ראיתי ג'ירפות בשוני: על ההופעה של הג'ירפות
מונולוגים לתפארת, חומר מצוין ואווירה חמימה וכובשת. הג'ירפות יצאו לטיול באמפי פארק שוני וצלחו את המעמד עם הכרזה (שלוותה בגרעפס עצבני) על כך שהם מצטרפים לרשימת הלהקות שאפשר לאהוב בגלוי. אולי עם בירה אחת פחות לגלעד כהנא, יהפוך המופע לאירוע בלתי נשכח
ויכול להיות, שכמו היהודים בזמנם, עכשיו תורם של הג'ירפות לקבל את ההכרה אחרי כל כך הרבה שנים. אנשי במה נהדרים, שעדיין מחזיקים מנטליות של להקה קטנה שמוקירה כל מעריץ שלהם, הופכת את האירוע לפיקניק משפחתי הזוי בחסות ראש המשפחה גלעד כהנא.
נדמה שאמפי שוני יושב יפה על הג'ירפות. למרות כמה תקלות קטנות בסאונד בהתחלת המופע, וכמה זיופים מצד כהנא עם הגיטרה, מסתבר שהמקום הזה, שבו הופיעו מיטב הרוקיסטים של ישראל, מקבל אליו בזכות את הלהקה שנסעה עד להודו כדי לכתוב שירים ליט וחזרה עם מוצר משובח, שלא נופל מהאלבומים הראשונים שלהם, ויכול לשבת כלאחר כבוד עם אחיו.
המופע נפתח חזק. אולי חזק מדי. "לא יודע למה זה קורה לי", "יש לו בחורות כמו מים", ו-"747", שלא השאיר אדם אחד יושב, לוותה במונולוגים הסוערים, שמוסיפים להופעה את האלמנט שהופך אותה לכל כך מיוחדת. גם מיטב סלבריטאנו שהגיעו לפרגן (מרינה מקסימיליאן בלומין, אלי פיניש, מיכה שיטרית ואפילו אבי מלר) ידעו לפרגן ללהקה שמכריחה אותך לחשוב על מנת להבין את השירים שלה.
על יכולות המונולוג של גלעד כהנא נכתבו כבר מספיק מילים. הפעם הוא גם עשה את זה ממש שיכור (עם בקבוק בירה שהיה נדמה כמתמלא כל פעם מחדש). הבחור יודע לדבר, ולגרום אפילו לאחת המעריצות לדבר עם כרס הבירה שלה ולנסות ולהשלים איתה.
הג'ירפות בהופעה
צילום ארכיון: דימה וזינוביץ
בתווך הגיע הרגע המכונן של הערב שכלל גרעפס אחד ששיתף את כולנו בחיידקי הגרון של כהנא, ויחד איתו מונולוג על כך שהקהל והלהקה הם ריבוזום שהופך אותם במשותף לאלוהים. בשלב זה כשהקהל כבר חם, נבחרו שירים מהאלבום האחרון. "מוזס" ו"חתולים" אמנם לא זכו לשיתוף פעולה מלא עם הקהל, אבל כשהאלבום יתפוס תאוצה, כנראה שכולנו נכיר את "רע לה על הקיץ", שמתברר כשיר נוסף שכשיר לעמוד למבחן הקהל הישראלי.
בירה לבמה. כהנא אמיר מאירי
ואז, שהיה נדמה שההופעה מעט נרדמה, החליטה מעריצה אחת לטלטל את כל מחמדי גופה ופרצה לבמה כדי לחבק את כהנא, שלא ממש הבין מה קורה סביבו. דווקא אז הוא התגלה ברוב גדולתו ופצח בעוד מונולוג, בעודו מגרש מהבמה את המאבטחים. נדמה שכהנא וגם שאר הלהקה ששיתפה פעולה יפה, זוכרים בעצמם מה זה להיות מעריצים.
כהנא סגר את הקטע המשעשע (אבל הארוך מדי) עם המעריצה, בתוכחה שהוא בעצם "קרני המזבח שכולם רוצים לאחוז", בתוספת משפט שבו הבהיר את נקודת המבט שלו על העם הנשי: "אם את קטנה עם ציצי תוכלי לעשות את כל מה שאת רוצה". משפט שבוודאי יקנה לו מקום של כבוד ברשימה השחורה של ארגוני הנשים.
חברי הלהקה נראים כסומכים על כהנא שיעשה את העבודה. פרט לשיתופו של יאיר קז (שותפו של הסולן כבר מתחילת הדרך)
שעומד על המשמר שהכל ידפוק כמו שצריך, כל השאר נאלמים דום למרות שנדמה ששיתוף פעולה איתם יכול להזניק את המופע הזה עוד קצת קדימה. ראוי לציין כי תומר משה על הכינור ודוד בן ברוך על הקלידים והאלקטרוני, שלא נחשבו לחלק אינטגרלי מהלהקה, מוסיפים הרבה מאוד למופע.
לא קל להיות מחובר לג'ירפות, בייחוד שהסולן נראה כאילו ההדרן לא ממש בזין שלו כרגע ורמז בעדינות שהוא "מעדיף לשבת בבית מול 'מד מן'". אבל כנראה שלאף אחד מהמעריצים זה לא ממש הזיז. רמי שוב הואשם בסמים קלים ונתן את האות לסגירת ההופעה. ראיתי ג'ירפות בהודו, אחר כך ראיתי אותם בשוני. מומלץ לכולם, בייחוד למי שדווקא לא ממש מכיר את הלהקה. אני בטוח שבפעם הבאה, עם תזמון קצת יותר טוב ובירה אחת פחות לכהנא, תקבלו מופע ששווה כל שקל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם