ראשי » רייטינג » מוזיקהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

הלילה זה הלילה: על הההופעה של רוד סטיוארט

רוד סטיוארט הוא תמהיל מצוין של רוקנ'רול, פופ, דיסקו, מצב רוח טוב והרבה כדורגל ואת כל זה הוא פיזר אמש בתל אביב במנות נכבדות עם המון אהבה

בסוף כולם היו מרוצים ויצאו החוצה עם חיוך גדול ומרוח. כולם היו מרוצים כי אין תחליף לאמן שמאחוריו כל כך הרבה שנים של להיטים ועדין נמצא בשיא כושרו ובמצב רוח מרומם ושטותי במיוחד.

רוד סטיוארט נתן אתמול ביד אליהו את כל מה שיש לו. וזה הרבה. הקול האייקוני שלו עדין מצליח לגרום להתרפקות נוסטלגית מנצחת. רשימת השירים, בה לא פסח על אף קלאסיקה, הייתה מדויקת, מקפיצה ומרגשת.

התקלה הטכנית שגרמה להפסקה קצרה בתחילת המופע ושיחררה ממנו כמה הלצות בריטיות כמו: "האם יש פאב בסביבה", נשכחה לגמרי בסחף ההתלהבות הכללי, שהפתיע את הזמר החביב אשר לא הסתיר את התרגשותו ממפגן האהבה הנשפך שהגיע מהקהל.

הוא פתח עם Love Train. הבמה לבנה, בנות הלהקה בשמלות אדומות ונוצצות, הבנים בחליפות שחורות וסטיוארט עצמו בחליפה צבעונית מרהיבה (אחת מיני רבות שהחליף במהלך המופע, כולל סגול מזעזע ומגפי זהב). הוא היה מחויך ונהנה מכל רגע.

הוא המשיך עם Tonight's The Night ומכאן הסכר נפתח. סטיוארט, שבהחלט מצטיין בקאברים, נתן את The First Cut is The Deepest במקור של קט סטיבנס, את Downtown Train של טום וייטס ואת It's a Heartache ששרה בוני טיילר בסוף שנות

השבעים ונשמע כל כך טוב עכשיו מגרונו הצרוד.

הרגש נטף ממנו בכמויות ב-Have I Told You Lately  וב-I Don't Want To Talk About It וכמובן ב You're In  My Heart המעולה אותו כתב בעצמו, ומוקדש לקבוצת הכדורגל האהובה שלו סלטיק. המעריצים בשורות הראשונות שהגיעו לבושים במדי הקבוצה ונופפו בצעיפים ירוקים-לבנים גרמו לסטיוארט לא מעט נחת. את הכדורגל הוא לא זנח גם באחד מהלהיטים הכי גדולים שלו Hot Legs ובעט ליציעים כמה עשרות כדורים במיומנות ודיוק.

סטיוארט הוא מקצוען. הוא יודע את העבודה ובא לתת אותה במלואה. ההופעה שלו היא כיף טהור. הוא לא נכנס להערות פוליטיות ואינו מנסה לרמוז ולחנך. במשך כל השעתיים הוא שמר על החיוך הכובש, החביבות וההומור המודע לעצמו. אין לו בעיה לרדת מהבמה ולהשאירה לזמרות הליווי שימשיכו בלעדיו עם You Keep Me Hanging On למשל.

לעיתים הוא דביק ומלוטש מדי, אבל עדיין עושה את זה נהדר. כשהוא נתן את Do Ya Think I'm Sexy הדיסקו-פופ המושלם, שגרם בזמנו למעריצי הרוקר שבו להרים גבה בבהלה, הוא הכי טוב בעולם. כשהוא שר את sSailing הקהל כבר עבר לדום. שיא הרגש.

אך אסור לשכוח כי סטיוארט הוא קודם כל זמר בלוז/רוק אדיר שעשה חיל ב-The Jeff Beck Group וב-Faces (עם רוני ווד) בסוף שנות השישים. לכן הוא גם זכר לתבל קצת מהאבנים המתגלגלות כשביצע את הפזמון הקצר של  Dance Little Sister שלהם.

סטיוארט סיים עם השיר הכי גדול שלו אולי, Maggie May שלקוח מהאלבום הקלאסי Every Picture Tells a Story. השיר הענק הזה עם הסיפור המשעשע והעצוב ועם הסולו המטמטם בסופו הוא פיסת היסטוריה. לאחר מכן הוא ירד מהבמה רק כדי לחזור לשאגות הקהל ולתת את Baby Jane, עוד שורף מצעדים שלו מתחילת שנות השמונים וזהו. הוא לא חזר יותר. סטיוארט הוא תמהיל מצוין של רוקנ'רול, פופ, דיסקו, מצב רוח טוב והרבה כדורגל ואת כל זה הוא פיזר אמש במנות נכבדות עם המון אהבה. 

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...