קודי קודקודי: על החדש של קיד קודי
בבריטניה עשו לו את הספתח, בארה"ב הפכו אותו לנסיך ההיפ הופ החדש, ורק כאן עדיין ממאנים לקלוט את הקסם של קיד קודי. לא יפה
קיד קודי, ''Man On the Moon 2'', הליקון

לא מפתיע שקודי זכה להצלחה הגדולה הראשונה שלו בבריטניה. עם אבא מקסיקני ואמא אפרו-אמריקאית הסגנון שלו היה בתחילה מעט אוונגרדי מדי עבור האמריקאים - וזה למרות שמי שגילה את הבחור היה לא פחות מקניה ווסט, כולל מכונת יחסי הציבור שמשתמעת מזה. למעשה כש-"Day N Night" יצא בארה"ב לראשונה הוא לא זכה להצלחה כלל, בעוד שהבריטים הרימו את הכפפה ומיקמו את השיר הזה בראש טבלת המצעדים למשך חודש - נצח במונחים בריטיים. רק אז זכה השיר גם לתשומת לבה של אמריקה, והתפוצץ בבילבורד ובתחנות הרדיו.
האלבום הראשון של קודי מכר חצי מיליון עותקים בארה"ב בלבד וזכה לשבחים מכל מבקר מוזיקה אפשרי, אבל בארץ, כאמור, קודי עדיין נשאר לא יותר מסימפול בטרק מסיבות. עכשיו מגיע האלבום השני של קודי, שאולי סוף סוף יזכה לכבוד הראוי לו גם כאן.
מדובר באלבום חדשני ומתוחכם

שירים כמו "Mojo So Dope" אמורים להיות הלחם והחמאה של תחנות רדיו כאלה, ולא ברור למה זה לא קורה. להגיד שמדובר במוזיקה סקטוריאלית מדי שלא זוכה להצלחה בארץ זה לזלזל בקהל. ממש לא מקצועי. אבל מספיק עם הקיטורים. המוזיקה באלבום החדש של קיד קודי מדברת בעד עצמה. זה אלבום הרפתקני שלוקח את המאזין למסע מוזיקלי אמיתי - משהו שלא הרבה אלבומים מצליחים לעשות היום.
יש פה טקטסטים משובחים עם משחקי מילים וביטים שלא היו מביישים גם את הסנדק של קודי, ווסט. טרק כמו "Ashin' Kusher" הוא דוגמה מצוינת לזה, ו-"Mr. Rager" מציע מיקס משובח של טריפ הופ אלקטרוני ממכר שבשילוב עם הקול הבוער של קודי מגיש משהו בניחוח שמאסיב אטאק היו משחררים אם היו בסביבה ב-2010. וכן , זו חתיכת מחמאה.