בריאן כוכב עליון: על האלבום של בריאן ווילסון
החיבור בין גאון כמו בריאן ווילסון לגאון אחר כמו גרשווין עלול להיות מסוכן. למרבה השמחה שניהם יוצאים גדולים
ג'ורג' גרשווין, מהמלחינים הגדולים של אמריקה ומהיוצרים החשובים ביותר של המאה ה-20 נולד כיעקב גרשוביץ למשפחה יהודית ב-1898. הוא חי מעט ומת מסרטן במוח עוד בטרם מלאו לו 39 שנים, ואי אפשר להפריז בהשפעתו האדירה על המוזיקה של המאה ה-20 בכלל ועל המוזיקה האמריקאית בפרט.
כתבו ספרים על גדולתו, אבל אם לנסות לנסח זאת בקצרה, אז גרשווין היה פסנתרן נהדר, מלחין מגוון שחיבר מוזיקה לפזמונים, למחזות זמר ולסרטים והוא נחשב לאחד האחראיים ליצירת "ספר השירים האמריקאי הגדול", שירים קליטים שזכו לעשרות ביצועים ועיבודים במהלך השנים והיו לסטנדרטים של ג'אז. גרשווין גם ניסה את כוחו בכתיבת מוזיקה לתזמורות קונצ'רטו ואפילו אופרה מהוללת ("פורגי ובס").
למרבה הפלא הוא היה חסר השכלה מוזיקלית, תיאורטית מסודרת, אך ייתכן שדווקא העובדה הזאת סייעה לו לפתח את הסגנון האישי הייחודי בלי להיצמד לשטאנץ הרגיל. גרשווין לקח ורקח ז'אנרים שונים. ג'אז עם רגטיים בלוז עם השפעות של מוזיקת כליזמרים יהודית מהול בהשראה מהאופרטות של גילברט וסאליבן.
מחווה נפלאה. בריאן וילסון
צילום: רויטרס
לא מפליא אם כן שמלחין יוצר ענקי כמו בריאן ווילסון מתוודה על הערצתו למאסטר היהודי. גם ווילסון נחשב היום לאחד המוזיקאים והמלחינים החשובים והיצירתיים במאה ה-20 ומי ששילב הרמוניות קלאסיות ויצירות מקהלה בתוך שירים קצרים פופולריים. על ווילסון נאמר שהוא יוצר "סימפוניות כיס". תזמורים אגדיים בשלוש דקות. והנה בגיל 68, הוא פוגש את גרשווין ועורך לו הצדעה-מחווה מרשימה.
האלבום החדש נפתח ונסגר ב"רפסודיה בכחול" ובתווך הוא מפרק את "סאמרטיים" ואת "Love You Porgy" ועוד. כל קטע - פנינה. חוץ משלל השירים המוכרים, ווילסון גם הקליט שני שירים ("Like In I Love You The" ו-"Nothing But Love") של גרשווין שלא נחשפו עד כה (כאן מצטרף לסיפור האח איירה גרשווין שהיה אחראי לכתיבת הפזמונים המיתולוגיים והוסיף להיות פעיל גם לאחר מות אחיו, עם מלחינים כמו קורט וייל). ככה זה כשאתה עונה לשם בריאן ווילסון. היורשים של גרשווין ייתנו לך תמיכה מלאה הכוללת גישה לחומרים נדירים בארכיון.
וכאן המקום לקצת אופטימיות, מכיוון שבריאן ווילסון החל
בקריירת סולו רק בגיל 46 ואלבומו הראשון מ-1988 נכשל. כדאי למי שמתעניין, לראות את הסרט שנעשה עליו שבו הוא מספר בראשונה על אודות יחסיו הסבוכים עם אביו המתעלל מורי ווילסון, הקמת נערי החוף עם אחיו כשהיה בן 19 ועל השנים האבודות, התקפי הטירוף והסבל שגרמה לו מחלת הנפש שלו.
ווילסון תמיד היה לא צפוי. בשנת 1995 הוציא שני אלבומים כמעט בו זמנית. אחר כך הוציא תקליט עם שתי הבנות שלו. ואז תקליט של שירי קאנטרי וב-2004 הדהים את העולם כשהקליט מחדש את אלבום המופת הגנוז של הביץ' בויז משנות ה-60 "סמייל". וזו הייתה גם תמיד גדולתו. היכולת לשאוף אל מעבר לקשת בענן. להיות הגדול מכולם. ליצור את יצירת הפופ המושלמת. להתחרות באלוהים או לפחות בלנון ובמקרטני ועכשיו גם בגרשווין.
האלבום החדש מתחיל עם רמת ציפיות גבוהה מאוד בעבור מי שמעריץ את ווילסון וסוגד לגרשווין. למרבה השמחה וההפתעה מדובר באלבום מוצלח יפה ומספק מאוד. אם חלק מהמאזינים יסתקרנו ויגלו את גרשווין מה טוב. אם יגלו את כדור האש המופרע והמופלא הנקרא "בריאן ווילסון" דיינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם