זומבילנד: על סרטי אימה ישראלים
ז'אנר האימה בקולנוע הישראלי הולך וצובר תאוצה עם מספר סרטים שנמצאים כרגע בשלבי הפקה. שוחחנו עם ארבעה במאים על זומבים, דם וצמרמורות, ובדקנו למה כל-כך קשה להפחיד בעברית
כך מתאר איציק רוזן את חווית הצפייה בסרטי אימה. רוזן, מאסטרנט בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב ידבר בפסטיבל אייקון הבינלאומי TLV שייערך בחול המועד סוכות על הקשר בין סרטי אימה וקולנוע ישראלי.
יש דבר כזה בכלל סרט אימה ישראלי?
"לא ממש. יש את 'ימים קפואים' של דני לרנר שמערבב בתוכו אימה ויש גם איזושהי תחושה של רנסנס בשנים האחרונות בסרטי סטודנטים ובוגרים שיש בהם כל מיני יציאות אימה איזוטריות והזויות יחד עם כל מיני ניסויים להבהיל ולהגעיל בעברית. אבל בסופו של דבר מדובר בז'אנר שמלבד יציאות כמו 'חייל הלילה' של דן וולמן, 'סיפורים לשעת לילה מאוחרת', סדרה של שישה פרקים של סיפורי אימה שעשה מיקי בהגן בשנות השמונים ועוד מספר מצומצם של סרטים, אין לו ממש בסיס בארץ".
למה?
"יש כל מיני סיבות. יש את הארגומנט הבטחוניסטי וזה של השואה, שטוענים שמספיק מפחיד לנו כאן. יש את העניין שכולם יודעים מה קורה בחצר האחורית של השכנים. אבל לדעתי השורה התחתונה היא שאין מסורת יהודית או ישראלית לסיפורים מפחידים ואין אנשי מקצוע או כסף כדי ללכת עד הסוף עם הסצנה ולהיראות אמין".
אבל לעניין ההפחדה דווקא יש מקורות יהודיים.
"יש את הגולם ואת הדיבוק. פה זה נגמר. אפשר לחשוב - איזה פחד. לנוצרים יש המון מקורות להפחדה: פרנקנשטיין, דרקולה, סיפורי אדגר אלן פו וזה רק ההתחלה".
רוזן מוסיף שגם עניין המרחב הקטן הוא בעייתי כאן ואפילו שיש לנו מדבר בארץ, הוא לא כזה מפחיד. בהקשר הזה הוא מזכיר את הסרט "נקמת ילדי הגזזת" של רועי צורף, שמתרחש במדבר הישראלי. מלבדו, יש עוד כמה סרטי אימה כחול-לבן שהתחילו כסרטי סטודנטים ונמצאים כרגע בשלבי הפקה שונים. "הסרט שלי נמצא כרגע אצל הקרן לקולנוע ומחכה לאישור לפיתוח תסריט", מספר צורף.
גם איתן גפני, שלפני כשבוע שחרר טריילר לסרטו "בשר תותחים", ממתין לקבל תשובות מהקרן. "אני לא מתנגד שהסרט ייעשה בצורה ממסדית אני פשוט לא מאמין שזה יקרה, בעיקר בגלל שמדובר בז'אנר שהוא לא מאוד אטרקטיבי לקרנות", הוא טוען.
ז'אנר מאוד פלסטיקי
מתוך Another world
דידי לוביצקי, שעובד כבר מספר שנים על קומדיית הזומבים "מורעלים", החליט מצדו לוותר על הכספים מהקרנות השונות. "יש המון יתרונות לסרט אינדי אמיתי. אני אמנם צריך לסמוך על אנשים שמגיעים לעבוד רק בגלל שהקונספט הדליק אותם אבל יחד עם זה אנחנו יחסית משוחררים. אנשים באים עם אש בעיניים".
רוב הבמאים שהוכיחו את עצמם התחילו באימה. מתוך "מורעלים" מתוך הסרט
"אני מתחבר בעקר לסיפורים של אנדרדוגס. בסרטי אימה האדם הפשוט הממוצע עומד מול האפוקליפסה ומוצא דרכים להתמודד איתה. זה ז'אנר שבמאי יכול לפרוח בו. סרטי אימה הם גם מאוד בינלאומיים. פחד תמיד מיתרגם טוב".
