צבעי מים: ראיון עם מישל קישקה

הצייר והמאייר הוותיק מישל קישקה יציג בפסטיבל הקומיקס שיחל ביום שלישי בסינמטק תל אביב תערוכה המתעדת את חופי הים בישראל. "זה נושא שמציג את הניגודים בתרבות הישראלית", הוא מסביר

יונתן אסתרקין | 15/8/2010 15:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
קומיקס של מישל קישקה
קומיקס של מישל קישקה איור: מישל קישקה
פסטיבל האנימציה, הקומיקס והקריקטורה הבינלאומי יחגוג השנה עשור לקיומו, ולרגל האירוע הוא יתקיים בסינמטק תל אביב במתכונת מורחבת של חמישה ימים, בין 17 ל-21 באוגוסט. הפסטיבל יכלול עשרות אירועים, מאות סרטי אנימציה, מפגשים, סדנאות, כיתות אמן, תערוכות, פעילויות לילדים ויריד.

אחד האירועים המסקרנים ביותר היא תערוכה של מקבץ איורים מטווח שנים רחב של הצייר והמאייר מישל קישקה, ציורים המתעדים באופן חופשי מסעות ארוכים שערך בחופי ישראל השונים: בים המלח, בים סוף, בכנרת ובים התיכון. המאפיין הבולט של תרבות החופים בארצנו הופך באיוריו למראה נוקבת של החברה הישראלית.

"הרעיון הכללי היה לחפש משהו שמתחבר עם הקיץ התל אביבי, התקופה שבה נערך הפסטיבל", מסביר קישקה. "תרבות החוף והים עלו לראשי כי כבר היו לי הרבה ציורים ואיורים של חופים וימים בארץ ובעולם. כנראה שהנושא העסיק אותי בתת מודע מאז ומתמיד. בסקירה של כל החומרים שהיו לי, הבנתי שיש לי מספיק בשביל הרצאה על הנושא והתחלתי להכין אותה".

בהתבוננות לאחור, מה אתה חושב שמשך אותך לנושא הזה?
"אני חושב שהניגודים הבולטים שהוא מייצג בתרבות הישראלית. מצד אחד, חוף ים זה מקום מרגיע, פסטורלי, רעש הגלים, החול באצבעות, האפשרות להכיר אנשים, ליצור קשרים. מצד שני, יש תחושה שהצדדים הכי מכוערים בישראליות באים לידי ביטוי ביחס שלנו לחופים: זריקת האשפה, הבהמיות, האלימות, החום והדביקות, הרעש, תאוות הבצע. הכל מודגש. אמנם כולנו זקוקים נואשות לחופש שמייצג הים, אבל אנחנו לא שומרים עליו, מטנפים אותו, מוכרים לנדל"ניסטים וכך הלאה. זה בדיוק האבסורד שבהתנהלות שלנו כחברה. חוץ מזה, אישית, בתור ירושלמי שאין לו ים, אולי זו איזו תאווה בלתי מודעת".

איזה סוג של טיפוסים אתה מצייר ומתעד בים?
"הים מקצין את הטיפוס הישראלי כמו שהוא מקצין את ההתנהגות הישראלית. אתה יכול לראות חתך רוחב קל יחסית לזיהוי ולתיעוד. יש הרבה טיפוסים שכשאני מסתכל על העבודות שלי, לאורך השנים, הם חוזרים שוב ושוב, ודרך הטיפול השונה שלי בהם אני יכול לראות בעצם את ההשתנות שלי כצייר עם השנים.

"שמע סיפור: לפני שבוע טיילתי עם נכדתי לאורך הטיילת בתל אביב באיזה בוקר. במקלחות שבחוף היה מישהו שהתקלח, הוריד את הבגד ים וככה דקות ארוכות נתן למים לשטוף לו את התחת, תסלח

לי על המילה, כשהוא מפנה אותו בכל הדרו אל הרחוב ואל הטיילת. כאילו הוא לבד בבית. היה בזה משהו נפלא מנקודת מבט של מאייר. תחשוב איזו אמירה זה נותן, איזה אפיון דמות. אילו הייתי מצייר משהו כזה הרי היו חושבים שהגזמתי לצורך האמירה, אבל זה תיעוד של מציאות אמיתית לחלוטין. זה מה שיפה בים. המציאות עולה על כל דמיון. אתה גם רואה מציאות לא מתווכת, לא מוגנת. יש רק בגד ים קטן שמכסה וזהו. רואים הכל: שערות, צלוליטיס, קמטים, כרסים. זה ללא הגנה וזה מרתק".

איור: מישל קישקה
קומיקס של מישל קישקה איור: מישל קישקה

כאמור, פסטיבל הקומיקס, שיקרא השנה "אנימיקס", החל את דרכו לפני עשר שנים והפך לפסטיבל היחיד בישראל המרכז את העשייה בתחום. לדברי אבי מזרחי, סגן מנהל אגף התרבות והאמנויות ומנהל המחלקה למופעים בעיריית תל אביב יפו, אשר מפיקה את הפסטיבל, האירוע "מאפשר לקהל הישראלי ליהנות ולהתעדכן בסוגי יצירה קסומים אלה".

השנה יוענק פרס מפעל חיים למאייר הוותיק יוסי אבולעפיה, וכן יתארחו שני אמנים ידועים: הקריקטוריסט הארגנטינאי מורדילו, אשר יצר את סדרת הספרים המפורסמת תחת שמו ומפיק האנימציה רון דיימונד.

מה מסקרן אותך בפסטיבל השנה?
"קודם כל התמזל מזלנו לנוכח אורח הכבוד מורדילו, קריקטוריסט ארגנטיני שאני ממש מעריץ. לדעתי גם מי שלא מכיר אותו בשמו מכיר את העבודות שלו בלי לדעת שהן שלו. ממש התרגשתי לשמוע שהוא בא. באופן כללי, אני אוהב את העובדה שהפסטיבל הוא עממי ולא פונה רק לאליטות או לאנשי מקצוע. הוא מיועד הן לחובבי קומיקס והן לסתם סקרנים ולילדים שבסוף אוגוסט כבר משתגעים משעמום. גם העובדה שיש בו הרצאות רציניות ומתעסקים בנושאים פוליטיים לצד המון סרטים ופעילויות נותנת תחושה פסטיבלית צבעונית ואמיתית. חשוב שיהיה לנו משהו כזה בארץ, ולפעמים קשה להאמין שבכלל מתקיים פה דבר כזה".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_tarbut/tarbut_and_art/ -->