ביג מייק: על ההופעה של מייק פאטון
העוצמה הווקאלית של מייק פאטון והיכולת המושלמת שלו להשתמש בכל משאביו הטבעיים הפכה את ההופעה שלו אמש עם הפרויקט "מונדו קיין" לתענוג והוכיחה שמדובר בפנומן מוזיקלי
בינינו, כל מי שהיה חכם מספיק כדי לראות את פאטון באחד מביקוריו הקודמים בארץ, ובעיקר בהופעה האחרונה והבלתי נשכחת עם להקת האם שלו פיית' נו מור בשנה שעברה, יודע על מה אני מדברת.
ואם זאת הייתה נקודת הפתיחה שלו , תארו לכם מה קורה כשהבחור מחליט לצלול למסע בזמן לאיטליה של שנות החמישים והשישים, עם הפרויקט החדש שלו "Mondo Cane", שכולל עיבודים של פאטון עצמו לשירים של מלחינים וזמרים איטלקים ידועים כמו אניו מוריקונה, דומניקו מודוגנו, נינו רוטה ואחרים, בליווי תזמורת של 30 נגנים (כולל אלקטרונאי) וחליפת סרסור לבנה אחת.
אבל כמו בכל דבר, מחשבה היא דבר אחד ולראות אותו שוטף את אמפי רעננה (שבאופן מצער לא היה בתפוסה מלאה) בכל היופי האיטלקי הקיטשי הזה, מגובה בנגנים מעולים ובתזמורים עכשוויים, הוא עניין אחר לחלוטין.
מסתבר שלא משנה באיזו שפה הוא משתמש, באיזה גודל לוקיישן הוא בוחר להופיע או באיזה ז'אנר מוזיקלי הוא בוחר להתעלל ולמתוח את גבולותיו, המסר שלו עובר חד וברור - האיש הוא פנומן מוזיקלי.
העוצמה הווקאלית של פאטון והיכולת המושלמת שלו (לא פחות) להשתמש בכל משאביו הטבעיים
הבנאדם הוא פשוט חיית במה מטורפת שעובדת עם כל מה שיש לה וכמה מההוכחות החותכות של הרגע היו הביצועים המושלמים ל-"L´uomo Che Non Sapeva Amare", "Deep Deep Down" ו-L'Urlo Negro הסוחף.
פשוט תענוג לראות אומן בסדר גודל הזה שחוזר לישראל בכל פעם עם פרויקט אחר, בעיקר עם אלה היותר אוונגארדיים, וזוכה לאהבת הקהל הבלתי מעורערת, בעוד אנו זוכים לטעום עוד ועוד מהכריזמה שלו (בתוספת אוצר המילים העברי שריגש את הנוכחים, וכלל את המילים "תודה" ו"סבבה"), ומהקול הבלתי מנוצח של האיש והאגדה. מה עוד נותר לומר חוץ מ'קה בלו, בליסימו'.
מייק פאטון - "Mondo Cane", אמפי-פארק רעננה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם