ציור לא מלוטש: ביקורת על המחול "גויה"
עיצוב הבמה במחול "גויה" של מיגל אנחל ברנה היה אמנם מרהיב, אך הביצוע של הלהקה הספרדית היה ברמה נמוכה למדי

גויה צילום: יח''צ
המופע הושפע ישירות מיצירותיו של הצייר הידוע, כשמעל כולן נמצא הציור שגם פתח את המופע "תרדמת התבונה מולידה מפלצות". תמונה זו ועוד אחרות של גויה, הוקרנו בצורות שונות על הבמה, ובמקביל הועברו באופן מעניין על ידי ברנה ויתר הרקדנים במחוות ריקוד ובתנועה איטית ומתמדת. למרות שאינני מעריץ גדול של שילוב וידאו ביצירות מחול, השילוב בין השניים היה בהחלט מרשים.
דבר אחד בלט מעל הכל וסיפק ללא עוררין את העין והלב. עיצוב הבמה והניהול האומנותי היו יוצאי דופן. התלבושות היו מהפנטות, אביזרי הבמה, כמו כלוב בעל קומות ופסלים מפחידים אחרים, היו מרהיבים
ותרמו רבות לאווירה. כמובן דבר לא תרם יותר לרעיון השאול והשכול מאשר המסכות שחבשו הרקדנים. ברקע נוגנה מוזיקה של חואקין פרדינילה ואלברטו ארטיגס, ששילבה בין מוזיקה ספרדית לבין מוזיקה כליזמרית וצוענית.
על אף כל זאת, קשה לברוח מהמציאות: ביצועי הלהקה היו ברמה נמוכה למדי כשכל הרקדנים נראו מעט כבדים. ועוד מדובר באחת הלהקות המובילות בספרד. חלק מהכוריאוגרפיות היו אמנם מעניינות, אך חלקן שבלוניות וחסרות מעוף. אמנם על העיצוב קצרה היריעה מלשבח, אבל המחול עצמו נראה ברובו לא מלוטש, לפעמים גם מעיק במקצבו, כשהקטע המסיים, קרב בין שני הברנשים, היה ברמה די נמוכה. בהחלט ייתכן שלא כל מה שהתרחש על הבמה בבית האופרה בתל אביב היה ראוי לה.
גויה, המשכן לאומנויות הבמה, במסגרת תל אביב דאנס, 12 באוקטובר.