גן השלושה: על "זה עובר בגנים"
לרגל עליית הסדרה "זה עובר בגנים" הערב ב-HOT ביררנו עם הבמאי ניצן גלעדי האם חיידק היצירה עובר בירושה. "זה יצא כמו שלושה סרטים בתוך סדרה, כי האמנות של כל אחד מהמשתתפים השפיעה על העלילה", הוא מספר
היינו בפרימיירה של "זה עובר בגנים"
"היה לי מאוד חשוב שיהיה מגוון של תחומים", מספר ל"המגזין" הבמאי ניצן גלעדי. "מאוד רציתי שיהיה מישהו מתחום הקולנוע, מתחום מוזיקה ומתחום הספרות ולשמחתי זה קרה".
למה זה היה לך כל-כך חשוב?
"רציתי להגיע למצב בו אני יכול לבחון ולראות איזה סוג של אמנות יש בבית, מהי ההשפעה שלה על הסביבה, על הילדים ועל הבית בו הם גדלו".
השוני ביניהם השפיע על אופי הפרקים?
"זה יצא כמו שלושה סרטים בתוך סדרה, כי האמנות של כל אחד מהמשתתפים השפיעה על העלילה. אני יכול להגיד שהפרק של אסף אמדורסקי היה כמו כפפה שישבה על היד בצורה מושלמת, כי הוא החליט להעלות את המופע עם ישראל גוריון וממש להיכנס לנעליים של אביו".
היו רגעים בסדרה שאמרת: "איך הוא/היא דומים לאבא שלהם"?
"מעניין שאתה שואל את זה כי החיידק ליצירה מורגש אצל כל אחד מהמשתתפים, ולדעתי זה הדבר העיקרי שאתה רואה אצלם. אתה לא רואה את הדמיון אחד לאחד, אבל כן את התשוקה ליצירה. כשאתה נכנס לבתים שלהם ויש שם חומרים של האבות, אז אתה רואה את היצירה המקורית וזה מאוד מרגש. ישר רואים שזה בית שמתעסקים בו באמנות".
החיידק ליצירה מורגש אצל כל אחד מהמשתתפים. ''זה עובר בגנים''
יוסי צבקר
בפרק הראשון שישודר הערב בודקות יעל ונעמי פרלוב, בנותיו של הקולנוען דוד פרלוב ז"ל, כיצד החיים במחיצת אביהן הביאו אותן למקום בו הן נמצאות כיום. הפרק מתכתב עם סצנות מ"יומן", יצירתו הידועה ביותר, ומנציח את השתיים בנקודת הזמן הנוכחית כבנות וכאמהות, כאמניות וכממשיכות דרכו.
הפרק השני עוקב אחר המוזיקאי אסף אמדורסקי, בנו של בני אמדורסקי ז"ל, שנכנס לנעליו ומעלה יחד עם ישראל גוריון את המופע "שרים דודאים". הפרק השלישי מלווה את היוצרת רנן מוסינזון, בתו של יגאל מוסינזון ז"ל, מחבר סדרת ספרי חסמב"ה, בזמן עבודתה על הסדרה החדשה "חסמב"ה דור 3".
מישהו מהמשתתפים נהג להשתמש בשם של אבא שלו כשהוא היה צריך?
"לכל אחד מהם, גם לרנן, גם לנעמי וגם לאסף יש אישיות משלו, אישיות מוצקה וחריפה. הם יודעים מה הם רוצים ומאוד ברור להם לאן הם הולכים. אסף, למשל, למד איתי בבית הספר תלמה ילין וכבר שם יכולת לראות את הייחודיות שלו ואת האופי שלו בפני עצמו".
אולי דווקא בגלל שהאבות שלהם מפורסמים ומצליחים הם רוצים להראות שהם בזכות עצמם?
"כן, כשאתה חי בסביבה של אבא מפורסם, דווקא אז אתה מחפש את עצמך. אני חושב שהרצון שלהם למצוא את הזהות של עצמם גדול יותר מאשר אצל ילדים לאבות אנונימיים שלא עוסקים ביצירה".
הגעת למסקנה כלשהי מהסדרה?
"הצופה מגיע למסקנות לבד משלושת הפרקים. לא רציתי להאכיל את את הצופים בכפית, אבל המסקנות בעיקר עונות על השאלה: מה ההשפעה על החיים שלך כשאתה גדל בבית שבמרכזו אמנות".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם