שירי כבר: ראיון עם שירי הדר
בלהקת איזבו, שקיימת כבר 18 שנה, שירי הדר לא מוציאה הגה, רק מתחבאת מאחורי הקלידים. עכשיו, כשהיא מוציאה אלבום סולו ראשון, היא מנמקת ("איזבו היא רן שם טוב. אנחנו רק זמרי הליווי"), מספרת איך זה להיות בלהקה עם בן זוגה הנצחי ("אהבה זה הדבק הכי חזק"), מבטיחה להביא ילדים ומסבירה מדוע היא בטיפול נפשי כבר יותר מ-20 שנה
אבל לא, אין סיכוי. "בדרך" הוא אלבום בכורה נעים ומתון למדי, אין לו כוונה לטלטל או להכעיס אף אחד, אבל הוא בהחלט ניסיון לטעת את שירי הדר כעצמאית בשטח, בתוך המוזיקה הישראלית, אחרי שנים בתפקיד "האישה שאיתו" של רן שם טוב, בלהקת איזבו ובחיים עצמם.
שירי הדר (36) ורן שם טוב הם זוג שמרכיב להקה כבר ח"י שנים. יחד בדרך, בדרכים, באולפן ובמיטה. "בדרך" הוא הצעד הראשון של הדר אל מחוץ לפורמט הידוע. היא עצמה מודה שהיא אטית מעט והדרך אל העצמאות לא נראית לה ארוכה ומתמשכת, אלא טבעית. "הדברים קורים בדרכם. גם אם הקצב הוא אטי לכל העולם, לי הוא נראה נורמלי".
לעשות אלבום אחד ב-18 שנה, כמו איזבו, זה לא ממש נורמלי.
"אין פה אגדות. זה פשוט סיפור על אדם בשם רן שם טוב שהוא פרפקציוניסט. זהו. לכן זה לקח זמן".
ואת לא?
"פרפקציוניסטית? אני כן. אבל אי אפשר להגיע לרמה של רן. לא, זה בלתי אפשרי. אני שואפת לשלמות, אבל רן הוא משהו מיוחד במינו".
אילו בעיות מתעוררות בלהיות גם בני זוג וגם חברים באותה להקה?
"אני לא מוצאת בעיות. רק יופי. ברצינות. תשמע, זה עובד. זה מחזיק. אהבה זה הדבק הכי חזק. אנחנו מתפקדים טוב כשאנחנו ביחד. הרבה יותר טוב מאשר כשאנחנו לבד. גם אם זה נשמע לך משונה".
זה לא עבד בדייר סטרייטס, לא בקינקס ובטח שלא באואזיס.
"אבל אתה מדבר על אחים ועל בני אדם ממין זכר. אני ורן זוג. זה סיפור אחר. אהבה גדולה. אין סיבה שזה לא יעבוד".
באיזבו את לא שרה וכמעט לא פותחת את הפה. למה?
"כי זו הלהקה של רן. איזבו זה הוא. למה שאני אפתח את הפה?".
כי את האישה שלו, כאילו? שותפתו לחיים?
"זה לא קשור. הלהקה היא חלום, חזון ומר עשה של רן שם טוב. מעשה ידיו והקול שלו. למה שאני אדחף את עצמי לתוך זה? בשביל זה עושים אלבומי סולו. רן מחזיק את הלהקה בידיים שלו. הוא במיטבו כשהוא לבד. זאת האמת. הוא דומיננטי, הוא מרוכז מאוד חזק וזה טוב לו ככה. מאוד ברור, מהרגע הראשון, שאני לא שרה באיזבו. אנחנו כולנו נערות הליווי שלו".
אפשר להיות לרגע הדודה מפולנייה? אתם 20 שנה ביחד, ואין לכם ילדים.
"אה, זה? נו, טוב. אפשר להירגע. בקרוב יהיה. לא, עדיין לא. אבל בקרוב, ממש. כן. אני רוצה ילדים. אני מתה לילדים. יהיו לי ילדים".
נרגעתי. תגידי, עד כמה רן שם טוב מעורב באלבום שלך - הוא הרי כל כך דומיננטי ומדויק, שנראה לי די מרתיע לשים אותו לידך. כמעט מסרס.
"לא. לא. רן ממש לא סירס אותי. כדי ליצור את האלבום בראש שקט ונקי, הלכתי ובניתי אולפן אצל סבתא שלי בגבעתיים. כמה חודשים הייתי אצלה ועבדתי רחוק מהבית. רחוק מרן. רחוק מהאולפן הביתי שלנו. ושם, אצל סבתא אראלה, שהיא בת 83, עשיתי את כל העיבודים באופן שלם ומושלם, ורק אז ביקשתי מהחברים שלי לנגן את הסקיצות שבניתי".
בימים שבהם כולם מייללים כמה קשה להתפרנס ממוזיקה בישראל, רן שם טוב ושירי הדר מרוויחים יפה מאוד מכישרונם המוזיקלי. אבל לא מהאלבומים ולא מההופעות עוצבה הדירה היפה בצפון תל אביב ונבנה האולפן האנלוגי המרשים שבאחד החדרים, אלא מפרסומות.
"זה התחיל כשהרמתי טלפון לאמבר מיוזיק, שהיא החברה השלישית בגודלה בארצות הברית להפקת פרסומות, והצעתי להם מוזיקה",
מה היתרון היחסי שלכם, על פני מוזיקאים אחרים, שלא מצליחים להשתלב בעולם הזה ולגעת בכסף הגדול?
"הכי בולט אצל רן זה הכישרון המלודי. הוא יודע לכתוב לחנים קצרים שתופסים מיד את האוזן. אנחנו עושים את זה כבר עשר שנים. למדנו מה אנשים רוצים לשמוע. לא כל מוזיקאי יכול לעשות פרסומות. זה דורש גמישות ויכולת גיוון והמון פסיכולוגיה. להבין נכון את הבריף. אנשי פרסום לא יודעים להסביר מה הם רוצים, ואתה צריך לדעת לקרוא בין השורות. רן הוא זיקית. עשינו קמפיין שזכה בהמון פרסים בכל העולם, SDIA ליום האיידס הבינלאומי".
נחזור לאלבום. את שרה בעברית, אבל רן, באיזבו, שר באנגלית.
"קשה לו עם העברית. הוא לא אוהב איך שהשפה נשמעת בשירה שלו. הוא תמיד חשב בגדול, מהרגע הראשון. ללכת אל העולם הרחב, ולא לפנות רק לקהל בישראל, אבל לי היה חשוב להתחיל משפת האם שלי. כשאני כותבת בעברית אני לוקחת אחריות. הרבה יותר קל, כשיש לך לחן, לקשקש מילים באנגלית. העברית מחייבת. הרבה יותר קשה לשיר 'אני אוהבת אותך' מאשר איי לאב יו. בעברית, כל מילה טעונה".
בא לך טבעי? לשיר, לכתוב.
"לקח לי שנים להתבשל. באתי מרקע קלאסי. יש לי קול סופרן גבוה. בכלל לא בכיוון של מה שאני עושה היום. המון שנים לקח לי בכלל להעיז לשיר שיר, פשוט לשיר. ולהתחיל לכתוב, בכלל פחד אלוהים. הכתיבה באה אצלי מהתת מודע. הייתי הולכת לישון וחולמת שיר שלם, עם העיבוד וההפקה. תפסתי אומץ עם הזמן. האלבום הוא מאה אחוז אני. התהליך של הכתיבה היה מורכב. עבדתי עם צרויה להב. בפגישה הראשונה היא אמרה לי 'לא נראה לי שאת יכולה לכתוב'. ואז היא אמרה 'שירי, את כותבת חידות. לא שירים. זה לא מובן'. היא נתנה לי שיעורי בית. וכל שיעור, בסופו של דבר, הפך לשיר".
מתי התחלת לעסוק במוזיקה בכלל?
"היה לי שיעור אחד באורגן, נכנסתי ואז המורה יצא לאמא שלי ואמר 'מה זה הדבר הזה, גמרנו שתי חוברות בשיעור אחד. אסור לי להגיד לך את זה, אבל זה בזבוז זמן בשבילה ללמוד אורגן, היא חייבת לנגן פסנתר.' רציתי להתקבל לתלמה ילין. הייתי קושרת לעצמי את הרגליים לפדלים של הפסנתר, כדי שאני לא אקום. התקבלתי עם הציון הכי גבוה מבין אלף תלמידים. היה לי את זה".
שמעתי שאת בטיפול פסיכולוגי כל החיים. למה, בעצם?
"מגיל 18 אני בטיפול. זה אותו פסיכולוג, אחד האנשים המבריקים שפגשתי. יגאל קידר. הוא בן אדם. מטפל שנותן למטופל את החיים שלו בתור דוגמה. חושף את החיים שלו ומשתף. לא הייתי על סף התאבדות, אבל הרבה מחשבות קשות. שנים הייתי בחרדות, אני מאוד ביישנית. אנשים חושבים שאני סנובית, אבל אני פשוט נבוכה. חושבים שאני מנותקת, אבל זה לא נכון. אני פשוט נרגשת. הקטע האמיתי זה לא האלבום, אלא ההופעה. לעמוד בפרונט של הבמה, ולהגיד 'או-קיי, זאת אני, ואלה השירים שלי וזה בדיוק מה שאני רוצה להיות"".
מה זה בשבילך להיות זמרת?
"אני לא רואה בזה אמנות גדולה יותר מלהיות בשלנית טובה. שף שמבשל לעשרה אנשים נערץ בעיניי כמו אמן שעושה הופעה מול אלף איש. ניסית פעם לבשל לעשרה אנשים?".
אני מבשל לשתי ילדות כל יום.
"לא ילדות, ולא מהמשפחה. לעשרה אנשים. אחרי שתנסה, נדבר שוב על הקשר בין בישול לבין הופעה בפני קהל. או-קיי?".
סגור. עכשיו תגידי, מה עם איזבו?
"עובדים על האלבום הבא".
כבר הרבה מאוד זמן אני שומע על "האלבום הבא" הזה.
"יחסית לראשון, ש-15 שנה לקח להוציא אותו, זה לא כל כך הרבה זמן. בקרוב ניכנס לחזרות ולהקלטות. לא, באמת".
איפור ושיער: ליאת מאמן; סטיילינג: איה ארגוב; בגדים: גרטרוד
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם