בסתר החיים: על "יותר מדי אושר"
ב"יותר מדי אושר" אליס מונרו מטמינה את האיום בתוך שגרת נשים נורמטיביות. גרעין הזוועה משתקף בסיפור הצלול
"יותר מדי אושר" עטיפת הספר
בקובץ שלפנינו, הנושא את השם האירוני של הסיפור האחרון, "יותר מדי אושר", אין אושר, ודאי שלא רב מדי. נשים עומדות במרכז מרבית הסיפורים, קנדיות מחבל אונטריו, האזור שמתוכו צמחה מונרו, ולאף אחת מהן אין סיפור שמח.
איזו אימה תבצבץ תמיד מבין השורות, תהדהד ותגיח לבסוף כמו בלי משים. זאת גדולתה של מונרו. בתוך הרגיל והמוכר בחיי אשה, טומנת הסופרת את הזוועה שעלולה להתרחש בחיי כל אחת. כי מדובר בכותבת מעודנת לעילא. יש מוסריות עמוקה בכתיבתה. היא אינה זורעת מתח שלא לצורך. משהו מעיק ברקע מנגינת היום שהיא מתארת. משהו יתגלה לבסוף, ובשקט. בלי תרועות. אב ירצח את ילדיו. שתי נערות יטביעו ילדה מכתת החינוך המיוחד. גבר ישבור רגל בלב יער מושלג ויזחל בקושי אל הדרך.
נערה תסעד בעירום נוכח מבטו של זקן עשיר שיתבע זאת ממנה. ילד יפול לתוך בור מפני שאביו חייב להתגאות בהישגיו המדעיים.
"מי יודע", כותבת מונרו בסיפור "פרוזה", וזורעת טיפ על המקום שממנו נולדים סיפוריה, "אולי יום אחד יהפוך כל זה לסיפור משעשע שהיא תספר לאנשים. זה לא יפתיע אותה". המוזרויות , האלימות הכבושה והגלויה, הסטיות המיניות, השוביניזם הגברי שעל סף השנאה המכוונת לנשים. מונרו דולה את כל אלה מחייהם של אנשים נורמטיביים. סטודנטית שחיה בעליית גג שכורה, זוג משכילים שבחר לחיות בבקתה בלב היער. בכל אלה מכרסמת טרגדיה. כזאת שארעה וכזאת שקיימת בפוטנציה.
פעמים רבות המספר שלה הוא גיבורת הסיפור, שמהימנותה מוטלת בספק. לפעמים עצם פרישת הסיפור מפי הגיבורה הוא מעין תהליך היטהרות שלה, כמו ב"ילדות משחקות". סיפור מצמרר, שהיתכנותו אינה מוטלת בספק. שנאת השונה, החרדה מפניו כפי שהיא מתבטאת בילדים, מתוארת כאן במדויק. הצלילות בכתיבה של מונרו נבנית גם מהעדר מופרכות. סיפוריה מעוגנים במציאות משכנעת לעומקה.
הסיפור האחרון, המפתיע, מתאר את ימיה האחרונים של המתמטיקאית הרוסייה סופיה קובלסקי, מי שפרצה בגאונותה אל עולמם של גברים וביקשה לעצמה אהבה של גבר אחד, דעתן וגאוותן. האושר שסופיה חוותה באמת, לפי מונרו, מתייחס דווקא לבהירות מחשבתית. כשהייתה ילדה חשה הגיבורה ב"אושר עילאי" כש"הצליחה לחדור אל השפה החדשה והמענגת הזאת, שפת הטריגונומטריה".
סופיה קובלסקי, דמות יוצאת דופן במכלול יצירת מונרו, אינה אשה מן השורה. הישגיה נמדדים בעולם שפניו אל העתיד, בתחום שנחשב לגברי. וגם לסביבת האשה הזאת חודר האיום המסתורי בדמות גבר המטה אותה מדרכה ואולי אף מחיש את מותה.
אליס מונרו, "יותר מדי אושר", מאנגלית: דנה אלעזר-הלוי, מחברות לספרות, 317 עמ'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם