שניצר בירושלים: המלצות יומיות
מהגרים בלתי חוקיים, רומנטיקה בגיל הזהב, משולש אהבים וישו בעולם המודרני. שניצר מציג - המלצות היום לפסטיבל הקולנוע בירושלים. וגם: על הסרטים הישראלים של איתי לב ושלומי אלדר
בלתי חוקיים: מהגרי עבודה אינם רק מנת חלקה של התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, כי אם מציאות יומיומית בכל ערי אירופה המערבית. רוסייה, אם לילד בן 14 שמצאה מקלט בבלגיה, נלכדת יום אחד על ידי אנשי משטרת ההגירה ועוברת סדרה מקיפה של ביזוי והשפלות, שמן הסתם מוכרות כאן לכל המעיין בעיתונות היומית.
עשבים שוטים: למי ששכח: הרומנטיקה אינה נעצרת עם גילוי הקמט הראשון, ואלן רנה, מזקני הגל החדש הצרפתי (כבר בן 88), מרבה לדון בנושא הזה. בסרטו האחרון עד כה הוא מתבונן בשעשוע על שחקניו הקבועים - אנדרה דוסולייה וסאבין אזמה - שנקלעים למערבולת של אהבה וחשדות הדדיים. קליל, נעים ומצולם נהדר. וחדשות למתאפקים: בעוד שבועיים יוקרן הסרט באופן מסחרי ברחבי הארץ.
יום שלישי, אחרי חג המולד: ראדו מונטאן הוא עוד חולייה בשרשרת של הקולנוענים הרומניים שכבשו בשנים האחרונות את לוחות הרפרטואר בפסטיבלי הקולנוע הבינלאומיים. בסרטו הקודם "בוגי" הוא הפגין את מיומנויותיו המקצועיות, והפעם הוא אף מצליח לשפר אותן. סיפור של משולש רומנטי שגרתי הולך ומסתבך כתוצאה מפחדנותו של הגבר התקוע בין שתי נשים.
ישו התינוק מפלנדריה: אחת הסנסציות בפסטיבל קאן האחרון היה הסרט הבלגי הזה, שמשלב בתפקידיו הראשיים שלושה גברים הלוקים בתסמונת דאון. השלושה מגלמים את טריו האמגושים הסימבוליים, שעל פי הברית החדשה השכילו לזהות את משיחיותו של ישו התינוק מבית לחם. הסרט מעתיק את האירועים לבלגיה העכשווית, תוך שהוא דורך על לא מעט אצבעות ויבלות של האמונה הנוצרית.
מציאות יומיומית באירופה. בלתי חוקיים
מתוך הסרט
תשדיר תעמולה מתוחכם
הכיבוש ונגזרותיו מוסיף להוות גורם דומיננטי בעשייה התיעודית בארץ. ארבעת הסרטים שפתחו את התחרות הדוקומנטרית עוסקים בנושא הטעון הזה, והבולט בהם הוא "חיים יקרים" של שלומי אלדר. זו כתבה נרחבת (שעה וחצי אורכה,( העוקבת אחר ייסוריה של משפחה מחאן יונס, שתינוקה נולד כשהוא חסר מערכת חיסון ונזקק בבהילות להשתלת מוח עצם. למרות מדיניות המחסומים הדכאנית, טופל הרך היילוד בבית החולים תל השומר, ושם אף מתחוללות כל החרדות הגדולות והשמחות הקטנות של בני המשפחה.
מבול קלישאות. איתי לב, במאי "מלח ים" צילום: אריק סולטן
המצב לא יותר מרנין בחזית הסרטים העלילתיים. "מלח ים," סרטו השלישי של איתי לב ")חמש דקות בהליכה," "גיבורים קטנים,("
שנחשף אמש, טווה את סיפורו סביב תעשיית הזוהר: קולנוע, סרטוני פרסומת, שבועוני בידור, סמים וג'קוזי. כוכבת סרטים מקומית (יעל רייך) מתאחדת מחדש עם חברתה הכי טובה (ליאת גליק,( שאותה לא ראתה כבר שנתיים תמימות.
ברקע מנסרים הגיגים מה-זה עמוקים על טיבו הדפוק של העולם, ועל הזיוף של האמנות, שאינה מסוגלת לשקף את מה שנהוג לכנות "החיים האמיתיים." כן כן, שכבת האיפור הקרויה "המציאות" איננה עוד מה שהייתה פעם, כשהאמנים היו אמנים ובוהמה הייתה לא רק אלכוהול וקוקאין. מעבר למבול הקלישאות, "מלח ים" הוא סרט מבולבל, חלול ובעיקר חסר חן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם