שניצר בירושלים: המלצות יומיות
ג'קי צ'אן מוריד הילוך, טוד סולונדז עולה שלב וקישלובסקי מגיע לפסגה. שניצר מציג - המלצות היום לפסטיבל הקולנוע בירושלים. וגם: על סרטו הניסיוני של אסף תג'ר
החיים בזמן מלחמה: טוד סולונדז, מי שיצר את "אושר" הפולחני, מטפל הפעם באופן שבו יהודי אמריקה מתבוננים במדינת ישראל. אישה צעירה, שאחותה מסובכת בפרידה כאובה מגבר נצלני, מתאהבת באיש ימין יהודי, שהוא תומך נלהב של הציונות המעשית. ועוד ברפרטואר: חגיגת בר מצווה שמתפשלת, ופדופיל שדורש יחס אנושי כלפיו. הבולט בסרטי סולונדז בעשור האחרון.
חייל קטן גדול: ג'קי צ'אן מוריד הילוך. בשל גילו ההולך ומתקדם מרסן אמן הקונג פו את ביצועיו והתעופפויותיו לטובת הרהורים פציפיסטיים ומסרים הומניים. מסגרת הסיפור נסוגה הפעם אל המאה השלישית לפני הספירה, כאשר כאוס כללי שולט ביבשת הסינית ורק שניים שורדים את הקרב הגדול-חייל פשוט וגנרל נחשב. והפעם החייל הוא השולט.
לשיר בחשכה: מוישה אוישר, כוכב גל סרטי היידיש שהופקו בארצות הברית לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, מגלם דמות של ניצול שואה המדחיק את זיכרונות העבר הכאוב לטובת קריירת זמר מצליחה. הסרט הדובר אנגלית (עם שירים בעברית, יידיש ואנגלית) הופק בשנת 56' וצולם בידי בוריס קאופמן, אמן המצלמה ושותפו ליצירה של ז'אן ויגו הגדול.
דקלוג: הקרנה חוזרת לאחת מפסגות היצירה הקולנועית בכל הזמנים. מחזור עשרת הסרטים של קישלובסקי המנוח, שהופק בשלהי שנות השמונים, מעמת את גיבוריו המגוונים עם הציוויים המוסריים המוטמנים בעשרת הדיברות. עמוק, אלגנטי, מצמרר לעתים, ותמיד שומר פינה חמה לתזה הגורסת שמותר האדם מן החיה.
הבולט בסרטיו של סולונדז. החיים בזמן מלחמה
מתוך הסרט
הזיה בליל קיץ
במציאות כלשהי - אמיתית, בדויה, וירטואלית ואולי אלטרנטיבית - קורים דברים, ואולי הם רק חלום. מי יודע? בטח לא הדמויות המאכלסות את "אנדנטה", סרטו הארוך והכמו-ניסיוני של אסף תג'ר, שאינו דומה לשום דבר שנעשה עד היום בקולנוע הישראלי.
לא דומה לשום דבר אחר. תג'ר יח''צ
אחד המתמודדים בתחרות "ברוח החופש, המיועדת לסרטים המעלים על נס את החתירה המתמדת למושג החופש, הוא "ארבעה סיפורים מהנגב", שעצם הפקתו היא סוג של הגשמת המטרה שלמענה כונן הפסטיבל את המסגרת התחרותית הזו. מדובר בעבודה משותפת של שלוש במאיות (יוסרה אבו כף,
כאמלה אבו זעילה, מאי אלפראונה) ובמאי אחד (מוראד אלפראונה) - כולם משתייכים לשבטי הבדואים מהנגב, שמנציחים סוגים של עוולות חברתיות ואחרות הנפוצות בקרב הסובבים אותם: מניעת השכלה מנשים, שלילת לימודי שחייה מילדים, התעללות בבעלי חיים והווי של עשייה פוליטית שבטית.
בין הסיפורים בולט זה המציג אישה בריטית, בלונדינית מובהקת החריגה בסביבתה הקרובה, שנשואה לבדואי וחיה כבר 16 שנים בעיירה הדרומית רהט, תוך שהיא מפתחת זוויות התבוננות מפתיעות על בני העם שאימצה, וכן על החברה הישראלית האופפת אותם. לא כל ארבעת הסרטים התיעודיים הללו מוגשים ברמה אחידה, אך הם נותנים תקווה כי קרוב היום שבו ינבוט קולנוען מקצועי מתוך אוהלי קידר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם