ראשי » רייטינג » ספרותגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

בלי לגעת: על הספר "טוב נגד רוח הצפון"

דניאל גלטאואר לא שובר מוסכמות ב"טוב נגד רוח הצפון" ולא מחולל מהפיכות ביחסים הזוגיים שעדיין מולכים בעולם האנושי, אך אין ספק שהוא מעורר מחשבות לגבי העולם הווירטואלי

הודעת דוא"ל המגיעה בטעות לתיבת הדואר של ליאו הרווק, פותחת ברומן הווירטואלי שלו עם אֶמי הנשואה באושר. אף כי התפתחות הקשר די צפויה, הקריאה בשרשרת האימיילים דומה לצפייה בסרט קיץ רומנטי. נעים ואפילו מרתק כמו האזנה לדיאלוג אוהבים בשולחן הסמוך בבית הקפה.

סוג כזה של חוויה אינו דורש כל מאמץ. אפשר להמשיך לנשום בדיוק כמו בחורף, גם אם הרחוב מתאדה מעבר לזגוגיות. מותר לצפות ברגשותיהם של אחרים בלי מעורבות וללא צורך בנקיטת עמדה. אין הכרח אפילו להתעצבן על הסופר שיצר כותב אינטליגנטי, הגון ומומחה בשליטה עצמית כולל הפטרנליזם הנלווה אליה, לעומת כותבת אימפולסיבית, לא משעשעת, לא חכמה במיוחד, שאינה מצדיקה את ההתאהבות בה. 

דניאל גלטאואר, עיתונאי ובעל טור באוסטריה, לא ישבור כאן מוסכמות ולא יחולל מהפיכות ביחסים הזוגיים שעדיין מולכים בעולם האנושי, אך אין ספק שהוא מעורר מחשבות לגבי מהות תכתובת הדוא"ל עצמה.

אמצעי התקשורת הקל והנפוץ אמנם נכלל כבר בספרים לא מעטים כאחת מן הפעילויות השגורות בחיי כל אדם שאינו אנאלפאבית, אך הטכניקה עצמה עדיין מושכת תשומת לב כמשתתפת בסיפור. ההתכתבות הווירטואלית עדיין איננה הליך מובן מאליו כאור החשמל. 

בסיפור שלנו המיידיות שלו אינה כוללת קול. היא אינה כוללת שום קליטה חושית. כיוון שהצמד המככב בהתכתבות של גלטאואר גוזר על עצמו שלא להעביר תמונות אלא להצטמצם לטווח המלים (וגם להן אסור לגעת באזורים פרטיים ופרוזאיים), הוא נכלא לעתים במעגל סגור של אמירות שבלוניות שאינן מקדמות את היחסים.

לכן יש חלקים די מנדנדים ברומן, שבהם משתררת שממה וירטואלית המעצימה את הרושם שהאמצעי הזה רק משריין את אלמוניות משתמשיו. אמי וליאו אינם מצטיירים כבני אנוש מסוימים בשום שלב של יחסיהם. הם כל אחד וכל אחת. התשוקה שהם מתוודים עליה במסרוניהם מצטיירת יותר כתשוקה להתכתבות עצמה, ולא ככמיהה לאחר.  

הדוא"ל בכלל, וגם בסיפור הזה, קורא דרור להתחכמויות, והתחכמות היא עוד מכשיר להרחקה ולהדחקה, ולכן לא בטוח שמה שנוצר בין "הנאהבים" הוא אינטימיות אמיתית. נגיעה ממשית באמת אסורה כאן. הדוא"ל משמש אצל גלטאואר להאדרת הרומנטיקה ושמירת המרחק הקדוש. וכשהמרחק המרדד עומד להתרסק בפגישה, ויש חשש שאפילו הווירטואליה לא תרחיק די בין המתכתבים, יובא האוקיינוס האטלנטי הרחב כדי למנוע מגע.

ליאו כותב הרבה על נשיקה. נשיקה אחת. ואחר כך אולי עוד אחת. באמצעות האינטרנט גלטאואר מחזיר אותנו לעידן מרכבת הדואר. זה נחמד לרגע, כי ברגע הבא אתה נזכר שבעידן ההוא אפשר היה לפחות לזהות כתב יד אהוב ולהריח בושם על נייר המכתבים. האם ייפגשו אמי וליאו ברומן ההמשך המובטח? לא, אם הקהל ידרוש טרילוגיה רומנטית.

דניאל גלטאואר, "טוב נגד רוח הצפון", מגרמנית: דפנה עמית, כתר, 255 עמ'

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...