אהבת אחיות: ראיון עם מיה דגן וקרן צור
בהצגה "רוחל'ה מתחתנת" בבית לסין מגלמות קרן צור ומיה דגן אחיות שמתמודדות עם הזיכרונות המשפחתיים מהשואה. בראיון ל"מעריב" הן מספרות על הקרבה המיידית ועל העבודה עם ציפי פינס
המחזה, שלכאורה מתחיל בסוף הטוב, מתגלגל במהרה להיות סיפורו של אביה שלוימה (ששון גבאי). מתברר שהמיועד דומה שתי טיפות מים לקאפו שהכיר בזמן השואה. הדמיון גורם לו לדרוש את ביטול החתונה ומשם העסק, כמובן, מתפתח.
מלבד צור, משחקת בהצגה גם מיה דגן בתפקיד אחותה לאה, אם חד הורית קשת יום שנטל הטיפול באביה לאחר מות אמה נופל דווקא עליה, בשל ההיעדרויות התכופות של אחותה. לליברכט ולמחזותיה פינה חמה בלב לאחיות, מה שהיווה אתגר מיוחד לדגן ולצור, מאחר שזו הפעם הראשונה שבה הן עובדות יחד. "האמת היא שזה בא לנו בטבעיות לעבוד יחד", אומרת צור ל"מעריב". "בהצגה יש שורה שבה דמותה של רוחל'ה אומרת שאילו היא הייתה צריכה לבחור אחות היא הייתה בוחרת בלאה. אני מרגישה אותו הדבר לגבי מיה. החלקנו לתפקיד בקלות. זה אמנם לא פשוט ליצור משפחה על הבמה, אבל אני חושבת שאנחנו עומדות בזה יפה".
"החיבור בינינו היה מיידי", מוסיפה דגן. "לא היינו צריכות לעבור תהליך של התחברות וגיבוש. קרן היא השחקנית הכי טובה בארץ. היא מדהימה בעיניי. מי שלא ראה אותה ב' אנדה' שירוץ מהר לראות".
''בא לנו בטבעיות לעבוד יחד''. מיה דגן וקרן צור
דניאל קמינסקי
קרן, ב"אנדה" את משחקת ניצולת שואה. עשית בזה שימוש גם ב"רוחל'ה מתחתנת"?
"האמת שלא. ב'אנדה' מדובר בניצולה שנמצאת בהזדהות טוטאלית עם השואה שעברה. כאן מדובר דווקא במישהי שהיא דור שני לשואה. בגלל זה היא נמצאת בבריחה מתמדת מכל מה שמייצג עבורה את אותם אירועים. אבל, הידע אצלי בנושא קיים גם מ'אנדה'. הוא נתן לי להבין ממה רוחל'ה בורחת".
חיבור מצוין. פינס בייגל
"טייפקאסט זה תמיד רע. אני לא מתכננת לשחק בהצגות שיש להן קשר לשואה לנצח".
מיה, לך יש קשר מיוחד לנושא הזה? איך הכנת את עצמך לתפקיד?
"לא גדלתי בבית שבו חיים מאוד את השואה. העבודה שלי הייתה עבודה רגילה של שחקן. אבל בעיניי, ההתעסקות של'רוחל' ה' בשואה היא בנושא שלא ממש מוצה פה בארץ, שזה הקאפואים. למזלי, קיבלתי בנקודה הזאת המון מששון (גבאי). שאבתי ממנו את ההתרגשות שלו ובזכות זה הצלחתי ללמוד ממנו הרבה".
את בדרך כלל משחקת דמות קומית. זה משהו שטבוע בך?
"אני לא חושבת שכל הדמויות שלי הן קומיות. אני תמיד מתאימה את עצמי לדמות. נכון שיש לי נטייה למצוא את ההומור בכל דבר. אני חושבת שזה משהו בלתי נפרד מהחיים. ככה גם סביון כיוונה את הדמות שלי וזה מצוין בעיניי. השילוב של להצחיק ולרגש תמיד ייחשב בעיניי כמושלם".
איך הייתה העבודה עם סביון ליברכט?
קרן: "היא הייתה איתנו כל הזמן בחזרות וזה היה מאוד משמעותי עבור ההצגה. במשך כל זמן החזרות אתה מוביל את הדמות שלך ובשלב מסוים זה אומר שאתה כבר יודע לאן הייתה הולכת אותה הדמות".
מה בנוגע לעבודה עם ציפי פינס, מנהלת התיאטרון?
מיה: "ציפי הורסת. העבודה עם סביון, וגם עם ציפי שאותה הכרתי עד עכשיו מכיוון אחר לגמרי, הייתה מצוינת. שתיהן מאוד מחוברות לעבודה ולהומור, וזה היה מעולה. אני מאוד אוהבת חזרות והעבודה במקום הזה, עם ציפי שיודעת מה היא רוצה, הייתה
מצוינת. אני גם מאוד אוהבת לעבוד עם טקסט. בנקודה הזאת, העבודה עם סביון הייתה תענוג. על פניו, זה מחזה שיכול לצאת כמו טלנובלה, אבל הכתיבה של סביון היא כמו לקלף בצל. יש לה רפליקות כל כך טובות שמחביאות בתוכן המון".
בהצגה משחקים גם מיכה ואברהם סלקטר, אב ובן ששיחקו במשותף ב"אנדה". קרן, איך היה לעבוד שוב עם מיכה באופן צמוד?
"כבר שלוש שנים שאני ומיכה עובדים ביחד. אני חושבת שרואים את זה. לא היינו צריכים לעבוד על הזוגיות בינינו, כי זה משהו שקיים כבר מהצגות קודמות. זה גם בעיניי לב לבה של ההצגה. המלחמה היא על האהבה ועל מה שעומד מולה, זיכרון המתים מול החיים. במקרה הזה, אם הזוגיות לא הייתה עובדת אז לא היה גם סיפור".
"רוחל'ה מתחתנת", החל מ-4 ביולי, תיאטרון בית לסין
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם