שניצר בירושלים: המלצות יומיות
טרור עולמי, רוק באיראן והמתות חסד בארה"ב. שניצר מציג - המלצות היום לפסטיבל הקולנוע בירושלים. וגם: על סרטיהם של משה איבגי ואבישי סיון מהתחרות הישראלית
חומר לבן: על קולוניאליזם ופוסטקולוניאליזם. משפחה לבנת עור מנהלת חווה חקלאית באפריקה ומתקשה להבין מדוע עליה להיפרד מהנכס המניב הזה. איזבל הופר מגישה משחק עז בסרטה של הבמאית הוותיקה קלייר דני, שהתמחתה בהתבוננות ביקורתית על המורשת הקולוניאלית.
אף אחד לא שמע על חתולים פרסיים: סצנת הרוק בטהרן, כיאה לזרוע ארוכה ומתוחכמת של המערב הבוגדני, היא מחתרתית ומסוכנת לכל העוסקים בה. צעיר וצעירה, שניהם מוזיקאים שזה עתה השתחררו מהכלא, מנסים לארגן להקה מקומית שתצא מגבולות איראן הדכאנית לסיבוב הופעות באירופה. סרט מרנין, המיועד לכל מי שאין לו סבלנות להמתין עד יום חמישי הקרוב, מועד תחילת הקרנותיו המסחריות ברחבי הארץ.
ד"ר מוות ומיסטר ג'ק: הפתולוג מדטרויט, ד"ר ג'ק קבורקיאן, קיבל פרסום עולמי במרוצת שנות השמונים כאשר ניהל קמפיין אגרסיבי למען אישורן של המתות חסד לחולים שאיבדו שליטה על גופם. הבמאי המשופשף בארי לווינסון מנווט צוות אול סטארס (אל פצ'ינו, ג'ון גודמן, סוזן סרנדון, ברנדה ואקארו, דני יוסטון) בסרט טלוויזיה, המשחזר את עוללות הרופא הכפייתי שמערכת המשפט האמריקאית קמה עליו לחסלו. מי שמסוגל להתאפק כמה ימים, מוזמן לצפות בסרט ביום שישי הקרוב בערוצי "יס."
נעליים אדומות: האתנחתא הרומנטית שחוגגת בקופות הסינמטקים כבר למעלה מ60- שנה. רקדנית צעירה ומאוהבת נקרעת בין דרישות האמנות לצורכי ההתפרנסות. המון קטעי בלט מבוימים ומצולמים בתנופה רבה ובפייטנות אפקטיבית. עותק חדש לסרטם של מייקל פאול ואמריק פרסבורגר.
אף אחד לא שמע על חתולים פרסיים
צילום: יח''צ
נבואת הזעף של משה איבגי
אפוקליפסה בתל אביב. שחיתות בחלונות הגבוהים, ריקבון חברתי, זנות, דיכאון, תחושות אובדן, סמים, שכרות, מוות. ועוד פעם מוות. בקיצור: "החיים על פי אגפא: דור ההמשך". עד כה התרכז משה איבגי בקריירת המשחק שלו. אמש הוסר הלוט מעל הסרט "וביום השלישי" - ניסיונו הראשון של השחקן המהולל בבימוי סרטים באורך מלא.
עלילה דלה במתכוון. המשוטט צילום: יח''צ
כנרמז לעיל מדובר בנבואת זעף חסרת פשרות, שבה איבגי, האחראי גם לכתיבת התסריט, בא חשבון עם כל תחלואי החברה הישראלית במתקפה טוטלית - רגשית, תוכנית, אידיאולוגית - על פח האשפה הקרוי החיים בארץ הקודש. "וביום השלישי" מורכב משברי עלילות, שאיכשהו אמורות להתחבר ביניהן. היריעה כאן קצרה מדי על מנת לבחון את מידת ההצלחה לכך, אך במבט ראשון קשה לומר שהמוצר הזועם הזה נשען על יסודות אמינים ומנומקים.
סרטו של איבגי משתלב בתחרות הסרטים העלילתיים שהחלה ביום שישי בהקרנת "המשוטט", סרט הביכורים של אבישי סיון. זוהי דרמה חרישית התוהה על מהותו של רצון היחיד בקרב החברה החרדית, הנוטה תמיד להדגיש
את הרצון הקולקטיבי ואת השמירה על הלכידות הקהילתית. במרכזה תלמיד ישיבה המתקשה להתמודד עם אתגרים הנגזרים ממיניותו ומהעול המכביד של מצוות פרו ורבו. בשל בעיות פוריות, אוננות כפויה, שימוש בקונדומים, מפגש עם זונה, צורך בשידוך מהיר וספקות בקשר לעברם החילוני של הוריו - הצעיר קרוב לקריסה נפשית ופיזית.
סיון, שאף חיבר את התסריט, נקט גישה לקונית הכופה על הדמויות השונות המאכלסות את העלילה-הדלה-במתכוון דיאלוג מצומצם, כמו גם הינזרות מפעילות יתר. לאורך הסרט מורגש המאמץ לשוות לו מראה "אמנותי", שאמור להזכיר סרטים צרפתיים מהסוג המתחבט בשאלות אמונה. המאמץ העודף הזה לא בדיוק מצליח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם