בא הגואל: על "אחד משבעה" של גואל פינטו
"אחד משבעה", סרטו האוטוביוגרפי של גואל פינטו, מגלה עליו הרבה יותר מאשר כל הימים שבילה בבית "האח הגדול". אין בו קתרזיס ואין ממש סצנות מסעירות, אבל כן יש סיפור על מסע עצמי וחיפוש משמעות בעולם
''אחד משבעה'' , שבת, 22:00, ערוץ 8
חיפוש אחר מקום בעולם. גואל ואמו מתוך הסרט 'אחד משבעה'
מתיר אסורים: ראיון עם גואל פינטו
גואל פינטו מגיש לנו מסע עצמי קטן ונהדר שכולו חיפוש אחר מקום בעולם הזה. "אחד משבעה" הוא סרט יפה בזכות כל מה שאין בו. אין בו קתרזיס, אין סצנות גילוי מסעירות וכמעט שאין בו סיפור מרכזי. בקושי יש בו תשובות.
מה יש בו? מפגש פנים אל פנים עם כאבי החיים של יוצרו, הדמויות הסובבות אותו ועם הכנות הסוחפת שלו. הסצנות שבסרט כל כך ריאליסטיות, שלעיתים נדמה שגואל מניח את כל קלפי דמותו על השולחן, כל כך רוצה שנהיה חשופים לפגיעות שלו, עד שהוא לא מלטש שום דבר בכוונה. אפילו את כתמי הזיעה שלו באחת הסצנות.
שם הסרט "אחד משבעה" מספר את קצה קרחון סיפור חייו של פינטו. גואל, בן הזקונים מתוך שבעת ילדיה של מוניק מבני ברק, שדרך חייו עוברת בתחנות רבות: ילדות בבני ברק כילד ספרדי שגדל בישיבה שכללה מאות תלמידים אשכנזיים, התמודדות עם זכרונות קשים וטראומה מינית שעבר במקום, סילוק ממנה, חתונה סטרייטית דתית, גירושים, גיבוש זהות מינית, חזרה בשאלה, יציאה מהארון, חיים בתל אביב.
הסרט הוא כמו דפדוף באלבום תמונות ישן ושיחה על חובות עבר והשפלות עבר. ניכר שגואל מנסה לאחוז בסרט בשני קצותיו. מחד, לצאת איתנו לדרך רצופת כאבים בעודו נחשף שכבה אחר שכבה, ומאידך להראות לנו את הדרך ולקחת חלק בראיונות, בקריינות הרקע ולחשוף את הניואנסים עד דק. לעיתים שכרו של ניסיון זה יוצא בהפסדו ועוברת תחושה שגואל צריך להשתחרר קצת ולהרשות לעצמו להיות גיבור הסרט ופחות התחקירן ומורה הדרך שלו.
שיחה על חובות עבר. מתוך הסרט צילום מסך
מתוך הדפדוף העצמי מגיע פינטו אל דודה שלא ידע על קיומה שמתה באושוויץ. גם פה הסרט אינו נופל לאף קלישאה ומתמודד בין שאלות קטנות על חוסר שייכות של אמו לבין שאלות לאומיות גדולות על השתתפות המהגרים ממדינות ערב בבניית זכרון השואה בישראל של שנות ה-60.
"אחד
משבעה" הוא סרט שמלווה את הצופה גם עם סיומו. הוא מעלה שאלות על משמעות המקום שלנו בעולם הזה במובן הכי אישי וקטן. מהי שייכות? מהי משפחה? האם הטעויות של ההורים שלנו ושלנו הופכות בסוף להשלמה או שיש מקום לכעס צבור? לא תמצאו כאן תשובות כמעט, רק גיבורים שחיים את מעשיהם.
"רציתי לשאול אותך, אם מבין כל הילדים שלך, אני הילד הכי דפוק?", שואל גואל את אמא שלו בתחילת הסרט. בסוף השעה של הסרט הרגשתי שאני מכיר את גואל הרבה יותר מכל סך הימים שבילה בווילת "האח הגדול". גואל פינטו מביא את תעודת הזהות האישית שלו כסרט ראשון. עכשיו אחרי שאנחנו מכירים את נסיבות חייו של הבמאי, לא נותר אלא לחכות לסרט הבא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם