בלונדיניות סובלות פחות: ראיון עם "עקרות הבית האמיתיות"
גרטשן רוסי איבדה את ארוסה למחלת הסרטן. המצלמות היו שם לתעד את חברותיה שהתעצבנו כשיצאה לבלות בזמן שגסס. ויקי גנבלסון מבזבזת אלפי דולרים על יאכטות ושעונים, אבל מנהלת אימפריה כלכלית ויכולה להרשות לעצמה. הבלונדיניות של "עקרות בית אמיתיות" מסבירות למה השמש זורחת יפה יותר בקליפורניה
הראשונה, בת 48, נשואה באושר לדון, אם גאה לשני ילדים בוגרים ומנהלת עסק ביטוח משגשג. השנייה היא רווקה הוללת, בת 33, שאיבדה את ארוסה ג'ף בשל מחלת הסרטן (ספוילר-זה קורה במהלך העונה שמשודרת כעת בישראל), הסתבכה בסקנדל כשתמונות שלה משחקת עם צעצועי מין דלפו לרשת האינטרנט (גם זה קורה בסוף העונה הזו), שקעה בחובות, ארגנה בביתה מסיבות שיזוף בהתזה ומתפקדת על תקן קלת הדעת של השכונה. למעשה, חוץ מבלונד זוהר, בו שתיהן מאוד גאות, נראה שמדובר בהפכים מושלמים.
אבל כשחופרים לעומק מגלים שרב הדמיון על ההבדל. ויקי וגרטשן בנו את עצמן במהלך הסדרה לכדי אימפריה עסקית מכובדת - הרבה בזכות התהילה ש?עקרות בית? המטירה על ראשיהן, שתיהן מתות על חשיפה וכמובן - שתיהן הצליחו להפוך לפנים של סדרת הריאליטי הטראשית, שעוקבת אחר החיים האמיתיים, פחות או יותר, של נשים אמידות בפרבר קליפורני. הסדרה האמריקאית כל כך הצליחה עד שגררה גרסאות ספין אוף, כולל ניו יורק, ניו ג'רזי, אטלנטה, וושינגטון ובוורלי הילס, ואפילו חיקוי מקומי ישראלי, שמצטלם בימים אלה.
"התוכנית מצליחה כי היא נותנת לצופים אפשרות 'לצלול' לחיים של אנשים מקליפורניה", אומרת גנבלסון בשיחה טלפונית. "החיים פה מאוד שונים מבשאר אמריקה. אני במקור מפרבר של שיקגו, וזה שונה לגמרי. אני חושבת שאנשים מתעניינים לראות איך זה לחיות במדינה אחרת. בתוכנית שלנו רואים את כל הלייפסטייל של האזור. אני יכולה לדבר רק על עצמי, אבל כל מה שרואים הוא אמיתי לגמרי. מאה אחוז. הצחוקים, הבעיות, הכול. זה מושך".
"נכון, סוד הקסם הוא שהתוכנית מאוד אמיתית", מוסיפה רוסי: "אין תסריט או משהו. הצוות מגיע אלינו הביתה עם מצלמות ואנחנו חיות את החיים שלנו. כל הסצינות שאתה רואה אמיתיות".
באמת? על פניו זה נראה קצת קיצוני. למשל העובדה שאתן כל הזמן מרכלות ורבות.
רוסי: "אני יכולה להאשים רק את העריכה בזה. נניח למשל שמצלמים עכשיו אותי ואותך מדברים בטלפון במשך שלוש שעות, וחמש דקות מתוכן נתווכח על משהו. ברור שבסופו של דבר ישדרו רק את הריב. זו טלוויזיה. הרי ככה זה גם בכתבה, לא? מן הסתם תכניס רק את החלק בשיחה שלנו שיעניין את הקוראים, לא את שיחות החולין שלנו".
אפשר לומר שבנו לשתיכן דמויות.
גנבלסון: "יש חמש או שש נשים, תלוי בעונה, וכל אחת היא משהו אחר. אני לא כותבת תסריט או חושבת על דמות. מה שאני זה מה שעובר. רואים אשת עסקים חזקה שנלחמת בשביל מה שהיא מאמינה. רואים מישהי רגישה, רגשית, כי זו מי שאני. זה היופי בתוכניות ריאליטי. המצלמות לא משקרות. אם אתה שקרן ורע, זה ייצא, אם אתה כן ורגיש, זה מה שיעבור. אני חושבת שהדמות שלי מראה שאני חיה חיים כמו שאר הנשים, אבל משלבת את הרצון והשאיפה לרצות הכול - הצלחה, אהבה, אושר - אני לא מתפשרת. אני מקווה שזה מה שאנשים לומדים ממני".
רוסי: "אותי הביאו בתור חריגה - אני צעירה יותר, לא נשואה אבל מאורסת לגבר מבוגר יותר. רצו דמות קלילה וקיבלו סיפור עצוב. כשנכנסנו לתוכנית ארוסי ג'ף היה במצב טוב. חשבנו שהוא החלים. אבל לסרטן יש דעה ותוכניות משלו, ואיבדתי אותו בזמן הצילומים. זאת ללא ספק הייתה הפתעה, גם לתוכנית וגם לי. אבל שרדתי והתאוששתי".
גנבלסון הגיעה לתוכנית אחרי שהבן שלה ראה מודעה בעיתון, שחיפשה מועמדים לתוכנית ריאליטי שתתמקד בילדי השכונה. "כשהמפיקים באו לבית שלנו הם גילו שאני אם עובדת, מצליחה וחשבו שאני מיוחדת,? נזכרת גנבלסון. "בסוף הם החליטו לעבור לסיפור שלי ולא של הילדים".
יש לכן סגנון חיים מאוד ראוותני.
גנבלסון: "לזה התכוונתי שאמרתי שהחיים פה שונים משאר ארצות הברית. במשך 360 ימים בשנה שמשי וחם אצלנו. נגיד עכשיו, בעולם יש סופות, אבל אצלנו הציפורים מצייצות ויש שמש נעימה בחוץ. אז סגנון הלבוש סקסי יותר, קצר יותר. כתוצאה מכך הנשים כאן, כולל אנחנו, מטפלות בעצמן יותר - שיזוף, לבוש וכו'. אני לא מסכימה לגבי הנהנתנות והבזבוז. כן, יש כאן הרבה אנשים שחיים מעבר לאמצעים שלהם, אבל אני לא כזאת. אני עובדת קשה ונמצאת במסגרת. יש כאן הרבה עושר, אבל אפשר למצוא את זה בכל מקום. בסדרה מציגים אותי כנהנתנית, אבל אסור לשכוח שאני עובדת קשה מאוד בשביל הכסף שאני מוציאה. אז
רוסי: "הרבה אנשים חושבים שאני נהנתנית ובזבזית, וזה ממש לא נכון. חושבים שג?ף, הארוס שלי, סידר אותי כלכלית. ממש ממש לא. להפך, בתוכנית רואים שאני נאבקת בחובות. תמיד דאגתי לעצמי, תמיד עבדתי בתור סוכנת נדל?ן ולאחרונה התרחבתי גם לעסקי ההלבשה והקוסמטיקה. אני אישה עצמאית".
אין ספק שהתוכנית שיפרה את מצבן הכלכלי של הנשים שהשכילו להשתמש בה, והן הפכו לאימפריות משגשגות. ויקי הרחיבה את עסקי הביטוח שלה ומוכרת פוליסות באמצעות האינטרנט ברחבי ארצות הברית, מתפעלת בית ספר לסוכני ביטוח, כתבה ספרים על עסקים והעצמה נשית, מתחזקת אתר אישי ומעבירה הרצאות ברחבי המדינה. גרטשן ניצלה את החשיפה כדי להיכנס לעסקי האופנה והקוסמטיקה, והשיקה ליין אופנה, טיפוח ואביזרים, אותו היא מוכרת אונליין.
"בזכות הסדרה יש לי המון מעריצים", אומרת גנבלסון. "אני מקבלת כל הזמן מתנות למשרד. זה מצחיק, אנשים פונים אלי בשדות תעופה ושואלים מה שלום בעלי. החיים שלי הם ספר פתוח, ואני מכניסה את כולם פנימה. אין לי בעיה עם זה. הרווח הוא אדיר. התוכנית הכניסה הזדמנויות לחיי, פגשתי אנשים שלא הייתי פוגשת בשום דרך אחרת. זה נתן לי דחיפה עצומה".
"התוכנית איפשרה לי להגשים את החלום שלי, להשיק קו אופנה וטיפוח", מוסיפה רוסי. "אני מוכרת בכל העולם, כולל הזמנות מישראל. טיילתי הרבה בזכות התוכנית, פגשתי אנשים נפלאים, הייתי בתוכנית של אופרה ווינפרי. זה מרגש. במישור האישי, אני גם מצליחה להפיץ את המסר שלי, שחשוב להרגיש טוב ולעשות כל מה שאפשר למען האושר".
מצד שני, אתן גם מושכות הרבה אש.
גנבלסון: "אין מה לעשות, תמיד יש מי שיתנגד לך כששמים את החיים שלך פתוחים לפני כולם. אנשים שופטים, צוחקים עלינו בבלוגים, צועקים ברחוב. לפעמים זה קשה, אבל אני מקווה שמי שצופה יכול להתחבר לסיפור. אני מנסה להתעלם מזה".
"עקרות בית אמיתיות" לא מציעה רק צחוקים ונשים ששיערן הבלונדיני מתנופף, אלא גם משברים אמיתיים, כמו אלו שכמעט פירקו את הנישואים של ויקי או מותו של ג'ף, ארוסה של גרטשן, לעיני האומה כולה. "אי אפשר לקרוא למה שעברתי משבר, אולי שיהוק בחיי הנישואים", טוענת גנבלסון. "זה היה קשה, אבל עברנו את זה. בעיניי, זה גם מסר".
"זאת באמת הייתה תקופה קשה", אומרת רוסי. "בתוכנית גם רואים איך הנשים האחרות מקשות עליי כשרציתי לצאת, להתאוורר, בזמן שהוא שכב וגסס בבית החולים. אבל אין מה לעשות, אני צעירה ממנו ב-23 שנה , ואי אפשר לשפוט מישהו כשאתה לא בנעליו. הייתי כל יום בבית החולים, מתוך אהבה ומחויבות לגבר הזה. עמדתי לצדו. אני לא מאמינה שצריך להעביר ביקורת על כל העולם. הנשים בתוכנית תקפו אותי די הרבה. אני לא כזאת. אני מאמינה בלחזק נשים, לעודד נשים להיות יפות ולהרגיש טוב עם עצמן. כולם אומרים לי שהנשים האחרות קינאו בי. זה נשמע מתנשא, אבל אולי זה נכון. לדעתי, לנשים אסור לקנא אחת בשנייה. מותר לרצות את מה שיש לאחר, אבל ממקום של השראה. מישהו אחר מצטיין בחייו? אין סיבה שלא תעשה גם ותשיג בעצמך את מה שאתה רוצה".
היה לך עוד משבר. לקראת סוף העונה פורסמו תמונות פורנוגרפיות שלך, משתעשעת בעירום עם צעצועי מין.
"זה מצב מסובך. מדובר בתמונות שנגנבו מביתי, שצולמו בפרטיות על ידיי ועל ידי ארוסי המנוח. אני עדיין בשלב של תביעה מול מי שגנב אותן ממני ואז פרסם אותן. זה בפירוש ניצול נשים. הוא גנב רכוש פרטי שלי וניסה להרוויח ממנו כסף. זה היה מאוד קשה. הייתי נבוכה, אבל מעולם לא הבעתי חרטה. לא עשיתי משהו רע".
גם במקרה הזה הבנות האחרות לא פרגנו לך, אלא יותר מתחו עלייך ביקורת.
"כן, הן תקפו אותי גם על זה. החברות האמיתיות שלי הן לא הנשים שמשתתפות בתוכנית".
גנבלסון: "זה נכון גם לגביי. זה לא שאני מתראה עם הנשים האחרות על בסיס חברי. אנחנו עובדות ביחד, אנחנו לא חברות, זה רק לצורכי התוכנית".
ומה הלאה? אחרי שחשפו את עצמן מכל זווית מעוצבת, גנבלסון מתכוונת להתמקד בעסקיה, לטייל בעולם ולגדל את ילדיה. רוסי, מצידה, תתמקד בעונות הקרובות - ובחיים - במאמץ לבנות את חייה מחדש. "הייתי עם ג?ף תשעה חודשים בבית החולים, תשעה חודשים שבהם עצרתי הכול,? היא אומרת. "מאז חזרתי לעמוד על הרגליים, ואני מקווה שהליין שלי יהפוך לאימפריה. במישור האישי, דברים קרו ביני לבין סלייד מהעונה הראשונה, אבל אני לא רוצה להרוס לצופים בישראל. בוא נגיד רק שאני רוצה להתחתן ולעשות ילדים".
לסיכום - בלונדיניות נהנות יותר?
גנבלסון: "יש הרבה בלונדיניות בשכונה שלנו, אבל יש גם ברונטיות ושחורות שיער, כולל בתוכנית. התשובה שלי היא שסוס מנצח לא מחליפים. אני אוהבת את השיער הבלונדיני שלי.?
רוסי: "במילה אחת? בהחלט!".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם