טפיל בחנות חרסינה: על "פרזיט"
הלהיט הטלוויזיוני באיראן מגיע דווקא מארצות הברית. בתוכנית הסאטירה "פרזיט" של ערוץ קול אמריקה שני גולים איראנים משתמשים בסגנון מערבי כדי לבקר את השלטון בטהרן
אבל לאחרונה, צמד גולים איראנים, החיים בוושינגטון, מצליחים לרתק את האיראנים לתוכנית המבקרת את חיי היומיום בארצם. מדי שבוע משדר ערוץ החדשות בפרסית של קול אמריקה את תוכניתם של קיימביז חוסייני וסאמן עראבי, הקרויה "פרזיט" (טפיל). רבים משווים את התוכנית ל"דיילי שואו" עם ג'ון סטיוארט בגלל ההתייחסות הסאטירית של השניים לחדשות.
אחד מהיעדים השכיחים לבדיחות בתוכנית הוא נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד. "פליטות הפה שלו אדירות", אומר עראבי. "בדיוק כמו שג'ורג' בוש נהג לומר דברים מטופשים בלי לחשוב". חוסייני מחייך. באחד הקטעים, הוא מספר "חיקינו את משפחת אחמדינג'אד בשעות הלילה. את מחמוד מסתתר מתחת לשמיכה, מחזיק פנס וגולש בפייסבוק". חוסייני מסביר שפייסבוק חסום לשימוש באיראן.
"היקף הקהל של התוכנית לא ייאמן", אומר סטיב רדיש, מנכ"ל קול אמריקה. אף שאין להם דרך למדוד את הרייטינג של התוכנית, הנצפית באמצעות צלחות לוויין אסורות, העדכונים בעמוד הפייסבוק של "פרזיט" זוכים ליותר מ-17 מיליון צפיות בחודש ולעמוד היוטיוב של התוכנית יש כ-45 אלף כניסות מדי שבוע.

יוצרי התוכנית נפגשו ב-2007, כשעראבי , עורך וידאו, הציג בפסטיבל הסרטים בטרייבקה סרטון מוזיקלי שהפיק, וחוסייני ראיין אותו עבור רדיו אירופה החופשית, שם עבד באותה העת. שניהם נולדו באיראן, אך חייהם פנו לכיוונים שונים אחרי המהפכה ב-1979.
עראבי , שהיה בן שש בזמן המהפכה, למד מהר - כאיראנים רבים - לנהל חיים כפולים. לשקר בבית הספר בנוגע לכך שלמשפחתו יש מכשיר וידאו, שבבית משחקים קלפים, שותים אלכוהול ומקשיבים לקול אמריקה. הוא עזב את ארצו כשהיה בן 12 ואימץ את התרבות האמריקאית. חוסייני, שחקן, סופר ובמאי, עזב את איראן רק לפני עשר שנים בעקבות חברה שעברה לגור בארצות הברית. הוא השתלב בקול אמריקה כמבקר אמנות ומנחה תוכנית תרבות.
עראבי וחוסייני קיבלו אזרחות אמריקאית ואף אחד מהם לא חזר לאיראן. אך הם לא סגרו את הפרק הזה של חייהם. "היינו נפגשים ומוציאים החוצה את התסכול שלנו", מספר עראבי. השילוב בין התסכול של השניים וחיבתם להלצות הוביל לרעיון להפוך את חדשות היום באיראן לתוכנית סאטירית.
"פרזיט" עלתה לאוויר מעט לפני מערכת הבחירות הנשיאותית באיראן ב-2009. בהתחלה היא טיפלה בבחירות בחביבות מסוימת, אך כשתוצאות הבחירות הובילו למחאה הגדולה והאלימה ביותר נגד המשטר מאז המהפכה ב-1979, עשתה "פרזיט" תפנית לכיוון זועם ונחרץ יותר. ככל שזרמו הסיפורים מאיראן על הרג צעירים ברחובות ועל עינויים ואונס בבתי הכלא, התחברו חוסייני ועראבי לכעס של בני ארצם. "אלה הם אחיי, אחיותיי, חברים שלי שיצאו לרחובות",
למרות ההשוואות ל"דיילי שואו" עראבי מדגיש: "בתוכנית שלנו יש צדדים אפלים. הרבה חדשות עצובות. אנחנו שייכים לדור שגדל באיראן ויצא למחות נגד הממשל. אנחנו חולקים אותן דעות פוליטיות עם המפגינים ונותנים ביטוי לקולותיהם".
ערוץ החדשות האיראני, שבו עובדים כ-200 איש , הוא שירות החדשות בשפה זרה הגדול ביותר של קול אמריקה - רשת הממומנת על ידי הממשל האמריקאי - ומגיע על פי הערכות לכ-19.5 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת באיראן. מרבית התוכניות בערוץ הן שידורי חדשות ופרשנות. "אינני יודע אם אי פעם עלתה בקול אמריקה תוכנית מהסוג הזה", אומר המנכ"ל רדיש ומודה שהוא שבע רצון מהתוצאות.
בעמוד הפייסבוק של "פרזיט" יש יותר מ-200 אלף מעריצים. רבים מהם משבחים את התוכנית, מבקרים אותה או מעלים הצעות לאירועים באיראן שכדאי להתייחס אליהם. "יש לנו 70 מיליון כתבים", אומר עראבי בהומור בהתייחסו לכל אוכלוסיית המדינה. "הם מלמדים אותנו מה סדר העדיפויות שם".
היו אלה הצופים שדחפו את התוכנית לטפל באחד הסיפורים המרתקים ביותר לאחרונה. הממשלה התחייבה לתת במתנה דירה לכל אתלט שיצליח להביא הביתה מדליית זהב מהאסיאדה, האולימפיאדה של יבשת אסיה, שנערכה לפני כחודשיים. אך כאשר ספורטאית זכתה במדליית זהב בענף אושו, טענו בממשלה שעליה להיות נשואה כדי לזכות בדירה. הפרת ההבטחה התקבלה בביקורת בקרב האיראנים וגם אצל מנחי "פרזיט". " עלינו לשידור ואמרנו 'היי, בחור, תן לה ת'בית שלה", מספר חוסייני.
הסגנון המערבי של הצמד, יחד עם הבנתם את המתרחש באיראן, ממחיש את היחס האמביוולנטי של איראנים רבים כלפי החברה שבה הם חיים. לעתים ניתן אפילו רק לצטט בשידור את החדשות האמיתיות כדי לעורר גיחוך. כפי שעשה חוסייני באחד הקטעים: "נציגו של המנהיג העליון באיראן, המוצב באוניברסיטת יאזד, אמר השבוע כי מאחר שצבע העור במרפקו של אדם דומה לצבע עור האשכי, על אנשים להימנע מללבוש חולצות קצרות". חוסייני הפסיק לרגע ואז אמר: "אלה חדשות אמיתיות. הנציג באמת אמר את זה".
"אני משתדל לצפות בתוכנית כל שבוע ואם אני מפספס פרק, אני מוריד את זה מיוטיוב", אמר קצין בצבא בן 27 המוצב בטהרן. טכנאי מכונות איראני בן 29 ביקורתי יותר: "התוכנית לא מוסיפה דבר לידע שלנו. היא שווה רק בשביל הבידור". ובכל זאת, אם הוא נמצא בבית בזמן שידור התוכנית, הוא צופה בה.
ובאשר לפקידות הבכירה באיראן, הם הגדירו את חוסייני ועראבי כ"רמאים ומרגלים עוינים, המשמשים כאויבי העם האיראני", ציטוט שאותו שילבו השניים בשמחה לתוך הקדימון לתוכנית. חוסייני ועראבי אפילו מספרים שחלק מאנשי הממשל האיראני העלו תוכנית טלוויזיה "אנטי פרזיט". " הם מנסים לדבר כמו ב'פרזיט', אבל הם לא מצליחים להיות מצחיקים", מדגישים השניים.