שליחות מנצחת: שניצר בפסטיבל חיפה
אחרי הזכייה בפרסי אופיר, "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" זוכה באהבת הקהל גם בפסטיבל חיפה לקולנוע. וגם: יחסיות החסד האנושי, הסכנה שבאמונה הדתית וקשרי משפחה
נאמן לטרנד המציף כעת את הסרטים מתוצרת הארץ, גם ריקליס מעתיק לבד רומן ספרותי מאת א.ב. יהושע, והאדפטציה שלו מתעכלת בקלות רבה בתוך המדיום הפילמאי, שנראה ממש תפור עבורה. סיפור העלילה עוקב אחר מנהל אגף כוח אדם במאפייה גדולה, הנדרש ללוות ארון מתים ובו גופתה של עובדת זרה מרומניה שנהרגה בפיגוע חבלני בירושלים. במרוצת המסע אל עומק ההוויה הרומנית עובר הפקיד הטכנוקרט מעין תהליך של היטהרות פנימית, שעשוי לשלוף אותו מתוך בריכת החמיצות האנושית שבה הוא משתכשך כבר שנים.
"שליחותו של הממונה" נע באופן מחושב על הקו המפריד והמחבר בין מלודרמה לסאטירה. מצד אחד, בולט בו הממד האמפתי של השליט (הכסף הישראלי!) כלפי הנשלט (העוני ברומניה); מצד שני, הסיפור מתקרב לא אחת אל הטריטוריה הקומית שנוסתה בעבר בהצלחה ב"מבצע סבתא".
למרות הסכנה הברורה של התכנסות לתוך סרט שכולו התנשאות פטרנליסטית, מצליח "שליחותו של הממונה" לצלוח את שדה המוקשים הזה כמעט ללא נזקים (להוציא כמה מחוות משחק מוגזמות, שבהן הוא מתקרב מדי אל אזור הדמדומים של סרטי הבורקס).
מרק איווניר, המגלם את דמותו של הממונה על משאבי אנוש, מפגין על הבד ביצוע מדויק של דמות אפרורית המתעצמת והולכת ככל שהעלילה הולכת ומסתבכת. כמו בשני סרטיו הקודמים, "הכלה הסורית" ו"עץ לימון", גם בסרט הנוכחי מעמת ריקליס בין מידת הכבוד האנושי לבין סבכי בירוקרטיה המקשים ללא הרף על הגשמתה. והפעם הוא עושה זאת בהצלחה מרבית.
המדיום הקולנועי תפור עבורו. ''שליחותו של הממונה על משאבי אנוש''
צילום מסך
ועוד חמש המלצות
איך סיימתי את הקיץ - על אדם, טבע, בדידות, ועל יחסיותו של החסד האנושי. שני חזאים תקועים על אי קפוא במזרח סיביר, ובתוך כך מנהלים ביניהם מערכת מורכבת של תלות הדדית. אלכסי פופוגרבסקי הרוסי
ביים בלאקוניות מרבית סרט שבו הטבע מספר את עצמו מול המצלמה גם ללא תיווכם של בני האדם. פרסי המשחק והצילום הוענקו לסרט זה, ובצדק רב, בפסטיבל ברלין האחרון.
פרובוקציה אנטי כנסייתית. הדוויז' יח''צ
הדוויז' - על הסכנה שבאמונה הדתית. פנאטית קתולית וקנאי מוסלמי נפגשים בפריז ומגלים שבעצם אין הבדל כזה משמעותי בין נזירות הרוטטות למראה הצלוב ובין שאהידים המפוצצים עצמם לדעת. ברונו דומון, מגדולי הקולנוע האירופי ("האנושות," "פלנדריה"), בסרט סגפני שכולו פרובוקציה אנטי כנסייתית.
צ'ונקינג בלוז - אב סיני יוצא לגלות את הסיבות שהביאו למוות האלים של בנו, עמו ניתק קשר עשר שנים קודם לכן. המצדדים בטיפוח הקשר הבין-משפחתי לא יוכלו להשתמש בסרט זה כדוגמה אידיאלית להשקפותיהם. סרט המתאכזר למושגים המערביים של אבא, אמא ואהבת ילדים.
שירה - לי צ'אנג דונג מדרום קוריאה, שסרטו הקודם "שמש סודית" גרף לפני כמה שנים פרסים בסבב הפסטיבלים הבינלאומיים, שב ומתעמק במיקומה של האישה בחברה הקוריאנית החומרנית כל כך. פה מדובר ביושבת בית המגלה לפתע את העוצמה הנתונה בין אצבעותיה, כשהיא מתחילה בינה לבין עצמה לחבר שירה. מרשים.
החיים שלנו - לפתע נופל אסון על קבלן בניין מרומא. אשתו מתה תחתיו ומותירה אותו עם שני ילדים לטפל בהם. דרמה משפחתית עם הרבה נגיעות חברתיות, שהוכנה על ידי דניאלה לוקטי הוותיק. הסרט זיכה השנה את אמיליו גרמנו בפרס השחקן המצטיין בפסטיבל קאן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם