להיות הגודפוקר: על "פגוש את הפוקרס הקטנים"
"פגוש את הפוקרס הקטנים" ממשיך את הקו של שני קודמיו בסדרה: גם אם הוא קצת מסורבל ומטופש - הוא מצחיק
על אף ששני הצאצאים לבית פוקר, התאומים הכה שונים זה מזה, אכן זוכים לנתח נכבד בעלילה בסרט ההמשך השלישי בעלילות הפוקרים מוקד העניין הוא כרגיל היחסים הבעייתיים בין גיילורד פוקר (בן סטילר) המכונה גרג ע"י מי שאינו אביו (הוא מכנה אותו גיי) וג'ק ברנס (רוברט דה נירו), איש הביון מטיל האימה. השנים חלפו ונדמה שג'ק מתחיל לעכל את העובדה שחתנו גרג נמצא כאן כדי להישאר. לאחר שהחתן המועדף ד"ר בוב יוצא מהתמונה ולאחר שג'ק עובר אירוע לב (ברצינות ובקור הרוח האופיינים לו) אין ברירה אלא להעניק את כתר יורש העצר של השושלת המשפחתית לגרג - או כפי שמכנה זאת ג'ק: להיות הגודפוקר.
לא לדאוג, כל המשפחה עדיין בתמונה המשפחתית המעוותת הזאת: האישה פאם (טרי פולו) שממשיכה להיות הדמות השולית ביותר בסרטים; אמה דינה (בליית דאנר) שמחרה מחזיקה אחריה; התאומים - סמנתה המוצלחת שהולכת בעקבות סבה והנרי החמוד אך האטי; הסבא והסבתא המטורללים רוז (ברברה סטרייסנד) הסקסולוגית שמביכה את בנה בתוכנית האירוח שלה וברני (דסטין הופמן) שנסע ללמוד טנגו בסביליה; ואפילו קווין (אוון ווילסון) החבר/ אויב המוצלח שמאיים על הקשר בין פאם לגרג בנוכחותו האופטימית עד זרא.
כדי לסבך את גרג פן ימצא חלילה חן בעיני חותנו נכנסת לתמונה אנדי גרסיה (ג'סיקה אלבה), משווקת מוצרים רפואיים סקסית, שהופכת מיד את גרג לחשוד בבגידה. וכשג'ק ברנס עם שיטות החקירה המוכרות שלו (וחיבור למקורות המידע של ה-CIA שמתגלים כלא טובים יותר מחיפוש פשוט בגוגל) חושד שאתה בוגד בבתו - אתה במצב רע מאוד. "כולנו אוגרים על הגלגל של ג'ק ברנס", מסביר ד"ר בוב לגרג. אבל גרג הוא לא סתם אוגר על הגלגל; הוא עכבר אומלל במעבדת ניסויים.
שטיקים מוכרים. ''פגוש את הפוקרס הקטנים''
יח''צ
"פגוש את הפוקרס הקטנים" הוא לא סרט מבריק. סרטי הפוקרס מעולם לא היו מבריקים. אבל בדיוק כמו בדיחת ה"גיילורד פוקר" גם אם הם קצת מסורבלים ומטופשים - הם מצחיקים. רוברט דה נירו נמצא באזור הנוחות שלו כאשר הוא נדרש להפגין רצינות תהומית, וזו הדרך הטובה ביותר להשתמש בו בקומדיה. את השטיקים של כל האחרים מהפרצופים הלחוצים והסובלים של סטילר דרך האופטימיות הקוסמית הדבילית של ווילסון ועד לקלילות היהודית, המשוחררת והחרמנית של הופמן (שממחזר את התפקיד גם ב"החיים על פי ברני") אנחנו כבר מכירים ואוהבים.
בדרכה הוולגרית והמוגזמת טרילוגיית הפוקרס (כמה יומרני זה נשמע) צוחקת כבר שלושה סרטים על נושאים
שכמעט כל אדם במערכת יחסים רצינית יכול להזדהות איתם. היא מגלגלת כבר שלושה סרטים וריאציות על אותם סיפורים שבמרכזם הפער הבלתי נמנע בין האהבה לבן הזוג לבין החיבה-תיעוב-מבוכה-סלידה וכו' כלפי הוריו (ובהמשך - הפער הגדול אף יותר בין שני זוגות ההורים), פער שלא תמיד ניתן לגשר עליו.
בחיים זה לרוב לא מגיע לסיטואציות קיצוניות כמו חקירה בפוליגרף וגם לא לקרבה קיצונית כמו זו שמפגינים ג'ק וגרג בחדר האמבטיה, אבל אלה יחסים מורכבים, טעוני רגשות, מעורבים, שכל אחד יכול למצוא את עצמו בתוכם - וגם להשתחרר ולצחוק עליהם מהצד. ואנחנו שמחים להגיע למפגשים המשפחתיים של שבט פוקר-ברנס ולצחוק עליהם מהצד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם