מתרפק על העבר: על המופע של ברישניקוב בישראל
המופע של ברישניקוב ואנה לגונה מוכיח שהרקדן בן ה-62 כבר אינו שיאן פירואטים כמו פעם
מיכאיל ברישניקוב צילום: יח''צ
כל ארבע היצירות במופע נתפרו בדיוק למידותיהם העכשוויות של הרקדן ושל הפרימה בלרינה המתבגרת אנה לגונה: לשיבה שזורקת בשערם, לקמטים שחורשים את פניהם, לניסיון ולאורך הרוח של הנפש שגוברים על המהירות והווירטואוזיות של הגוף. לגונה משתמשת בכולם ככלי עבודה זמינים, ברישניקוב שומר עליהם ככלי פורצלן מאחורי ויטרינה.
בסולו הראשון, לכוריאוגרפיה של אלכסיי רטמנסקי ל"ואלס פנטזיה", שהלחין מיכאיל גלינקה בהשראת אהבה רוסית שהתפוגגה, משתמש ברישניקוב ביכולות המשחק שלו ומניח ג'סטות תיאטרליות פשטניות מדי על התנועה הקלאסית, המוכרת והיפה שלו שיושבת באופן פשטני מדי בדיוק על הקצב. לשמחת הקהל המפרגן הוא נערי וקליל, חותך את האוויר בנונשלנטיות ואפילו משתמש פה ושם בהומור, מהסוג שמאפיין יותר דווקא את במות ברודוויי.
העבודה השנייה היא סולו מרגש ומדויק של לגונה בקטע מתוך "סולו לשניים" (עם הבלחות קטנות של ברישניקוב מעבר לפרגוד) לכוריאוגרפיה של מץ אק (בן זוגה של הרקדנית) על פי יצירה מוזיקלית של ארבו פראט. אם ברישניקוב מטופף גבוה, מרחף ומתקשה לגעת, לגונה היא ארצית ומתפלשת בקרקע ובעצמה משתמשת בחלל כשהיא נוגעת בכיסא, בפרגוד ובשמלה שהיא לובשת.
מיכאיל ברישניקוב ואנה לגונה
צילום: Bengt Wanselius
היצירה השלישית "כעבור שנים", סולו משעשע למדי של ברישניקוב, היא עבודה נוסטלגית שיצר בנג'מין מילפייה בהתכתבות עם וידיאו של ברישניקוב מתקופות שונות בחייו על פי מוזיקה של פיליפ גלאס. ברישניקוב אטי, מטייל על הבמה, פוגש בשני "ברישניקובים" צעירים יותר על המסך.
עם הראשון, בשנות ה-30 לחייו , הוא מצליח להתחרות בלי בעיה, אפילו "בועט" אותו החוצה באקט זחוח של ניצחון. עם השני, בווידיאו שלו מגיל 17 שמנציח את יכולת הסיבוב הייחודית שלו (הסיבה שבגללה נכנס לרשימת גדולי הרקדנים במאה ה-20), הוא אפילו לא מנסה להתמודד. ברישניקוב הצעיר מסתובב וברישניקוב הבוגר, בעזרת משחקי תאורה בימתיים, כבר
לא שיאן פירואטים, רק מסתובב לו בין הרגליים, מתרפק על העבר.
אין ספק שהמנה העיקרית של הערב - שהגיעה אחרי שלושה אפטייזרים שהשאירו רק איזה דגדוג קטן של טעם ושל הבטחה על הלשון ולא הגיעו ממש עד להתרגשות גדולה בבטן - הייתה בסופו של דבר הדואט "מקום" שחתם את הערב. יצירה נוספת של אק למוזיקה של פלסקוורטטן, שעוסקת בדינמיקה של זוג מתבגר.
לגונה שוב חוקרת את החלל ומרתקת בתנועה המיוחדת שלה, מתפתלת, מתלכלכת ונלחמת להוביל את ברישניקוב שממשיך לטייל מצד לצד, שומר על הטכניקה הקרירה במראה חתיכי (הפעם עם חליפה שחורה), לא מתאמץ ונקי מדי נקי כזה שכנראה מותר לך רק אם אתה ברישניקוב.
ברישניקוב ואנה לגונה, מרכז אמנויות הבמה, הרצליה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם