ראשי » רייטינג » מוזיקהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

כמה עמוקה אהבתכם? רובי וויליאמס חוזר

הוא בדיוק התחתן, הוא מצטרף שוב לטייק דאת, וזה אומר רק דבר אחד: רובי וויליאמס חוזר! אז האם השנה הזו עומדת להיות השנה של רובי? אנחנו לא סגורים אם אלה חדשות טובות, הזויות או פאתטיות

בתאריך 15 ביולי נפל דבר. השמועות והספקולציות הפכו למציאות. הפופ הבריטי הוליד את הבשורה הקשה ביותר מאז הידיעות על סרטן השד של קיילי מינוג. אנחנו עדיין מתקשים לעכל את הבשורה, אבל זה באמת קורה: רובי וויליאמס חוזר לטייק דאת.

הציטוטים של הזמר על האיחוד סנטימנטליים להפליא. הוא הכריז שהוא "נרגש בצורה ממש מביכה". חברו ללהקה מארק אוון נרגש לא פחות. "להכניס את חמשתנו לחדר אחד תמיד היה חלום. זה מעולם לא נראה כמו משהו שיכול לקרות", הוא אמר. "עכשיו מציאות ההקלטה יחד נדמית כמו חלום. היה פשוט תענוג שוב לבלות זמן עם רוב. אבל אני עדיין כדורגלן טוב ממנו".

גם ג'ייסון אורנג' מבסוט: "היה נהדר", הוא אמר על תקופת ההקלטות של האלבום החדש. "אני מאושר עד הגג מזה שרובי שוב איתנו, לא משנה כמה זמן זה יימשך. אני רק רוצה ליהנות מהזמן שלנו איתו. החיים מוזרים בצורה יפהפייה לפעמים".

אבל בואו נתחיל מהתחלה. להקות בנים מיוצרות, שנרקחות כמזימה זדונית במוחם של אמרגנים ממולחים שמנצלים נערים תמימים, יפי בלורית וצחורי שיניים למען בצע כסף, היו שם מאז ראשית ימי הפופ - או לפחות מאז המאנקיז הקליפורנים בשנות השישים.

 
למרות שבכל עשור יש כמה כאלה, אפשר לומר שתור הזהב של להקות הבנים היה בשנות התשעים, אז פרצו להקות בנים למכביר משני צדי האוקיינוס. אן סינק, ווסטלייף, פייב, בלו, הבקסטריט בויז ובויזון היו רק חלק מהשמות החמים, והלהקה החלוצית וגם הטובה ביותר בגל הזה הייתה טייק דאת.

טייק דאת התחילו כרעיון במוחו של מנהל ממנצ'סטר בשם נייג'ל מרטין-סמית. חמישה נערי מעמד הפועלים חלקי חזה מצפון אנגליה גויסו למשימה. המטרה הראשונית הייתה לשווק אותם לקהל הגייז - כולל צילומים בישבן חשוף - אך החוק הקובע שכל מה שטוב להומואים טוב גם לילדות בנות 12 הוכיח את עצמו גם במקרה הזה, וטייק דאת הפכו ללהקת הפופ המצליחה באנגליה.

בין השנים 90' ו-96' הם הוציאו שלושה אלבומי אולפן ואוסף, מכרו 15 מיליון תקליטים והנפיקו שורה ארוכה של להיטים, בהם "EverythingChanges" ו-"Back for Good" וכמובן הדואט עם כוכבת הסיקסטיז השמורה לולו, "Relight My Fire". גארי בארלו החנון חסר הכריזמה, שהיה אחראי על כתיבת השירים, קוטלג בתור "המוכשר", מארק אוון היה "החמוד", הווארד דונלד וג'ייסון אורנג' היו "הרקדנים החתיכים" ורובי וויליאמס היה "השובב". השובב, כידוע, מעולם לא הסתדר עם שאר חברי הלהקה. כשג'ייסון שאל אותו בפליאה למה הוא שומע גנגסטה ראפ רובי ענה לו: "זה אסקפיזם. אני שומע גנגסטה ראפ ומעמיד פנים שאני קשוח כמו שאתה שומע פינק פלויד ומעמיד פנים שאתה אינטליגנט".

ובאמת, רובי תמיד היה הרבה יותר מגניב מחבריו ללהקה והעזיבה שלו הייתה רק עניין של זמן. בקיץ 95' הוא עשה את הצעד וארבעת האחרים המשיכו בלעדיו, אם כי לא לזמן רב. פחות משנה לאחר עזיבתו של וויליאמס התפרקה טייק דאת. השאלה הייתה כמובן מי מהם יצליח גם לבד. האנשים התבוניים ככל הנראה ניבאו לבארלו את מרב ההצלחה, בייחוד לאור העובדה שברגע שמשטר להקת הבנים הנוקשה הוסר מגבו של רובי, הילד השובב תפח כעוגת שמרים, צלל לתוך עננה של קוק והתחיל להשתולל עם ליאם גלאגר כאילו אין מחר. גם הצהרת העצמאות שלו - קאבר לא משכנע ל-"Freedom" של ג'ורג' מייקל - לא הייתה משהו.

אבל אלבום הבכורה של בארלו התעכב ועל רובי נחת נס מהשמים אחרי כמה התחלות מקרטעות, כשהוציא את "Angels" בלדה עם קלאסה. ב-97' יצא וויליאמס ממוסד גמילה, מינוס כמה קילוגרמים משמעותיים שצבר מאז הפרישה מטייק דאת, והוציא את אלבום הבכורה שלו, "Life Thru a Lens". רובי סיפר שהוא קנה את אלבום הבכורה של בארלו, "Open Road", בחנות HMV. למחרת הוא החזיר אותו לחנות בטענה שהוא חרא ודרש את ה-14.99 פאונד שלו חזרה.

הקריירה של וויליאמס המריאה. הוא אמנם לא הצליח לכבוש את אמריקה כפי שתכנן, אבל הוא הפך לאמן הסולו הבריטי הנמכר ביותר באנגליה (וגם זכה לכבוד להפוך לאמן הלא לטיני הנמכר ביותר בדרום אמריקה). עד היום הוא מכר יותר מ-55 מיליון אלבומים ברחבי העולם.

וויליאמס קורץ מהחומרים הנכונים. הוא היה שנון, ציני, מודע לעצמו וחשף חולשות מהסוג שכוכבי פופ בקנה המידה שלו לא נוהגים לחשוף. היה לו פה גדול, הוא היה מצחיק, הוא ניהל רומנים מתוקשרים וסכסוכים מתוקשרים לא פחות. ובין שהוא מקליט קאבר לפרנק סינטרה עם ניקול קידמן, נגרר לגמילה על ידי חברו הטוב אלטון ג'ון או נרדף אחרי עב"מים במדבריות נבאדה, רובי לעולם לא משעמם. כל אלו, בשילוב עם להיטים מעולים, הפכו את וויליאמס לכוכב פופ המצעדים שמותר לאהוב.

שבעת האלבומים הראשונים שלו הגיעו למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי. האלבום השמיני, "Reality Killed the Video Star", שיצא בסוף השנה שעברה, הגיע למקום השני, למרות שהופק על ידי מפיק העל טרבור הורן. מקום שני זה לא רע, אבל בשביל מי שהיה רגיל שכל אלבום שלו מגיע למקום הראשון זה מדאיג לא פחות מסימני ההקרחה הראשונים. ומה שהכי מדאיג זה שבזמן שרובי ירד למקום השני, טייק דאת חזרו ותפסו בשיא הקלילות את המקום הראשון!

רוחות הקאמבק של טייק דאת החלו מנשבות ב-2005, תשע שנים אחרי הפירוק - אז הוציאו אוסף להיטים בשם "Never Forget - The Ultimate Collection", שיצא בשל מחויבות חוזית ולווה בסרט תיעודי ששודר בטלוויזיה הבריטית ובמסגרתו התראיינו כל חמשת חברי הלהקה - ארבעה יחד ורובי וויליאמס לחוד. אחר כך הגיע סיבוב הקאמבק, 2006 The Ultimate Tour. טייק דאת פוצצו איצטדיונים ברחבי בריטניה ואירלנד.

מהדי.וי.די שתיעד את הופעת האיחוד במנצ'סטר היה אפשר ללמוד שהווארד הוריד את הראסטות ושטייק דאת במילניום החדש משמרים את הפאתטיות שנפלה בחיקם ביום שבו רובי עזב. השיא נרשם בהעמדת S&M מביכה במיוחד בביצוע של "Relight My Fire" (כולל חשפניות וקרניים מפלסטיק). כל מי שראה את הסרט הזה בחיים לא היה מאמין שרובי יחזור להסתובב עם החבר'ה המביכים האלה. אבל גם בלי רובי בתמונה הקהל התמוגג וקיבל בזרועות פתוחות את טייק החדשים - לא עוד להקת בנים אלא להקת גברברים.

ב-2006 הוציאו טייק דאט אלבום קאמבק של ממש בשם - "Beautiful World" זה היה אלבומם הרביעי במספר והראשון זה 11 שנה. הוא נכנס למקום הראשון במצעד הבריטי למרות או בגלל שהיה מאוד משעמם. טייק דאת הפכו לארבעה גברים צעירים ונאים בחליפות שעושים פופ מיינסטרימי לאמהות צעירות - לא פלא שרובי לא רצה שום קשר עם זה.

ובשלב הזה הוא גם לא היה צריך, שהרי באותה שנה הוציא את אלבומו השביעי, "Rudebox", שהגיע בעצמו למקום הראשון. כשגם "The Circus", האלבום השני של הלהקה אחרי הקאמבק, הגיע למקום הראשון, וכל סיבוב הופעות שלהם היה סולד אאוט, נראה שרובי החל לשקול את האופציה יותר ברצינות. הוא הבין שאם הוא לא יכול להילחם בהם, מוטב שיצטרף אליהם. נכון שהוא פי אלף יותר מגניב וגם פי אלף יותר מוכשר.

מבחינה אמנותית טייק דאת קטנים עליו, אבל מבחינה כלכלית מדובר בצעד חכם. מובן שלא חייבים להיות כל כך ציניים ולחשוב שמדובר בשיקולים עסקיים בלבד. אחרי הכל רובי תמיד רצה שיאהבו אותו, הוא תמיד חלם להרגיש שייך. חוסר הביטחון המושרש שלו, שעליו הוא מפצה בליצנות ובהתנשאות, תמיד היה בבסיס הקסם שלו. ייתכן שבאיזשהו שלב וויליאמס התחיל להבין שחבר'ה מגניבים כמו האחים גלאגר אולי ישחקו איתו פה ושם, אבל הם בחיים לא יהיו חברים אמיתיים שלו. את החברים האמיתיים שלו הוא נטש באמצע הניינטיז. עכשיו - ואני מצטטת - הוא חוזר הביתה.
 
חברי טייק דאת יכולים להתמוגג מכך שהם קיבלו חזרה את הכוכב הגדול ביותר שיצא מקרבם וגם איזו גושפנקה של קוליות יחסית, אבל רובי יודע שלצד חזרתו ללהקה הוא צריך לתחזק גם את מעמדו כאמן סולו, ולמטרה זו יש לו אוסף להיטים חדש וכפול בשרוול.

האוסף החדש, שייצא באנגליה ב-8 באוקטובר, ייקרא "In and Out of Consciousness" ויכלול את מיטב להיטיו של רובי מאז תחילת קריירת הסולו שלו. ההפתעה היא שהסינגל המוביל מתוכו יהיה לא פחות ולא יותר מאשר שיר חדש בשם "Shame" שהוא כתב והקליט יחד עם גארי בארלו. מלבדו יכיל האוסף עוד שיר חדש בשם "Heart and I", שגם הוא נכתב בשיתוף עם בארלו. על האוסף הצהיר רובי באתר הרשמי שלו: "זו לא רק חגיגה של העבר שלי אלא גם גשר לעתיד".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...