נביא זעם: ראיון עם קית רדין
המחזאי האמריקאי הנודע קית רדין יגיע השבוע לישראל עם מחזהו "כל הזעם הזה", שעוסק בטרור. "אני חושב שהמחזה יכול להתאים בישראל באופן יוצא דופן", הוא אומר
כשחקן הוא מוכר לקהל הרחב בעיקר בזכות תפקידי משנה בסרטים "לוליטה" (בגרסת 1997), " מישהו כמוך" ועוד. עם השנים פנה גם לתחום הכתיבה והפך למחזאי ידוע בארצות הברית עם שלל מחזות מקוריים וכן עיבודים למחזות קלאסיים שעלו בתיאטראות גדולים בארצות הברית ובעולם.
המחזה "כל הזעם הזה", שיוצג בישראל, זכה בשנת97' בפרס ג'פרסון למחזה הטוב ביותר. "תמיד רציתי לבקר במדינה שלכם, לא רק בגלל עניין היסטורי או דתי, אלא גם כיוון ששמעתי לא מעט על חיי התרבות העשירים", הוא מספר בראיון זמן קצר לפני הגעתו. "הבנתי שתל אביב היא עיר מדהימה מבחינת חיי התרבות, גם בקנה מידה עולמי. ההזמנה לבקר בארץ ולפגוש את תלמידי הסטודיו שמעלים את ההצגה הייתה הפתעה נפלאה עבורי".
איך הגבת שנודע לך שהמחזה יתורגם לעברית?
"כשאתה כותב מחזות אתה תמיד מקווה שיום אחד הם יתורגמו ויעלו במקומות שונים בעולם. אתה מקווה שלמחזה יש האלמנט הזה שיצית עניין גם בתרבויות אחרות. בגרמניה, למשל, עיבדו אותו אחרת, כי חשבו שהוא מעט רגשני. אני, לעומת זאת, האמנתי תמיד שהמחזה מאוד אלים ועם זאת מלא תקווה".
המחזה שלך עוסק בטרור, מונח שאינו זר לישראלים.
"אני חושב שהמחזה, שמציע נקודות מבט שונות על עניין האלימות, יכול בהחלט להתאים לישראל באופן יוצא דופן. לצערנו, אנחנו שומעים הרבה על האלימות במזרח התיכון ונוטים לפתח דעה די פשטנית ושטחית על החלק הזה של העולם. עם זאת, המחזה מתייחס לאלימות באופן אוניברסלי, כתופעה. אני חושב שאנשים הם אגרסיבים באופן טבעי. אנשים נוטים לפעול ולא להקשיב או לחשוב, והשילוב של זה עם הגישה הקלה לנשק הופך את החברה למקום מאוד אלים ומסוכן. אני מקווה שהמחזה יצליח להעביר את זה בדרכו הקומית, האפלה והמורכבת".
מה שמעת על ישראל עד היום?
"באופן טבעי אני מקבל את רוב המידע שלי מכלי התקשורת האמריקאיים, שמציגים דעות שונות ומגוונות על המצב. אין לי טלפון סלולרי או פייסבוק ואני משתדל לקבל את המידע שלי בדרכים אחרות. השתדלתי לקרוא כמה שיותר על ישראל והתרבות שלה דרך האמנים שלכם, הסופרים, המחזאים והבמאים. זה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם