זוהר בדשא: ביקורת על "עשבים שוטים"
"עשבים שוטים" שב ומאשר את יכולת הבימוי האלגנטית של אלן רנה, אחד מוותיקי הקולנוע האירופי
עשבים שוטים", צרפת, 2009
עשבים שוטים מתוך הסרט
הפגישה - או מוטב לדייק החצי פגישה - שמתוארת כאן, מתחילה כשרופאת שיניים (סאבין אזמה) מפרגנת לעצמה זוג נעליים בצבע בורדו. עוד היא מהלכת עם אוצרה החדש בפלאס דה ווז' הפריזאית, נחטף ממנה ארנקה, שנמצא מאוחר יותר זרוק בחניון תת-קרקעי. מוצא הארנק, שבו אצורים פרטי אישיותה וכל נבכי פרטיותה של הנשדדת, הוא גבר בגיל העמידה (אנדרה דוסולייה), מעט מוזר, שמתחיל לגלגל בראשו ובדמיונו אופציות של פגישה עם בעלת הארנק.
סרטים שעלילתם אופציונלית, כלומר רק בגדר של הצעה לא מחייבת לסדר יום דרמטורגי, הם מומחיותו של רנה הצרפתי, מאז שיצר את "אשתקד במריאנבד" לפני כ-50 שנה . בהמשך דרכו הוא טווה עוד תוצרת פילמאית מהזן הזה בסרטים כמו "פרובידנס", " הדוד מאמריקה" או "לבבות", ומהבחינה הנראטיבית הזו אין הרבה חידושים ב"עשבים שוטים", השב ומאשר את יכולת הבימוי האלגנטית של אחד מוותיקי הקולנוע האירופי, שמציין כעת את יום הולדתו ה-88.
עשבים שוטים
מתוך הסרט
עם נעליים בגוון בורדו, מכונית צהובה, משקופים כחולים, ארנק אדום ושיער ג'ינג'י, מריץ רנה דיון פילמאי בעל איכויות של שמפניה. תוסס, מתקתק, רומנטי, וגם גדוש בבועות אוויר מטורחנות מעט מהבחינה העלילתית. על כשל זה מחפים היטב הצילום החופשי, הזורם ללא הרף של אריק גוטייה המיומן ( "עד קצה העולם", "אחיו", "אירמה וופ"), וכן תאורת ניאון המשלבת ללא הרף הנגדות של
התזות צבע חמימות ביחד עם עולם של צבעוניות קרירה.
לצד ההגשה האלגנטית של הסצינות, זורע רנה לאורך סרטו שורה של ציטוטים, הצדעות ופרפרזות על סרטים, ספרים ויצירות אמנות. לא שהוא לא עשה זאת בעבר בעבודות כמו "פרובידנס", " החיים הם שיר" וכיו"ב, אך הפעם לא מורגש אותו מאמץ הזעה להתנשאות תרבותית על הצופים. הפעם מדובר במבצע הנחות מפויס עם חוג אוהדיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם