העם עם גולן: על הסרט "גרסת הבמאי"
חייו של מנחם גולן באמת ראויים לסרט עלילתי. "גרסת הבמאי" של דורון ערן הוא ללא ספק מוצר טלוויזיוני מעניין, אבל הוא רק קצה הקרחון שמפתה לראות עוד ועוד מהאיש האיום-מדהים הזה
בשביל אנשים כמוני, בני ה-40 פלוס, מנחם גולן הוא הסינמה פרדיסו שליווה אותם לאורך חלק גדול מהחיים. תגידו זבל, איכות - זה בכלל לא משנה. אני זוכר איפה ראיתי את "קזבלן", ועם מי עמדתי בתור ל"מבצע יונתן" ו"מחץ הדלתא" וצ'אק נוריס. בגרות, צבא, הוא צעד איתי לאורך כל הדרך.
סרטו התיעודי של ערן סוקר את הקריירה הקולנועית של הבמאי, אבל לא גולש לסנטימנטליות בסגנון "חיים שכאלה". הוא מביא איש מורכב מאוד ומסובך, שהיה קשה לעבוד איתו בגלל האגו העצום, שלא לדבר על חיי המשפחה שאותם שם מאחור.
בנותיו של גולן מגלות איך היה לחיות לצד אב שכמעט אף פעם לא היה בבית ותמיד היה שקוע בהכנת דרכו לצמרת. נעמי מבקשת סליחה, אבל מצביעה על אביה כאחד האחראים להידרדרותה האישית, בטח בימים הקשים.
לא גולש לסנטימנטליות . מנחם גולן
צילום: אמיר מאירי
חייו של גולן באמת ראויים לסרט עלילתי. הילדות בטבריה, היכולת של הבולדוזר לפלס נתיב מהיותו במאי ישראלי לאחד מאנשי הקולנוע החזקים בעולם, הסכסוך עם בן דודו יורם גלובוס, הנפילה הקשה בשנים האחרונות. מה שהוצג אתמול היה רק קצה קרחון שמפתה לראות עוד ועוד מהאיש האיום-מדהים הזה.
הסרט לא רק מורכב משלל ראיונות מעניינים. הגדולה של הבמאי היא שהוא כנראה גם אגר ים של תמונות סטילס וקטעי פילם שתיעדו את העבודה, כך שהשעה במחיצתו שזורה ברגעים מעברו המפואר של אימפראטור ישראלי. אין הגדרה קולעת מזו.
בסופו של דבר הרושם הכללי הוא של בן אדם
לא קל, שספק אם הייתם מציעים לו חברות בפייסבוק. אבל דווקא הסיום מעורר אמפתיה. הנה הוא בארוחת ליל שבת אצל אחת מבנותיו, מנהג שהחל בו רק בשנים האחרונות, כשנהיה קצת יותר פנוי. מנסה להכיר אותן ולהיכנס לחייהן.
אבל עוד אנחנו מגלים שבגיל 81 הוא התמתן, הוא עוצר לרגע ומספר על תוכניותיו לעתיד, על הסרטים שבהכנה, על ז'ראר דפרדייה החתום אצלו, על סרט אקשן באוסטרליה. הוא תפוס בערך עד גיל 124.
כשנגמרים הקרדיטים הוא שוב מופיע, נשאל אם הוא חושב על המוות. גולן מחייך ועונה את התשובה הכי אמיתית מבחינתו. "מוות זה משעמם, מה נעשה שם?".
"גרסת הבמאי" - ערוץ 1, 21:30
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם