פשוט אחד העם: על "מר טלוויזיה, מסע ישראלי עם חיים יבין"
מהסרט ששודר אמש בערוץ 1 על חיים יבין אפשר להבין שלא מדובר באיזה ניאו ג'ורנליסט שבא עם אג'נדה מכאן עד סוף המזרח התיכון. מדובר באחד העם, מההמון שהולך ברחוב, שיצא לו לעבוד בארבעים השנים האחרונות לפני מצלמה
הנה מה שאנחנו יודעים על חיים יבין אחרי הסרט ולא ידענו לפניו: הוא בן למשפחה שנמלטה מהשואה. הוא גדל בקריית מוצקין והיה לו איזה חשש סמוי בילדותו מהדרוזים שגרו במרחק. הוא העריץ את הפלמ"ח.
הוא יקה שפרח בגרמניה בחצי השנה ששימש שם ככתב רשות השידור, ועדיין לא אוהב שקמים מהשולחן בארוחת יום שישי.
במשך עשרות שנים מול המצלמה הוא הצליח להסתיר את דעותיו הפוליטיות המצויות בשמאל, כמו שירון לונדון האשים אותו בראיון - או שדעותיו הפוליטיות לא מצויות בשמאל כלל, כמו שיוסי שריד טוען, שיבין בסך הכל התבונן במצב סביבו ורצה לחזור הביתה בשלום.
מתרגש ומתעצב. חיים יבין יח''צ
ועדיין, מי אתה, חיים יבין? משהו מזה מתפענח כשהוא פוגש את אירית אלירז, אמו של רועי ז"ל שנהרג בפיגוע, ומספר כיצד פרץ בבכי כשראיין אותה.
ואז אתה מבין מעט ממנו - הוא לא איזה ניאו ג'ורנליסט, איזה גדעון לוי שבא עם אג'נדה מכאן עד סוף המזרח התיכון. לא חברו הטוב מוטי קירשנבאום, שמתפייט מחמורים במרחב אפריקאי אינסופי. הוא אחד העם.
פשוט אחד העם. מההמון שהולך ברחוב. אכפתי, מתרגש, מתעצב. ויצא לו לעבוד בארבעים השנים האחרונות לפני מצלמה. והוא עשה את זה כהלכה.
ערוץ 1, "מר טלוויזיה, מסע ישראלי עם חיים יבין"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם