כבשו את הפארק: על ההופעה של לינקין פארק בישראל
ההופעה של להקת לינקין פארק אמש (שני) היתה עמוסה בלהיטים, קצרה יותר מההופעות בחו"ל ובעיקר מלאה באנרגיות ובמחמאות לקהל. דיווח מערב מפוצץ מאנרגיה (ויש גם וידיאו עם קטעים נבחרים)
לפני המנה העיקרית עלו קוואמי והחלבות לחמם את האווירה אבל נתקלו בעיקר ביחס קר מהאנשים שרצו כבר לראות את הדבר שלכבודו התכנסו. אמנם קוואמי נתן המון כבוד ללהקה שבחרה בו כדי שיחמם אותה וניסה להלהיב את הקהל עם קריאות עידוד ללינקין פארק. למרבה הצער, הקהל לא ממש התחבר לקטע. לאחר מופע החימום, עלה לבמה הדוד הטוב שוקי וייס והתחיל לתת הוראות בטיחות לקהל בנוגע למשמעת מים והתנהגות נאותה, מה שהזכיר לי יותר מהכל קייטנה או מחנה קיץ.
ואז לינקין פארק עלו, מלווים בנעימת הפתיחה The Requiem מתוך אלבומם האחרון. באותו רגע כל הקהל הרים את המצלמות שלו באויר ואני הרגשתי שאני נמצאת בתוך ים של אורות מרצדים.
השיר הראשון אותו ביצעו היה Wretches and Kings, אחד השירים היותר "כבדים" של הלהקה באלבום החדש. אחריו הם עברו ללהיטים מהאלבומים הקודמים, כגון Papercut ו-Given Up שזכו לתגובות חמות ביותר מההמונים שהריעו מהדשא.
צילום: יוגב אטיאס, עריכת וידאו: ליאת מיכאלוב
לעומת הופעות שלהם בחו"ל, ההופעה הישראלית הייתה קצרה יותר, אבל עם הרבה פחות שירים מהאלבום החדש ויותר להיטים מהאלבומים הקודמים כמו Numb ,Crawling ואחרים. כנראה שהם החליטו להתחשב בנו ובעובדה שמדובר בחוויה חד פעמית לרוב המעריצים בישראל.
לאחר הפסקה קצרה, חזרו חברי הלהקה לבמה ונתנו הדרן מפציץ וארוך, שהתחיל עם שירים חדשים – Fallout ו-The Catalyst (הסינגל הנוכחי). במסגרת השיעור הקבוע בעברית שאמנים המופיעים כאן מקבלים מהמארחים שלהם, צ'סטר בנינגטון, הסולן, אמר שאנחנו "Sababa Man", והוסיף שזה המקום הטוב ביותר לסיים בו סיבוב הופעות.
לאחר מכן הוא ובראד דלסון הגיטריסט התחילו לבצע את No Woman No Cry שהפך ל-The Messenger. שאר הלהקה הצטרפה אליהם והם ביצעו את In the End ,What I've Done ואת Bleed It Out. סוף רועש במיוחד להופעה מרגשת במיוחד שהשאירה אותי עם לב דופק בחוזקה, ולא רק בגלל הבאסים העוצמתיים.
לינקין פארק בישראל
דימה וזינוביץ'
לינקין פארק בישראל
דימה וזינוביץ'
לינקין פארק בישראל
דימה וזינוביץ'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם