פשעים ועבירות קלות: מה קורה בפסטיבל חיפה?
"התפרצות X" הוא סרט מתח שהחולשה שלו היא בבניית הדמויות, ו"ורדים בתשלומים" לוקה בחפיפיות בבימוי ובמסר. וגם: המלצות יומיות לפסטיבל הקולנוע בחיפה
זהו תקציר הסרט "התפרצות X", שחנך בליל שבת את התחרות בפסטיבל חיפה, שבה מתמודדים השנה שבעה סרטים. עדנה מזי"א הכינה תסריט המבוסס על ספר מפרי עטה ואיתן צור - מיוצרי הטלוויזיה היותר מוכשרים בארץ ("החמישיה הקאמרית", "הבורגנים", "המשרד") - מציג פה את בכורתו כבמאי קולנוע.
למרות פגמים בולטים בבניית הדמויות, ועל אף כשלים לא מבוטלים בהצבת המצלמה, "התפרצות X" מצליח להעמיד עלילה תקנית לגמרי על פי אמות המידה המוכרות של סרטי מתח. הסרטים המופקים בארץ אינם מרבים להתעסק בסיפורי פשע, ולכן לא נוצר כאן עד היום נוסח פילמאי תיקני המחויב לז'אנר הזה.
העובדה שמתחת לפני השטח ב"התפרצות X" מקננות התייחסויות בעלות עניין לסוגיות כבדות כמו אשמה, הפללה עצמית, אחריות הורית, פערי דורות ומנטליות, מעניקה לסרט נפח ומשקל ראויים. מבין השחקנים יש לציין את הופעתה הכריזמטית של אורנה פורת, המעצבת ייקית קשוחה, שמוטב לו לאדם לשמור מרחק מפניה.
יוצר ישראלי נוסף, עמוס גיתאי, הציג את סרטו הצרפתי לגמרי - "ורדים בתשלומים," על פי רומן מאת אלזה טריולה. דרך תיאור חייו של זוג פריזאי צעיר משתדל גיתאי לנסח אמירה חברתית על צמיחתה של חברת הצריכה בצרפת של אחרי מלחמת העולם השנייה. כמו ברבים מסרטיו הקודמים, לוקה גם עבודתו החדשה בסוג של חפיפיות בבימוי, במסר ובעיצוב התמונה.

השחר - ניתוח קר, מבעית בפשטותו הישירה, של תהליך התגלגלותו של אדם סביר מהיישוב לעמדה מפלצתית של רוצח סדרתי. כריסטי פויו הרומני, מי שיצר לפני כמה שנים את הסרט החשוב "מותו של מר לזרסקו", מקשה על סבלנות הצופים בסיוט שאורכו שלוש שעות. חוויה ראויה.
הקרב על המסילה - סרט עם היסטוריה. זהו הסרט הראשון שזכה אי פעם בפרס הראשי בפסטיבל הבכורה בקאן, שנערך בשנת 46'. זהו גם הסרט הראשון שהתמודד עם מיתוס הרזיסטנס הצרפתי, תוך שהוא
סיבוב הופעות - סרט שכתב וביים השחקן מאתייה אמלריק, שאף מופיע בו בתפקיד המוביל. סיפור על אודות מפיק טלוויזיה גדול, ההופך לאמרגן מופעים קטן ומתעסק עם להקה של חשפניות (או "אמניות גוף") אמריקאיות המגיעות לסיבוב הופעות בערי שדה צרפתיות. דרמה על שולי הבמה, שזיכתה השנה את אמלריק בפרס הבימוי בקאן.
אמא - הדרום קוריאני בונג ג'ון הו ("המארח") מפליא לתאר תא משפחתי מעוות, שבו אם דאגנית יתר על המידה יוצאת להוכיח את חפות בנה המוזר, שמואשם בביצוע רצח. מערכת יחסים לא בריאה בין השניים מציבה בספק את המושגים המערביים על אודות אחדות ה משפחה.
רחם - שני סרטיו הקודמים של בנדק פליגהאוף ההונגרי ("דילר," "שביל החלב"), שהיו מפסגות העשייה הפילמאית בעשור הקודם, נוטעים תקווה שגם סרטו החדש, העוסק ביחסים לא סבירים בין אישה ובין גופו של הגבר המת שלה - יעמוד על רמה ראויה (הדברים נכתבים בטרם צפייה בסרט).







נא להמתין לטעינת התגובות






