ביג בן: זו ארצנו
למה "הארץ" תומך בחרם האמנים, אבל שולח עיתונים לאריאל? איך ב"זוהי סדום" התעלמו מההווה? למה שמעון פרס צריך לחון את ישראל בונדק, ומה הסיפור עם התינוק של רענן שקד? מנחם בן עם תובנות השבוע
עיתון "הארץ" תומך מאוד בחרם השחקנים על אריאל, בין השאר באמצעות שופרו הגס גדעון לוי, אבל כמובן כל עוד זה לא נוגע לכיס שלו אלא רק לכיס של השחקנים שיפסידו אחד אחד מן החרם המטומטם הזה. הנה, בכל בוקר אני מקבל לביתי כמנוי על "הארץ" ביישוב היפהפה נופים (התנחלות
- מנחם בן על דליה רביקוביץ
אבל מה ההבדל העקרוני בין הופעה לפני המתנחלים בדפוס ובין הופעה לפני המתנחלים על במה? בשניהם גובים כסף מן המנוי. אדרבא, נראה את "הארץ" גבר, מפסיק את המנויים לכל המתנחלים, שומר על הטוהר שלו.
בשורה התחתונה, "זוהי סדום" עם כל הצחוקים (בכל זאת החבר'ה מ"ארץ נהדרת") היא החמצה גדולה. משהו שנופל בכמה דרגות, לא רק מהתנ"ך (וזה לא חייב להיות ככה. "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" הגאוני למשל, או "המגילה" של מאנגר לא נופלים על פי דרכם הבידורית מהתנ"ך), אלא גם מהפרומו שלהם עצמם וגם מהקטעים הכי מצחיקים ב"ארץ נהדרת".
אז נכון, אלי פיניש מצוין בתור מלך סדום ויובל סמו (שמחקה את יצחק שמיר גם בסדום) ממשיך להיות נורא מצחיק וטל פרידמן ("דע אותי, דע אותי, דע אותי") בתור אשתו של מלך סדום הוא בהחלט קאלט, אבל מוטי קירשנבאום כאברהם הוא אינטרפרטציה וולגרית ונחותה,וכל הניסיון המתוסרט שעושה מלך סדום להתחזות ללוט, מרכזו העלילתי של הסרט, הוא דבילי לגמרי.
למה להמציא דרמות מלאכותיות ועלובות ולהחמיץ את כל הדרמות התנ"כיות האמיתיות (לאן נעלמו למשל ההומואים מסדום שרוצים לדעת את המלאכים?). למה לכתוב פסבדו סאטירה במקום לתקוף חזיתית את ההוויה הישראלית היום (היחס לזרים במקביל ליחס למלאכים שבאו לסדום; התרבות ההומואית וכו' וכו')? למה ללכלך על פארש כשאפשר ללכלך על אמת?
בשעתו הייתה לי מריבה כמעט אלימה עם ישראל בונדק בערוץ 24 על הזמר המזרחי. אני הסברתי כמה הז'אנר הזה נחות ברובו ובונדק הסביר לי פחות או יותר שאני אידיוט. כל זה בסדר. אבל עכשיו כשאני שומע שבונדק עומד להיכנס למאסר של שנה וחצי על הפעלת תחנת רדיו פיראטית, כואב לי הלב על האיש החם והנלהב הזה שברור לגמרי כי המוזיקה המזרחית היא בדמו. ואין ספק שהיה חלוץ אמיתי בתחום זה. כלומר, מדובר בסוכן תרבות מובהק הראוי להגנת שוחרי התרבות. לכן אני קורא לחון את בונדק עכשיו ומיד. שמעון פרס האם שומע?
באמת כואב הלב על רענן שקד בעל הטור רב החן ב"ידיעות אחרונות" המבכה שוב ושוב את מר גורלו על ייסורי גידולו של התינוק שלו ששוב התעורר בלילה, שוב ושוב, עד שרענן שקד אמר לאשתו: "מצדי שייחנק". עד כדי כך. פשוט נורא. ואני לא יודע איך להסביר לרענן שקד שהוא ואשתו טועים לגמרי. שזה לא צריך להיות ככה. שאפשר לגדל תינוק בנועם גדול ובאושר גדול.
גידלתי שישה תינוקות בקלות מאושרת (טיפלתי בהם לא פחות מאשתי) ועכשיו יש לי שני נכדים (בני כשנה וחצי ושנה ושלושת רבעי), שניהם קלים להפליא. לכן אני יודע בדיוק על מה אני מדבר. זה יכול להיות קל. זה יכול להיות מקסים. זה יכול להיות הכי נפלא בעולם. אין לי מושג מה הבעיה הספציפית עם התינוק של רענן ואשתו שתחיה. יכול להיות שמדובר בכאבי בטן בגלל תחליפי חלב אם כזה או אחר למשל. יכול להיות שמדובר ברעב. יכול להיות שמדובר בתגובה על חוסר סבלנות בסיסי של ההורים (תינוקות אף פעם לא סולחים על אי הסבלנות כלפיהם וככל שנהיה לא סבלניים הם יהיו קשים יותר). לעצם העניין: רענן ואשתו זקוקים לייעוץ דחוף. חבל עליהם ועל התינוק.
באמת הולכים לוותר לרוב התלמידים על רוב המתמטיקה? איזה יופי (אם זה אכן יקרה). ומה על כיפה בשיעורי תנ"ך? חס וחלילה. ולעמוד לקראת המורה בהתחלת השיעור? טמטום לבנטיני מוחלט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם