העונש על התפרצות: על "התפרצות X"
"התפרצות X" הוא סוג של מחווה ישראלית דהויה ומוחמצת ל"האשה הבוגדנית" של קלוד שברול. דווקא הרזיה נוספת של העלילה הייתה יכולה לתרום לאיכותו
ובכן 41 שנה לאחר בכורת סרטו של שברול ושמונה שנים לאחר הפקת ההעתק האמריקני הדהוי שלו (הסרט "בוגדת" בכיכוב ריצ'רד גיר ודיאן ליין) מצטרפת גם תעשיית הקולנוע הישראלית אל המושפעים עמוקות מדרמת המתח האלגנטית שיצר אחד ממחוללי הגל החדש בצרפת. דרמה די בסיסית, יש להוסיף, שבה בעל נבגד מחסל את המאהב של אשתו, אורז את גופתו, תוחב אותה לתא המטען של מכוניתו ובסופו של דבר מסלק אותה מעל פני האדמה. כל זאת על מנת ליישם את הכלל המשפטי הנודע: "אין גופה, אין כתב אשמה".
בגרסה הישראלית, שכאמור קרויה "התפרצות X", זהו הבעל יוסי פולק, מרצה בטכניון בחיפה, שחונק למוות את המאהב רמי הויברגר בגין פרשיית האהבים שהלה מנהל עם מלאני פרס, אשתו של פולק. איתן צור, שביים את הסרט, ועדנה מזי"א, שהכינה עבורו את התסריט, מגישים גרסה מקומית מזיעה במקצת - לא אלגנטית כמו המקור הצרפתי ואף לא נוצצת מעודף כוכבים כמו העיבוד האמריקני - למשולש הרומנטי הקטלני שרב בו הנסתר על הגלוי.
וחזרה לשברול הישן: "האשה הבוגדנית" הוא סרט מתומצת ביותר שמאיר רק את החלקים הגלויים של הקרחון המשפחתי עליו חיים בני הזוג סטפן אודראן ובעלה הקולנועי מישל בוקה, זה שמחסל את המאהב מוריס רונה. הרעיון הדרמטי שעמד מאחורי החלטתו של שברול להביא אל הבד רק את ראשי הפרקים של המארג העלילתי הטעון היה להמיר את העלילה בתיאור פרטני של טקסי היומיום הבורגניים - קימה בבוקר, ארוחות ערב, חינוכו של ילד, שמירת מרחק הדדית, סוגים שונים של התגפפויות, מנוכרות, שינה משותפת. העתקת העלילה מהפיקים "המותחים" שבה אל השגרה השכילה להסביר את פשר ההתרגשות רומנטית שעל כנפיה דואה אותה אשת איש בוגדנית.
ומה שדפק טיפ-טופ אצל שברול אינו צולח בידי צור ומזי"א. השניים נשמעים היטב להוראות הבסיסיות של סרט המקור הצרפתי, שגם גרסתו העברית העכשווית מתעלמת במודע מסיפור עלילה קוהרנטי ו"מותח" לטובת עיצובה המדוקדק של אותה איכות חיים בורגנית שהבגידה הרומנטית מהווה מעין מרד מתריס כנגדה.
"התפרצות X" כאילו מבודד את הבעל פולק ואת פרס אשתו והופך אותם ליחידה תלושה המייצרת זיקות חברתיות רק בינה לבין עצמה. הבעל הפרופסור כמעט ואינו מתעסק בקריירה האקדמית שלו; האשה מאיירת ספרי ילדים כלל אינה מעומתת עם התעסקותה
במקום זאת המציאה מזי"א שתי דמויות משנה דומיננטיות שאמורות לעבות את שנות העבר של הבעל הנקמני ולספק מימד פסיכולוגי לאקט החניקה והרצח שלו. הדמות האחת הינה אמו של פולק, המגולמת באורח מרשים על ידי אורנה פורת הדומיננטית. הדמות האחרת בגילומו של סוהיל חדד היא של בלש במשטרה, ערבי במוצאו, שהוא מעין אלטר-אגו של הגיבור המרכזי.
הצורך שבו חשו צור ומזי"א לפעול בניגוד לסרטו של שברול, להרחיב את אופקי הסרט ולכבול אותו באזיקים פסיכולוגיים, אינו מצדיק עצמו לאור התוצאות על הבד. בעיקר משום ששתי הדמויות הנוספות, הארציות כל כך, נותרות כזנבות תלושים מעלילות עבר סוערות שאין להן סימוכין בהקשר של ההווה. דומה שדווקא הרזיה נוספת של סיפור העלילה ולא העיבוי שלה בדמויות מיותרות יכולה הייתה לתרום ליצירת אפקט מנכר שהיה בו כדי להרים את הסרט למדרגת איכות גבוהה יותר.
במצבו הנוכחי, הצולע משהו, "התפרצות X" הוא לא יותר ממלודרמה על אודות גבר זקן וסמרטוטי הנשוי לאשה הצעירה ממנו בעשרות שנים שעושה כמצוות הטבע ונוהה אחרי בני גילה. הצגת הגבר כסמרטוט והאשה כבעלת טבע בוגדני מלידה מחוזקת על ידי רמזים לסיפור ילדותו של אותו חונק מחיפה, שאמו עשתה לאבא דברים דומים למה שעושה לו כעת אשתו הצעירה ואביו הגיב עליהם באופן לא פחות מסמורטט. קשה לומר שתיאור המערכת הזוגית כגיהנום צפוי מראש מהווה איזושהי הפתעה מהבחינה הדרמטית. נהפוך הוא. אין שום סוד במערכת היחסים בין פולק המבוגר לפרס הצעירה; ובהיעדר סוד נראה השידוך הזה עוד יותר מופרך מאיך שהוא נשמע.
"התפרצות X" הוא סרט הבכורה של איתן צור, שעד כה התמקד בעשייה טלוויזיונית מלוטשת ומקורית. "החמישייה הקאמרית", "הבורגנים", כמו גם הגרסה המקומית לסדרה "המשרד". למרות ניסיונו הרב מתלווה אל ההתרחשויות ב"התפרצות X" מין הרגשה של החמצה הנובעת כנראה מקוצר הנשימה של מרבית הסצינות הטעונות בסרט, שכאילו חותרות לפאנץ' ליין טלוויזיוני ומתקשות לתפקד כחלק ממארג דרמטי בעל נשימה ארוכה של סרט קולנוע. ואולי מוטב ששברול המנוח לא הספיק לצפות בסרט הזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם