ילדים יפים: ריבר פיניקס חוגג 40
מותו של ריבר פיניקס הפך אותו לאייקון יופי נצחי: עדין, בהיר, נקי. השנים שחלפו מאז עזרו למחוק מהתודעה את הקוקאין וההרואין. השבוע אמור היה לחגוג את יום הולדתו ה-40, מה שהזכיר לנו כמה אנחנו מתגעגעים
שמרת אותי קרוב, האהבה לעולם לא אבדה,
קראתי לך היפי, אתה אמרת לי ללכת לעזאזל...
תמיד אוהב אותך, עכשיו כשאני רחוק ממך, תמיד אוהב אותך"
(מתוך Transcending של הרד הוט צ'ילי פפרז, שנכתב על ריבר פיניקס)
ריבר פיניקס היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-40 השבוע . חבריו ג'וני דפ וקיאנו ריבס חוגגים השנה 47 ו-46 בהתאמה. ככה זה, אפילו כוכבים מתבגרים. אבל לא פיניקס. גם היום, 17 שנה אחרי שמצא את מותו בנסיבות טרגיות בפתח ה"וייפר רום" בלוס אנג'לס, מועדון שבין שותפיו היו גם דפ וריבס, הוא מביט מתצלומים באותה בלורית בהירה, אותן פנים עדינות ואותה חולצת כפתורים משובצת.
בערב ה-30 באוקטובר, 1993, בילה פיניקס בחברת אחיו הצעירים, חואקין, אז בן 19, וריינבו, בת 21, ועם בת זוגו השחקנית סמנתה מאתיס. כמה רגעים לפני שהיה אמור לעלות לבמה לנגן עם דפ, חש השחקן ברע והובל החוצה, שם התמוטט על המדרכה ואיבד את ההכרה. כשהגיע האמבולנס, פיניקס כבר לא היה בין החיים, אבל רק בבית החולים, אחרי ניסיונות החייאה, הוכרז על מותו.
יום לאחר מותו של פיניקס כוסתה המדרכה שעליה התמוטט בפרחים ובמעריצים שהגיעו להיפרד. כשפורסם הדוח שלאחר המוות, שבועיים אחר כך, התברר הצפוי מראש: סיבת המוות - מנת יתר. בדמו של פיניקס נמצאו סימנים של מורפיום, קוקאין, ואליום, מריחואנה ותרופה נגד הצטננות. "מוות מלוכלך לחיים נקיים", ציינו בכלי התקשורת, שלמרות הכול הופתעו ממותו בטרם עת של מי שנחשב לאחד השחקנים הנקיים בהוליווד.
בתקופה התמימה. פיניקס ב''אני והחבר'ה''
מתוך הסרט
הכי גראנג'י
פיניקס נולד ב-1970 לג'ון וארלין, היפים שהיו חלק מכת בשם "ילדי האלוהים", שמאוחר יותר נחקרה על סגנון החיים הבעייתי שלה, שכלל בין השאר האשמות על שהכריחו את ילדיהם לקיים יחסי מין בגיל צעיר.
Aleka's Attic - Too Many Colors (הלהקה בה היה חבר עם אחותו)
הוא היה הבן הבכור בין חמישה ילדים שכללו גם את ריינבו, חואקין, ליברטי וסאמר, כשהמוכר ביניהם הוא האח חואקין, שהכריז לאחרונה שהוא פורש ממשחק ועומד להתמקד בקריירה של ראפר. המשפחה ניהלה אורח חיים פתוח למדי ועברה בין מדינות שונות, כשריבר וריינבו אף נאלצו לקבץ נדבות על מנת לסייע להוריהם.
ב-1982 הצטרף פיניקס לסדרה "שבע כלות לשבעה אחים", שבעקבותיה השתלב בעולם השואוביז. ב-1985 קיבל תפקיד משמעותי ראשון בקולנוע בסרט הקאלט של רוב ריינר "אני והחבר'ה", ושנה לאחר מכן גילם את בנם של הריסון פורד והלן מירן ב"מפרץ מוסקיטו" של פיטר וויר. ב-1989 שיחק שוב לצד פורד ב"אינדיאנה ג'ונס ומסע
הצלב האחרון". בהמשך היו "שתולים באמריקה" הפרנואידי ו"אני מת עלייך" המבדח והנשכח, שבו שיחק לראשונה עם קיאנו ריבס.
שנת המפנה הייתה 1991, שיאו של הגראנג' האמריקאי. באותה שנה יצאו שניים מהאלבומים המזוהים ביותר עם הזרם, "נוורמיינד" של נירוונה ו-"10" של פרל ג'אם. הסגנון המוזיקלי, שהשפיע גם על עולם הקולנוע בסרטים כמו "סינגלס" ו"מציאות נושכת" ועל עולם האופנה, מה שאפיין בעיקר את הדוגמנית קייט מוס, והיה מעין תרבות נגד לתרבות הפופולרית של אותן שנים.
בני דור האיקס, הסתובבו בחולצות פלנל משובצות, מעילי עור, ד"ר מרטינס או אולסטאר ושיער ארוך, ואופיינו באדישות לצד אמונה בחופש ואינדיבידואליזם. הסגנון הזה חזר לאופנה במהלך השנתיים האחרונות ואפשר לראות שלל שחקניות ודוגמניות, וביניהן האחיות פיצ'ס ופיקסי גלדוף, טיילור מומסן ואפילו מוס בעצמה, לבושות בג' ינס קרוע וד"ר מרטינס.
כאן החל השינוי. פיניקס עם קיאנו ריבס ב''איידהו שלי''
צילום: יח''צ
פיניקס, יחד עם סולן נירוונה קורט קוביין, ששם קץ לחייו שנה לאחר מותו של השחקן, הפך לאחד השחקנים המזוהים עם הסגנון הזה. הוא אפילו תחזק את להקת הרוק Aleka's Attic לצד אחותו ריינבו. בכתבה שפורסמה ב"אינדיפנדנט" כחודש לאחר מותו, הצליח הכתב איאן פארקר לתאר אותו בצורה מדויקת: "נראה שהוא בדיוק כמו הצעירים שהעריצו אותו: מרושל, לבוש בחולצת פלנל, מנגן בגיטרה, מנומס, צמחוני, ירוק. הוא היה, כפי שגם הצעירים ידעו שהם, רגיש. הוא היה, כפי שהם היו בעצמם, מסור לדברים החשובים: הגנה על זכויות בעלי החיים, הגנה על הסביבה, אהבה וכאלה. בנוסף, הוא היה בן של היפים. ריבר פיניקס היה כל כך גראנג'י שאפילו הוריו היו גראנג'יים. מגניב".
הולך בדרכו? האח הצעיר חואקין יח''צ
ב-1991 יצא לאקרנים הסרט ששינה את חיייו של פיניקס, לטוב ולרע, "איידהו שלי" של גאס ואן סנט, בו גילם נער ליווי הומוסקסואל ומכור לסמים לצד קיאנו ריבס. הסרט לא רק הפך את פיניקס לכוכב, אלא גם נחשב לאחד הסרטים שסימלו את תקופת הגראנג', והוא הפך לסרט פולחן במהירות מפתיעה, למרות אופיו המהורהר והאיטי.
על פי מקורבים, נראה היה שהתפקיד ב"איידהו שלי" היה זה שהוביל את פיניקס לאבדון. עד אותה תקופה הוא היה ידוע כמי שמנהל חיים נקיים, מטיף לחיים אקולוגיים, מסרב לסמים ולאלכוהול ומקפיד על אורח חיים טבעוני. הוא אפילו לא היה מוכן לרכוש מכונית שהכיסאות שלה עשויים מעור. עם זאת, בתחילת הניינטיז החלו שמועות על כך שפיניקס מנהל חיים כפולים. מבחוץ הוא היה הנער המושלם - יפה, מוכשר ובעל ערכים - אבל מבפנים הוא היה קרוע. על אף שטען בתוקף שאינו משתמש בסמים, חברים סיפרו שנהג להשתמש בקוקאין ובהרואין, והכול החל על הסט של "איידהו שלי".
"הדמות שלי בסרט הכירה לי כל כך הרבה דברים שלא הכרתי", סיפר ריבס עם תום הצילומים. "זה היה בור בלי תחתית. היית יכול להגיע לאן שאתה מסוגל להגיע בלי לעצור". כנראה זה מה שקרה לפיניקס-שהחל להשתמש בהרואין קודם כול בשביל דמותו של מייק, והמשיך בשביל עצמו.
ג'יימס דין של שנות התשעים. ריבר פיניקס
צילום: גטי אימג'ס
נולד לשחק
פיניקס מעולם לא למד בבית הספר. "לא היה לו ידע בספרות והיסטוריה אבל הוא ידע לכתוב ולקרוא והיה לו רצון ללמוד. ליום הולדתו ה-18 הבאתי לו ספרי שירה", סיפרה ל"אינדיפנדנט" נעמי פונר, שכתבה את "אהבה במלכוד", עליו היה מועמד לאוסקר ב-1988. למרות זאת הוא נחשב לשחקן אינטליגנטי בעל כישרון טבעי, וכל מי שעבד איתו סיפר כי מדובר באדם שכאילו נולד לתחום.
סממנים דומים. לדג'ר צילום ארכיון: איי פי
לפני שנתיים הלך לעולמו השחקן האוסטרלי הית לדג'ר, שמת כתוצאה מהרעלה משילוב של תרופות מרשם וכדורי שינה. לדג'ר, שנחשב לאחד השחקנים המבטיחים בהוליווד, היה בן 29 בלבד.
התקופה שלפני מותו של לדג'ר מזכירה את תיאורי השנה האחרונה בחייו של פיניקס: מבחוץ, איש משפחה למופת ובעל ערכים, לוחם למען הסביבה ושחקן מצליח. מבפנים, הוא סבל מאינסומניה ובתקופה שלפני מותו נראה רזה באופן מטריד והחלו שמועות על התמכרותו לתרופות. 15 שנה הפרידו בין מותם של השניים, אבל אין ספק שלדג'ר הוא ה"ריבר פיניקס של שנות האלפיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם