תמר עם כל דבר: על פסטיבל התמר
היינו בערב הנעילה של פסטיבל התמר. בין ענני גראס, כמויות אלכוהול ותנאי גישה לא פשוטים הצלחנו גם ליהנות מהופעות משובחות של מתיסיהו ובלקן ביט בוקס
באנו לדפוק את הראש. מתיסיהו צילום: דימה וזינוביץ'
כי יותר ממוזיקה טובה, כל מה שרצו האלפים שגדשו אתמול את האמפי בנחל זוהר בים המלח היה פשוט לדפוק את הראש, חזק ומהר. מתיסיהו והבלקן ביט בוקס היו התירוץ. אווירת הפארטייה ששרתה באתר לאורך כל שלוש ומשהו שעות ההופעה באה לחלוטין מצד הקהל, בגילי עשרה מאוחר עד אמצע שנות העשרים ברובו, שרגע לפני שהחגים נגמרים לו חיפש למצות כל שניית כיף שעוד נותרה בהם.
יעיד על כך ריח הגראס הכבד שנדף מכל עבר, כמו גם אינספור טיפוסים מגודלים למדי שבמהלך ניסיונות גמלוניים לרקוד אגב צריכת אלכוהול בלתי מבוקרת, הקפידו להתנגש בכל אשר סביבם, בין אם מדובר באנשים, דוכנים, או סלעי גיר אופייניים לאיזור.
ובכל זאת היה אתמול גם מתיסיהו, בביקורו הרביעי בישראל בחמש השנים האחרונות. אמן הרגאיי החרדי מברוקלין נתן הופעה מהוקצעת, כשהלהיטים "youth", "Jerusalem", "King without a crown", וכמובן "One day", שנטחן מעל גלי האתר ללא הרף בשנה האחרונה, עושים את העבודה. בהפסקות שבין השירים הקפיד מתיסיהו לדבר את הקהל בשפתו באיחולי "חג שמייח" בהגייה אשכנזית, וגם כמה "לחיים".
מסיבה בלקנית
לאחר חצי שעת הפסקה נפתחה החינגה באופן רשמי עם הבלקן ביט בוקס. חצי השעה הראשונה של המופע הוקדשה לחומרים החדשים יותר: "move it", "She's my baby", ו-"War again", שאמנם הקפיצו את הקהל, אך 40 דקות בתוך המופע כבר ניתן היה להבחין בהפרדה ברורה בין הגברים לילדים, כשהילדים ממשיכים להזיז את הגוף באקסטזה, כשהמבוגרים יותר מתחילים לגלות סימני עייפות קלה, או ליתר
דיוק מחפשים את הפינה הקרובה בה יוכלו להתמוטט בשקט.
בסך הכל, כאמור, היה מדובר בערב מוצלח, בהפקה מרשימה ומושקעת, וגם האמפי עצמו סיפק לכל האירוע תפאורה קסומה ומכשפת. במקום גם פעלה מערך הסעות באוטובוסים, שאסף את אלפי המגיעים ברכבים פרטיים מאתרי החנייה, והסיע אותם לאתר ההופעה. בסך הכל כל המערך המורכב הזה עבד ביעילות ובאופן מסודר, אם גם איטי למדי.
פתחו את החינגה. בלקן ביט בוקס אלכסיי טקצ'ב
אם יש נקודת ביקורת כלשהי לגבי הארגון, היא נעוצה בכך שבזמן תחילת ההופעות, באיזור 9:30 בערב (שעת התחלה הרשמית שצויינה בכרטיסים הייתה 21:00), עוד השתרכו פקקים של עשרות כלי רכב שהיו בדרכם לאתר.
לי באופן אישי קצת כואב הלב לראות בכל פעם מחדש באירועים מהסוג הזה אנשים שהשקיעו מאות שקלים בכרטיסים ובדלק, השקיעו עוד שעתיים-שלוש נסיעה מאיזור המרכז, ובסופו של דבר מפספסים חצי הופעה. אם בבארבי תל אביב נוהגים באופן קבוע להתחיל את ההופעות בדיוק שעה לאחר הזמן הרשמי שצויין, אולי אפשר לעשות זאת גם בפסטיבל התמר בים המלח, שאליו הגישה הרבה פחות פשוטה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם