהנובלטי יתמוך בספר".
אבירם אינו לבד. סמנכ"לית השיווק של "צומת ספרים", טל פלוסקר, מחזיקה באותה דעה. "רעיונות שיווקיים וניסיונות להיות רלוונטיים נעשים כל הזמן בכל התחומים, לאו דווקא בשוק הספרים", היא אומרת. "נוסיף לכך את העובדה שעולם התקשורת והגירויים התרחבו בצורה משמעותית. כמות המוצרים התחליפיים לספרים גדלה, ולפעמים ספר צריך להציע קצת יותר מהפלטפורמה הרגילה".
אבל ילדים עדיין יכולים ליהנות מספר.
"אי אפשר להתעלם מהעובדה שילדים כבר בגיל שלוש מחזיקים עכבר ומקלדת, כך שכשאתה מצרף לספר קלטת שמע או חיבור יותר רחב לעולם התוכן שבספר, זה מעשיר את עולמם. יש גירויים אחרים כל כך רחבים כמו מחשבים, די-וי-די ומשחקים אלקטרוניים, ואנחנו מודעים לכך שלפעמים זה מנטרל את החסמים שיש להם בפני קריאה. הוצאות הספרים הבינו אחרי שהיו בסוג של סטגנציה, שעולם התוכן שהן מחזיקות בידיהן הוא עצום. זה מרחיב את השיווק, להורים זה נחמד, ואצל הילד זה מעלה חיוך".
איפה ישראל עומדת ביחס לעולם?
"ניקח כדוגמה את 'אמזון', האתר המסחרי הגדול בעולם, שהחל כאתר ספרים והבין שעם ספר אפשר להגיע בעצם לכולם, כי כל אחד אוהב ספר בתחום מסוים. הם הרחיבו את זה לעולם שלם של מוצרים נלווים. אני לא רואה עם זה בעיה. אנחנו הרבה יותר מחד ממדיים. אנחנו יכולים לקרוא במשך חצי שנה את'יוליסס', ואחר כך לעלות על טיסה עם ספר קליל. אנחנו אוהבים גם פלאפל וגם סושי. הצרכן שופט את המוצרים. הוא מספיק אינטליגנטי כדי לעשות את הבחירה שלו".
פרופ' הלל וייס, ראש החוג לספרות במכללת "אורות ישראל", אינו מודאג מהמגמה המסתמנת ואינו סבור שעידן הספר במתכונתו הנוכחית מתקרב לסופו. לדבריו, "בעומק של התרבות תמיד אנשים נדרשים לספרות יפה ובפרט לספרות קלאסית ולספרות מודרנית שיש לה ערך. לצערנו, לזילות התרבות יש יותר תורמים מאשר כאלה שעוסקים בטיפוח שלה. מבצעים של מכירת ארבעה ספרים במאה שקל זו דוגמה למכירה של הספר כמוצר ולא של הספר כערך. גם היום, כמו בעבר, יש סופרים טובים ומשוררים טובים. הזילות לא מצליחה לכבות את הגחלת. הפורמט הזה של ספר יישאר, אני לא סבור שניתן לשנות את היחס לנייר, לריח ולדפדוף".
גם רינה דניאל מחנות הספרים הוותיקה "דני ספרים" בירושלים שומרת על אופטימיות זה 24 שנה. "באים אלינו לקנות ספר, ואז רואים משהו חדש לעין ונדלקים. הספר נשכח ברגע שיש מוצר חדש בשוק. ועדיין, מה שנמכר יותר הם הספרים הישנים והטובים. אנשים תמיד חוזרים אליהם. הדברים החדשים שיוצאים לשוק הם היסטריה חולפת של חודש או חודשיים, בעקבות פרסום מאסיבי של ההוצאות. אחר כך הטעם יורד וחוזרים אל המקור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם