דאנס עם כוכבים: על סווידיש האוס מאפיה
בתחילת הדרך הם ניגנו מול אפס אנשים בפיצרייה, אבל כיום הם ממלאים אולמות וטסים להופעות במטוס פרטי. מאחורי הקלעים של "סווידיש האוס מאפיה", המותג החזק ביותר בעולם הדאנס
לרדת מעל מדבר אריזונה, לקראת נחיתה בלאס וגאס. "אנחנו לא תמיד טסים במטוסים להופעות. לא כל יום".
הלהקה בדרכה ממיאמי, שם הופיעו המאפיונרים מטעם עצמם-סבסטיאן אינגרוסו, אנג'לו ואקסוול-בפני קהל של עשרת אלפים איש, באולם שנוצר בשבילם, במלון מסקרייד. למרות מחאותיו של אנג'לו, החיים שלהם דווקא נראים כך, יותר ויותר.
בקיץ שעבר, המועדון שלהם בפאצ'ה שבאיביזה היה המקום החם באי, במיוחד כשקיילי מינוג הצטרפה אליהם על הבמה להשקת אלבומה החדש. שני להיטי הטופ-טן שלהם, המנוני ההאוס המסחריים והלא-מתנצלים One (עם פארל ויליאמס) ו-Miami 2 Ibiza (עם טיני טמפה), היו ללא ספק להיטי המועדונים הגדולים של הקיץ. "אנחנו מדברים על שלישיית הדאנס הגדולה בעולם", אומר ותיק "רדיו 1", פיט טונג, שמציג את הסט שלהם מפסטיבל הדאנס קרימפילדס.
העלייה שלהם לנקודה הזאת מתועדת בסרט חדש, Take One, שזוכה לשבחים ומתואר כתשובה של מוזיקת הדאנס ל"ספיינל טאפ". הבמאי השוודי כריסטיאן לארסון, עקב אחר הלהקה ב-253 הופעות ב-23 מדינות במשך שנתיים, מה שממחיש את התהליך שעברו. הוא מראה את השלושה מאמצים את סגנון החיים ההולל של הסופרסטאר די-ג'יי, בחדווה שכבר אינה קולית בחוגי הרוק-להשפריץ שמפניה על הקהל, ולהשוויץ במכוניות למבורגיני ואחוזות מפוארות שהרגע נקנו בלוס אנג'לס.
לפעמים הם נראים כממעיטים בערך עצמם, אבל לרוב הם פשוט מרוצים מעצמם. אקסוול שואל כמעט כל בחורה: "מה קורה? רוצה לחגוג?", לאנג' לו יש ריב עם החבר של פאריס הילטון אחרי שהיא הפריעה לו בעודו מדג'ה, כדי לבקש מוזיקה אחרת. "היא אמרה, כאילו, 'אני פאקינג פריס הילטון, מי לעזאזל אתה'?", אנג'לו צוחק. "אני כאילו, סטיב אנג'לו, את לא יודעת מי אני?', 'אבל אני פריס הילטון!', ואני עושה לה 'אני לא שם זין!'. הוא דחף אותי ואז.. אכל את האגרוף שלי".
המעריצים יצחקו איתם, אחרים יצחקו עליהם, אבל חברי המאפיה צוחקים כל הדרך אל הבנק. השלושה הם סופרסטארים, כל אחד בזכות עצמו, וכולם מקליטים בשמות שונים, כל אחד עם הלייבל שלו (רפיון, סייז ואקסטון, בהתאמה), אבל כסווידיש האוס מאפיה, הם ללא ספק המותג החזק של מוזיקת הדאנס. זאת, על אף העובדה שבדומה לדאפט פאנק, הם לקחו את שמם מביקורת מתריסה כלפי שמם הקודם והפכו זאת לבדיחה. "מישהו שאל'מי הם חושבים שהם, הסווידיש האוס מאפיה?'", מסבירה המנהלת שלהם איימי תומסון.
חברי הילדות אינגרוסו וסטיב אנג'לו פראגוגיאניס פגשו את אקסל "אקסוול" הדפורס בשטוקהולם, כשהתחילו לדג' ה בפיצרייה ("המקום הכי מגוחך"). לאקסל היה להיט ראשון ב-2004 עם Feel the Vibe ובאותה שנה אנג' לו עשה רמיקס ל-Sweet Dreams של היוריתמיקס. למרות שכל אחד מהם נחשב לעילוי בז'אנר, הדברים נבנו לאט-לאט, עד שהשנה הם שחררו את החומרים הראשונים תחת שם הדגל הסווידיש האוס מאפיה. לא ידעתי למה לצפות כשהזמינו אותי להצטרף אליהם לסיבוב ההופעות, אבל השלושה באמת נראו כמו בחורים טובים כשנפגשנו מאחורי הקלעים במיאמי.
ראיתי כבר האנגרים למטוסים קטנים יותר ממוטל מסקרייד הזמני. זה מראה עד כמה הלהקה הזו נחשבת בארצות הברית, והיא חלק מהגל הגובר של התעניינות מחודשת במוזיקת הדאנס האירופאית, שלא נחשבת כאן לחזית המיינסטרים. אני צופה בספירה לאחור שלהם מקדמת הבמה, כשהמסך עולה, וכמעט כל יד בקהל מונפת. הסאונד זורם ודועך, חברי הלהקה לוחצים על כפתורים, נלהבים כמו כולם, קופצים עם יד אחת באוויר, מפעילים זמבורות. ההפקה ענקית וכוללת 100 אפקטים פירוטכניים, לייזרים, חומות וידיאו, פרוז' קטורים ו-50 קילו קונפטי. בחצי השני צפיתי מאחורי הבמה. אנג'לו מסתובב אליי, מחייך וכאילו אומר: "אתה קולט את מה שקורה פה?".
אחר כך, מאחורי הקלעים, הם כולם חיוכים וחיבוקים. אחרי עשר דקות, אנחנו יושבים ליד דוכן סנדוויצ'ים. אנחנו מדברים על מיאמי, על הקיץ חסר המנוחה
בבוקר הבא, אקסוול לא ישן טוב. "יותר מדי רד בול". אנטואן רק גמר לחגוג לפני שעה. הם שמחים לגלות שהמטוס של היום שודרג. "המטוסים שלנו בדרך כלל קטנים ואי אפשר לעמוד בהם", אומר אקסוול. "פעם היינו ממש מאחורי הטייס. יכולתי להריח את ריח הפה שלו. זה לא היה טוב במיוחד".
כשאנחנו ממריאים, אינגרוסו שר את הפזמון של Miami 2 Ibiza ומחליף את המילים ל"וגאס". אקסוול שמח על כך שמחר יקבלו את אותו המטוס, ואז מבין שזו רק קפיצה של 45 דקות ללוס אנג'לס. זה נראה לו כמו בזבוז של מטוס טוב. "זה נראה לנו מוזר שכל כך הרבה אנשים באים לראות אותנו מופיעים", הוא אומר. "כי אנחנו זוכרים את הזמנים שניגנו לאפס אנשים בפיצרייה".
בארוחת הערב מצטרף אלינו טייסטו. הוא נזכר בטיסה הוללת במיוחד לאיביזה, כשהוא והשוודים קצת נסחפו עם השמפניה והייגרמייסטר. כשנחתו באיביזה, המטוס היה הרוס ואת הדי ג'ייז היה צריך לשפוך ממנו החוצה. אני צופה בהופעה מהתא של טייסטו, שם האלכוהול זורם חופשי. השוודים עולים לבמה בווגאס עטויי מסכות ונתקלים בקבלת הפנים החמה ביותר שלה זכו אי פעם. הם מסיימים בשעות הקטנות, ואז עוד ממשיכים למועדון לאפטר-שואו. כשמגיעים למיטה השחר כבר עולה. כשהתעוררתי השוודים כבר נעלמו מזמן ונחתו בלוס אנג'לס.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם