שיכורה ולא מיין: ראיון עם מיכל לוטן
אחרי שנים בהן הופיעה בהרכבים שונים, החליטה מיכל לוטן שהפרויקט הבא שלה הוא היא עצמה. היום היא מוציאה את "Roses and Wine", סינגל ראשון מתוך אלבום סולו ולא יכולה להפסיק להתרגש
עם זאת, רק בגיל 17, התחילה לוטן, שגדלה במושב דקל שבדרום הארץ, ממש לעסוק בתחום, אחרי שלמדה לנגן בכלי הקשה, בגיטרה ובפסנתר. "הייתי שומעת מוזיקאים כמו ג'ון מרטין וריקי לי ג'ונס בצעירותי ולא יכולתי להפסיק להאזין. הם העיפו לי את הפרצוף", היא נזכרת. "אחר כך עברתי לגור שנתיים באוסטרליה ואז נבלעתי לגמרי במוזיקה והתחלתי לכתוב שם שירים".
היום, מוציאה לוטן את הסינגל "Roses and Wine", שיר ראשון מתוך אלבום הבכורה שלה, הנושא את שמה. באנגלית. "אני לא יכולה לתאר אפילו כמה אני מתרגשת", היא אומרת. "עבדתי על האלבום המון זמן. הקמתי הרכב, עבדתי על הופעה, הכל קרה לאט ואורגני, אבל כששמעתי מה יצא מהסינגל, זה עשה אותי מאושרת".
השיר של לוטן, אותו כתבה והלחינה בעצמה, מתכתב עם עולם הג'אז ולעתים מזכיר גם זמרות ישראליות כמו יעל דקלבאום או קרולינה. "זה מצחיק שאת אומרת שיש לזה ווייב ג'אזי", היא מסבירה. "כי אנשים שמבינים בג'אז מבינים שאין לזה קשר כל כך, אבל הנגינה שלי בגיטרה באמת יוצרת אלמנטים ג'אזיים. אני אוהבת ג'אז, אבל גם פולק ושירים דרמטיים, עם פאתוס, כמו קווין או נינה סימון".
''הכל קרה לאט ואורגני''. מיכל לוטן
צילום: ענת כהן
למה בחרת לשיר באנגלית? זה קשור לשהות באוסטרליה?
"אולי, אבל אני מאוד אוהבת לשיר גם בעברית ואעשה אלבום כזה מתישהו. האלבום הבא שלי כבר כמעט מוכן והוא יהיה באנגלית. אני אוהבת גם לשמוע
שירים ישנים, חוה אלברשטיין היא הגיבורה שלי. בסך הכל, אני לא נלחמת בעצמי, אני הולכת עם מה שיוצא, לפעמים עברית, לפעמים אנגלית".
למדת גם ברימון. מה את חושבת על הסטיגמה שיצאה ליוצאי בית הספר?
"למדתי שם שנה וחצי ועזבתי באמצע. לא יודעת אם לקרוא לזה סטיגמה, פשוט יצא שהייתה את השלישייה הזו שהייתה מאוד מאופיינת ואחרי זה עינב ג'קסון כהן, מיכל גבע ואיה זהבי פייגלין. זה קצת משהו שיצרו בתקשורת".
איך זה לעבור לשיר לבד אחרי ששרת במשך השנים בהרכבים?
"כיף מאוד. כל מה שעשיתי עד עכשיו הכין אותי לזה. אין דבר שיכול ללמד אותך יותר טוב מאשר להופיע. העובדה ששרתי בהרכבים כמו 'שישה נגנים שמחים' ו'עלמה קלמה' עשתה לי בית ספר נהדר, אבל אז החלטתי שהפרויקט הבא שלי הוא אני. זה נשמע כמו קלישאה, אבל זו באמת תחושה מדהימה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם