נועדה לבמה: ראיון עם סיגלית פוקס

סיגלית פוקס לקחה פעמיים הפסקה מעולם המשחק, אבל גילתה שהיא לא יכולה בלעדיו. עכשיו היא חוזרת בהצגה "מחיר הכבוד"

יונתן אסתרקין | 22/12/2010 9:01

"מחיר הכבוד", ההצגה החדשה של תיאטרון חיפה העולה השבוע, היא מלודרמה יהודית סוערת בהשראת סיפורו המפורסם של טולסטוי "סונטת קרויצר" ויצירתו המוזיקלית של בטהובן בעלת אותו השם. המחזה, שכתב יעקב גורדין, אחד המחזאים החשובים של התיאטרון היידי ("מירל' ה אפרת"), מגולל את סיפור התפוררותה של משפחה יהודית שנאלצת להגר מרוסיה לארצות הברית על רקע אהבות אסורות, שידוכים כפויים ותאוות יצרים.

אני לא מתחרטת אפילו לשנייה. סיגלית פוקס בייגל

סיגלית פוקס ("מוכרחים להיות שמח"), המגלמת את בתו של הגיבור המשודכת נגד רצונה לגבר שנראה לאביה "מתאים לחתונה", מספרת שהדבר שהכי קסם לה בהצגה הוא הפשטות שלה ושל הדמויות. "זו הצגה על אנשים עממיים", היא אומרת, "הם פתאום נכנסים למשפחה אריסטוקרטית וזה יוצר סיטואציה גם קומית וגם דרמטית. חזרות יכולות להיות כיף גדול ויכולות להיות סבל גדול. פה היה כיף".

פוקס , ילידת 1970, בוגרת מכללת סמינר הקיבוצים, פרצה לתודעת הקהל לפני כמה שנים עם תפקיד מקסים בסרט "מוכרחים להיות שמח". אחר כך לוהקה מיד לטלנובלה המדוברת "בובות", שם גילמה את המאהבת של דודו טופז ("העבודה לצדו הייתה מקצועית לחלוטין").

אחרי "בובות" קצת נעלמת מהתודעה. מה קרה?
"המשכתי לעבוד בתיאטרון, אבל נכון שהורדתי פרופיל. נולד לי ילד ואחר כך תאומות, כך שהנמכתי הילוך. אני לא מצטערת או מתחרטת אפילו לשנייה".

זו לא הורדת הפרופיל הראשונה שלך. לפני עשור, אחרי לימודי המשחק, פרשת למעשה מהמקצוע ועבדת בחנות ספרים בירושלים.
"כן. היה לי מאוד קשה עם הפער בין המציאות של עולם התיאטרון ובין מה שדמיינתי שהוא יהיה וצריך להיות בזמן שהייתי סטודנטית. הצעה מחנוך לוין להשתתף ב'אשכבה', שבה אני משתתפת עד היום, החזירה אותי לעבודה בתיאטרון. בדיעבד, אני מבינה היום שאפילו אם העולם לא מושלם, רק בו אני יכולה לממש את הפוטנציאל שלי. מי שיש לו כישרון מסוים חייב להשתמש בו. הוא פשוט לא יכול להחליט שבגלל אידיאולוגיה מסוימת הוא מניח אותו בצד. אני, לפחות, לא יכולה".