צורף: "בשבילי זה מקום לברוח אליו. בריחה שבתוכה אתה יכול להתמודד גם עם דברים סוריאליסטיים שאתה חווה. בעיניי אימה זה הז'אנר הכי עשיר. יש לך חלודה, דם, טקסטורות... זה חלום
של אמנים ובסרט הזה כמובן שהשקעתי והקפדתי על כל עניין הארט".
גפני: "לפי ההיסטוריה, רוב הבמאים שהוכיחו את עצמם התחילו באימה. אני בקיא בז'אנר, בנוסחאות שלו, בצורות ההבעה. אנשים אוהבים לפחד. זה ז'אנר שבמהות שלו הוא בידור והוא מהווה את תמצית המבע הקולנועי. אפשר לעשות בו את כל הטריקים האפשריים וכשאתה יוצר מתחיל אתה רוצה להראות את כל מה שאתה יודע ויכול לעשות".
ובכל זאת, אין כמעט אימה בארץ.
צורף: "הבעיה הגדולה היא שצריך לשכנע. אנחנו מאמינים שאין בלטה בארץ שלא הפכנו וגם אם יש זוועות מדובר במשהו שאנחנו מתחברים אליו ומבינים, הן אף פעם לא ברמה הפנטסטית. בגלל זה ב'נקמת ילדי הגזזת' ברחתי אחורה בזמן - למקום שאין בו פלאפונים או מחשבים. ברגע שיש מציאות שמאוד רחוקה מהמציאות שלך אתה מאמין לה".
איך אתם מסבירים את ההתעניינות החדשה בז'אנר?
גפני: "בשנים האחרונות נהיה יותר קל לעשות סרטים דלי תקציב כי יש מצלמות קלות, יוטיוב, תחרות 48 שעות ואנשים רוצים להראות שהם יכולים".
ז'אנר שהוא לא מאוד אטרקטיבי לקרנות
מתוך Another world
קח אותי לגיהנום
בין שאר האירועים שייערכו בפסטיבל אייקון (30-25 בספטמבר בסינמטק תל אביב) צפוי גם אירוע חשיפה מיוחד לסרט האימה "כלבת" של אהרון קשלס ונבות פפושדו ולסרט הזומבים Another World. בעוד ש"כלבת" מוגדר כסרט האימה כחול-לבן הראשון עם שחקנים כמו אניה בוקשטיין, עפר שכטר, רן דנקר, הנרי דוד וליאור אשכנזי, סרטם של איתן ראובן ושלומי אבינר עושה שימוש בשחקנים מחו"ל וגם כמה שחקנים לא מוכרים מהארץ, כולם דוברי אנגלית.
עשית סרט אימה בארץ, אבל הוא מתעלם מהקהל הישראלי.
ראובן: "אם הסרט טוב יראו אותו גם בעברית וגם באנגלית. כל הצוות שלנו ישראלי, אבל זו הדרך לתפוס גם את הקהל בחו"ל. זה לא מתקבל על הדעת שסרטים ישראלים רק יפסידו בזמן שהמפיקים בארץ לא עושים שום דבר. ז'אנר הנגועים או הזומבים שאני מאוד אוהב פונה לכל הקהלים ורוב הסרטים שהפכו לשוברי קופות בשנים האחרונות הם סרטים פוסט אפוקליפטיים מאותו הז'אנר".
אז למה לא לעשות סרט אמריקאי?
צורף: "זה מאוד מפתה אבל זה לא יעבוד. אני עדיין פונה לישראלים וחשוב לאנשים לראות שזה ישראלי. בגלל זה גם הטריילר של 'נקמת ילדי הגזזת' זכה להצלחה. הוא מרגיש מכאן וזה מדהים אנשים שיש משהו מכאן שעשוי מספיק טוב, זה נותן להם גאווה".
אז אפשר להתחיל לפחד בעברית בקולנוע?
ראובן: "פתאום השנה זה בא בבום. אני מאמין שיש בהחלט למה לצפות".
רוזן: "היום הרוב המוחלט של סרטי אימה נעים בין המנעד של פורנו סאדיסטי לכל מיני מבהילונים כאלה. סרטי האימה ששווים יותר זה אלה שעושים יוצרים כמו סם ריימי. אני קצת פסימי בנוגע לתוצרת הישראלית, אבל בגלל שיש כאן די הרבה מעריצים לז'אנר אשמח לראות ייצוג לכך בקולנוע הישראלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם