פופ סתם: ביקורת מחוץ למיינסטרים
הקרקס של דולי אנרגטיים אך ילדותיים, מיכל רוט באלבום בכורה מושקע, אך חסר תעוזה וליהי עטר אולי לא תישאר איתנו לנצח. מתחת לכל ביקורת
הקרקס של דולי, הקרקס של דולי
בנוסף, הספיקו חברי הלהקה לכתוב מוזיקה לשתי טלנובלות של yes ("גירושים נפלאים" ו"אולי הפעם") ולהשיק את תכנית הלייט נייט שלהם
"הקרקס של דולי מארח" באתר Flix, בה הם נותנים במה למיטב להקות הרוק והאלטרנטיב שלא נתנו לכם לשמוע בעשור האחרון.
מבחינה מוזיקלית מדובר בהרכב שמשלב סגנונות כמו רוק, Pאנק, מטאל וקברט, שמעוטרים על ידי טקסטים שנעים בין עצב לגסות וילדותיות.
משתתפים: לירון רפאלי, דרור דורנבאום, דרור גולן, אסף לסרי ותוקי.
פלוס: אלבום עוצמתי, מלא בשכבות מוזיקליות ומגובה באנרגיות נהדרות.
מינוס: הטקסטים הילדותיים והשירה הצרודה של לירון רפאלי (בסגנון אורית שחף ומיי פיינגולד) פוגעים מעט בתחכום המוזיקלי של הלהקה ומשווים לה סאונד של הרכב שקהל היעד העיקרי שלו הוא בני נוער.
שורה מנצחת: "הלק סגול, אני יפה/ הבלונד שלי טבעי, הבלונד הוא רק שלי/ אני בקריז לאגו, תסתכלו עלי/ אוהבת את עצמי, מחייכת לכולם/ אין אחד שלא אוהב בתולות" (מתוך "בלונד").
מדד דציבלים: רועש מאד.
ברחבי הרשת: 1) מייספייס 2) "הקרקס של דולי מארח" 3) מספרים לנו על השיר "הנער"
הופעות קרובות: אין.
הקרקס של דולי
יח''צ: NMC
מיכל רוט, ''עד שיהיה לי טוב''
עם זאת, כבוגרת רימון, ההשוואה בין רוט למירי מסיקה וקרן פלס כנראה בלתי נמנעת, בין אם בצורת הגשת השירים שדומה מאד למסיקה ובין אם בצליל הדומיננטי של האלבום שמזכיר את כלל האלבומים שיצאו בשנים האחרון תחת ידיהם של בוגרי רימון.
משתתפים: אשר פדי, בנצי גפני, עמית הראל, טל פורר, אבי סינגולדה, יניב דוד, משה אשרי, אבי יפרח, עילי בוטנר, מיקי אביעוז, עידן חיים דוד, ארז ברזוליק, שלומי אלון ואבי אלבוחר.
פלוס: אלבום אישי, מושקע ומהוקצע של זמרת טובה שאמורה להתקבל בחיבוק חם על ידי הקהל הישראלי.
מינוס: בנאליות מוזיקלית וטקסטואלית שחמקה רק משירים אחדים באלבום, וחוסר תעוזה אמנותית שלא מאפשרים להבדיל אותה באופן מיוחד משאר אמני המיינסטרים.
שורה מנצחת: "עד שסידרתי את עולמי/ עד שחזרתי לעצמי/ באת אליי/ באת הלילה/ עד שחשבתי שזה ילך/ עד שחזרתי לחייך/ אז למה אליי?/ ולמה הלילה? אה" (מתוך "למה הלילה?").
מדד דציבלים: בינוני.
ברחבי הרשת: 1) מייספייס 2) השיר "איך" 3) ראיון קצר ב-nrg.
הופעות קרובות: השקה ב-3 באוגוסט בלובנטין 7 בתל אביב.
מיכל רוט
צילום: פאבל בולו
ליהי עטר, ליהי עטר
ליהי עטר צילום: אלון שפרנסקי
את האלבום הפיק המוזיקאי טל פורר ועל הטקסטים אחראים כותבים שונים כמו מורן גמליאל ("כוכב נולד"), ברק פדלמן (יוני בלוך, אפרת גוש), ניצן קייקוב ("כוכב נולד"), כפיר אפשטיין, סער חגי (שירי מימון) ועוד. מדובר באלבום פופ מתקתק עם צליל שנע בין בריטני ספירס לשירי מימון וטקסטים קלישאתיים שלרוב לא נשמעים אמינים כשהם מושרים בפי עטר.
משתתפים: מורן גמליאל, טל פורר, אבי סינגולדה, יונתן פריג', תומר צדקיהו, אורי קליימן, שי ומור סיון, ניצן קייקוב, אבי יפרח, ניב תואר, ברק פלדמן, לירון לב, ברק רובין, חן שנהר, ניצן קנטי, הילה קרני, גליה חי, אמיר לקנר, שי-לי עטרי, כפיר אפשטיין, סער חגי ורעות יהודאי.
.
פלוס: תרבות הבידור והפופ בישראל מאוישת לרוב על ידי יוצרים אישיים, בוגרי "כוכב נולד" ובית ספר רימון, כאשר הנישה של זמרות פופ חמודות דוגמת רוני סופרסטאר, שמציגות גם פרפורמנס ויזואלי ולא נשענות רק על היכולות הווקאליות שלהן נשארת מיותמת. עטר עם אלבומה החדש מעוררת את הנישה הזאת.
מינוס: חוסר התאמה בין הטקסטים שעוסקים לרוב באהבה, פרידה ועצב, לבין המוזיקה הפופית וההגשה של עטר. זה בולט במיוחד בקאבר ל"איתו לנצח" שהוא אולי הדוגמה הטובה ביותר כיצד אפשר לרצוח שיר כשעושים לו גרסת כיסוי. השיר איבד את הייחוד הקווירי שלו (שיר אהבה של בחור אחד לבחור אחר) כשעטר הפכה אותו לביטוי אהבה סטרייטי סטנדרטי של בחורה לבחור ובכך רוקנה עד הטיפה האחרונה כל עניין שהיה בו.
שורה מנצחת: "היא מסתגרת/ יש לה הרגשה שהיא אחרת/ יש לה הרגשה שהיא שונה/ בחורות שונות כאלה/ עוד זקוקות להגנה" (מתוך "אחרת").
מדד דציבלים: בינוני.
ברחבי הרשת: 1) מייספייס 2) "איתו לנצח" וראיון קצר.
הופעות קרובות: אין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם