ראשי » רייטינג » אמנות ובמה » מחול

שני עולמות: על "טורוס" של ענבל פינטו ואבשלום פולק

עבודתם החדשה של ענבל פינטו ואבשלום פולק, "טורוס", מנסה להגדיר מחדש את ז'אנר המחול-תיאטרון

ענבל פינטו ואבשלום פולק עושים את זה שוב - ממשיכים בקו היצירתי שלהם המשלב מחול ותיאטרון. למעשה, נראה שהם מבקשים להעניק מעין הגדרה חדשה לז'אנר הזה. עם תחילת המופע החדש שלהם, "טורוס", נראות שלוש רקדניות על רקע אפור, אפילו קודר משהו. תנועות הרקדניות, שכמו שזורות זו בזו, מדויקות ומוקפדות ביותר.

באופן פתאומי נפתח מסך ברקע וחושף במה מוארת וצבעונית. שני עולמות, עולם של דמיון ועולם של מציאות. כל מה שמפריד ביניהם הוא אותו מסך. השאר נתון לדמיונו של הצופה.

העולם הקדמי מתנהל על רקע של צלילי כינור צורמניים. בעולם האחורי, הצבעוני, נשמעים צלילי תזמורת. החלק הזה תיאטרלי יותר ונכללים בו גם אביזרים שונים וגם שחקן (צביקה פישזון) שזוחל על הקרקע כשגופו כלוא בתוך קופסת קרטון ורק ראשו וכפות רגליו מציצים ממנה. לצדו מתבלט רקדן מעולה, לזארו גודוי, שמפליא לרחף בחלל.

החלק הזה, שמתגלה מאחורי הווילון הפתוח, מעלה אווירה גרוטסקית וליצנית, גם אם באורח פרדוקסלי אינו מבקש כלל להצחיק. הוא מעצב עולם בעל חוקים משלו, תיאטרליים במובהק. על הצופה להחליט מה טיבו של עולם זה, בהשוואה שהוא עורך בדמיונו בין שני העולמות המוצגים לפניו. שני חלקי הבמה שבים ומתגלים בכל פעם עם פתיחת המסך האחורי וסגירתו, וכך נחשפים שני העולמות על שפע הדימויים המייחד כל אחד מהם.

בחלקו הראשון של הערב עולה מופע יחיד של טליה בק, "מעצמה". המופע הזה מתארך בעיניי שלא לצורך.

הוא נפתח ברקדנית היושבת מאחורי דלפק ונראית כתופרת. גופה אינו נראה בשלב זה. בהמשך היא שוכבת על קרקע הבמה או עומדת עליה. המופע, בעיקר בראשיתו, מלווה בקולות וברעשים שמעוררים בצופה ציפיות מסתוריות, שאינן מתגשמות.

יש לציין שמופע היחיד של טליה בק פותח את הערב לפני המופע של ענבל פינטו ואבשלום פולק. שתי היצירות קצרות למדי (ביחד הן נמשכות כשעה) וזו, כנראה, הסיבה העיקרית להעלאתן בערב אחד. אלא שבעיניי אין זו סיבה מספקת, ועדיף לכל יצירה אילו הייתה מוצגת בנפרד.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...