"אני אוהבת אנשים שחוו כישלון"
הסופרת אדיבה גפן מוציאה ספר מתח תשיעי, "צל של מלאך", שבו היא ממשיכה את סיפורן של דקלה וסמי, גיבורות ספרה הקודם. "הגיבורות שלי הן טיפה נואשות. בר רפאלי לא תככב אצלי", היא מספרת בראיון
לא מתאימה לספרים שלה. בר רפאלי איי פי
נכון להיום, מדובר בסופרת הישראלית היחידה ששולחת ידה בכתיבת ספרי מתח רומנטיים שבמרכזם גיבורה נשית. בשונה מליזי בדיחי, גיבורת ספריה של שולמית לפיד, עד כה התחלפו הגיבורות של גפן כשעברה מרומן לרומן. אך לא עוד. בספרה החדש נצמדת גפן לגיבורות ספרה הקודם "תחנה סופית - ערד", דקלה וסמי (סימונה), ומבטיחה: "עוד יהיה לזה המשך".
זה סיפור המעשה: דקלה שושקוביץ היא צעירה חדת לשון וחושים שמוצאת את עצמה בתפקיד החשודה ברצח של אהוב נעוריה, שנעלם ובנה לעצמו חיים חדשים. בסיועה של סמי ג ', חוקרת פרטית עבת בשר ורחבת לב, היא יוצאת לפתרון התעלומה ולמירוק שמה. כדרכם של ספרי מתח, התפקיד הקטן ביותר הוא של הגווייה - אם כי עצם נוכחותה מטלטל את העולם.
"זו הפעם הראשונה שבה אני לוקחת גיבורות סדרתיות. הגיבורות שלי הן טיפה נואשות. בר רפאלי, לדוגמה, לא תככב אצלי", מכריזה גפן. "גיבורת הספר היא קצת גרומה, לא בטוחה שהיא נאהבת. הסיפור שבו היא מטפלת והתעלומה שהיא פותרת מביאים לה סוג של גאולה או העצמה. בספרים שלי הגיבורה יותר חשובה מהנרצח, כיאה לז'אנר ספרות המתח שהתפתח במאה העשרים, שבו הבלש חשוב לא פחות מהסיפור עצמו. כבר לא מדובר בהרקול פוארו של אגתה כריסטי, שגומר את התעלומה וממשיך לבאה.
"ספר מתח הוא דרמה קיצונית. בכל ספר יש קונפליקטים וסיפורים מבישים, אבל הדרמה בסיפורי מתח היא קיצונית מאוד וזה מתאים לי. העולם שאליו חודר הרשע הוא עולם שכולו מזדעזע. אפילו לקפה יש כבר טעם אחר. הרי אי אפשר להסכים עם עולם שבו מוטלת גווייה ללא פתרון, גם אם הוא מגיע אחרי הרבה שנים".
הפעם הראשונה שבה אני לוקחת גיבורות סדרתיות. אדיבה גפן
צילום: אלי דסה
סבתא זה ג'וב נחמד
לגיבורה שלך גם יש פה גדול, ובעיקר מצחיק.
"השילוב של מתח והומור לא בא לי מתוך החלטה. זה הצבע שלי וזה מה שמאפיין את הכתיבה שלי. הספר ישראלי מאוד. אני לא כותבת מניפסטים פוליטיים, אבל אם אפשר להגיד משהו - אני אומרת. ירצו - יאכלו".
צל של מלאך כריכת הספר
"אני תמיד מגלגלת מחשבה לכתוב בקול של גבר, ולא מבינה למה זה כל כך חשוב. אני אישה אז אני מתחברת לנשים, לריחות שהן אוהבות ולטעמים שהן טועמות. התאהבתי בדקלה כי יש בה משהו נוגע ללב, אמיתי ואותנטי. באופן עקרוני אני אוהבת אנשים שחוו כישלונות. היא הייתה תלמידה מבריקה ועכשיו היא עובדת במשרד חקירות קטן. היא אומרת:'אני עושה קפה ושולחת חשבוניות ללקוחות'. בספר החדש היא גדלה ואני מתכננת לה המשך בספר הבא".
גפן מתגוררת במרכז תל אביב עם בן זוגה אהר'לה מידל. על השידוך של שני הגרושים חתומה חברה קרובה, שסיפרה לגפן כי מידל היה מאוהב בה מכיתה א'. היא נתנה לו שוקו בשקית, ומאז הוא מאוהב. הפגישה המחודשת התקיימה שנים ארוכות מאוחר יותר והובילה לנישואים מאושרים ולפרק ב' מוצלח. גפן היא אם לשלושה בנים, סבתא לשישה והנכדה השביעית בדרך. "אני ואהר'לה סופרים יחד את
הנכדים", היא מספרת. "אנחנו סבא וסבתא של כולם, מכל היבט. הסבתאות היא ג'וב מאוד נחמד בעיניי".
אל הכתיבה הגיעה לאחר גלגולים מקצועיים רבים. היא עבדה כמורה לחינוך מיוחד, ניהלה בית ספר, הייתה דוברת תיאטרון באר שבע ו"הבימה", ובעלת משרד יחסי ציבור.
"זה אולי נשמע קלישאה, אבל כבר בכיתה א' ידעתי שאני רוצה לכתוב", היא נזכרת. "כל דבר העניק לי נקודת הסתכלות על הדברים, ומתברר שהבחירה הייתה נכונה. רציתי את הכתיבה כדרך חיים, והז'אנר של ספרי המתח מקל עליי מאוד. הוא מאפשר לי להתקדם ולחפש מעשה מביש, גיבורים שמטפלים במעשה ופתרון. בעצם ספר מתח הוא כתב חידה, והקורא פותר אותו יחד איתך. אני מקווה שההוצאה תהיה מרוצה, וכשאני אביא את הספר הבא יגידו:'יופי. הספרים שלך הם בשביל הכיף'. אני גם מקווה שתהיה לי עוד פיסת חיים לתת לדקלה ולסמי, כי הן ראויות לכך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם