"יותר בשל, יותר בועט": ראיון עם דנה לפידות
דנה לפידות חוזרת עם סינגל ראשון מתוך אלבום שני. "השתניתי והתבגרתי המון", היא מספרת
"הד ארצי נתנו לי בית מאוד גדול רק חסר שהייתי שמה שם מיטה והולכת לישון", היא מספרת בראיון למעריב. "אבל בכל זאת החלטתי הפעם לעשות את הדברים לבד".
למה בעצם?
"באמצע הקמפיין שלי, החברה התפרקה וברגע שהיה איחוד עם nmc הגיעו שורה של אמנים מאוד גדולים. אני כבר רציתי לעשות את הדברים שלי והלב שלי אמר לי ללכת עם האנשים שאיתי מהבית. הרגשתי שאני רוצה את המקום השקט והקטן לעשות את הדברים כמו שאני רוצה".
ובעבודה איתם לא עשית מה שאת רוצה?
"הם הלכו איתי לאורך כל הדרך, אבל אני אדם עקשן ורציתי ללכת עם הלב שלי במאת האחוזים. הרגשתי שזה יותר נכון לי".
וזה נגמר יפה?
"זה נגמר הכי יפה בעולם ואני עדין בקשרים טובים".
עברה למרכז. דנה לפידות
צילום: גיא כושי ויריב פיין
איך הייתה העבודה על האלבום?
"במשך השנתיים האחרונות כתבתי את האלבום, שבמהלכו הייתי בחיפוש מאוד גדול. אני חושבת שהשתניתי והתבגרתי המון. האלבום השני ממשיך את קודמו אבל גם מאוד שונה בהרבה מובנים".
איך הוא מבחינה מוזיקלית?
"עשיתי עבודת שטח מאוד גדולה ונחשפתי להרבה סגנונות מוזיקליים חדשים. גרתי בדירה הזויה שממנה יצאו כל השירים הכי טובים. במשך חודשיים כתבתי את כל האלבום הזה ובחלקו אני עדין משתפת פעולה עם אמא שלי, שהיא חלק בלתי נפרד מהעשייה הזו. האלבום הזה הרבה
יותר בשל, הרבה יותר בועט. האלבום הראשון היה יותר רומנטי ועסק במערכות יחסים, האלבום הנוכחי מדבר על הצורך להעז וללכת עד הסוף כנגד כל הסיכויים. הוא עדיין רוק-פופ אבל הוא בעיקר אלבום נשמה. יש בו את כל ההשפעות של כל המוזיקה שגדלתי עליה".
בשנים האחרונות גרת בבאר-שבע. מה גרם לך לעבור למרכז?
"עברתי עכשיו. עזבתי את עיר האורות באר שבע לרמת גן".
זה חלק מהרצון שלך להשתלב יותר?
"אני לא בטוחה. אני מאוד אוהבת את באר-שבע, אבל עשיתי שם כל-כך הרבה, אני מכירה את כולם וחיפשתי פינה שקטה ושהגיע הזמן לעבור למרכז. חוץ מזה גם כל חברות הילדות שלי פה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם