ילדה טובה: ראיון עם רוני דואני
מתחתנת עם רואה חשבון, ומתחילה להנחות בערוץ הילדים. חולמת על הופעת ענק סטייל קיילי מינו, ומסבירה לילדות איך להתאפר. מתועדת על ידי הפפראצי בלי חזייה, אבל מתחייבת לא להימרח על רקדנים עירומים. רוני דואני, כבר לא ממש סופרסטאר, לא ממהרת להתבגר
מאחורי "רוני סופרסטאר", היא כבר לא בדיוק פרגית במות הלונה פארק שהייתה לפני שבע שנים.
כבר תקופה שהיא שועטת קדימה בכל המישורים. בפרטי, היא חגגה יומולדת 24 עמוס משתתפים; סוגרת אוטוטו תואר ראשון בתקשורת במרכז הבינתחומי; מאורסת לבן זוגה חן מונצ'ז ומתכננת להתחתן איתו הקיץ.
במקצועי, היא משחררת סינגלים עם מסרי "הופ גדלתי" (למשל הסינגל שייצא בעוד מספר שבועות, בינתיים נטול שם, אותו כתב דור דניאל על מישהי שמבינה שמערכת היחסים שלה תקועה) ; מבגרת את ההופעה החיצונית; ואפילו הגיעה לפני מספר חודשים לאירוע מתוקשר ללא חזייה ועם חולצה שהפכה לשקופה באור הפלאשים.
אבל למרות שהכול מעיד על התבגרות, דואני מתחזקת דווקא בתחום הילדות ועומדת להצטרף בסוף החודש לערוץ הילדים כמנחה מן המניין. נראה שעדיין מוקדם מדי להכריז על התבגרותה של נסיכת הפופ הציונית. "אתה יודע שיש הרבה אנשים שלא מאמינים שאני בת 24", היא אומרת כשאנחנו נפגשים ליד ביתה בתל אביב. "מבחינתם, אני עדיין בתיכון. הם קיבלו אותי במצב צבירה של ילדודה ומאז אני שם. התבגרתי מול כולם, אבל לא כולם שמו לב".
אולי כי תמיד שידרת מסר נורא תמים.
"מוקדם מאוד בקריירה למדתי שאני צריכה להיות אני. צריך לדבר תכלס, בגובה העיניים ולעמוד מאחורי זה. פחות מושך אותי לעמוד בחזייה, כמו ליידי גאגא נגיד. אני מאוד אוהבת אופנה וטרנדים ודברים כאלה, אבל אני לא מהטיפוסים שייצאו בלי תחתונים מהבית. גם לא תראה אותי נמרחת על רקדנים עירומים בקליפים. אפשר לומר שאני בן אדם תמים. אני חיה את החיים בקו ישר, בלי להשתגע. הייתי ילדה כזו ואני גם אישה כזו. ככה חונכתי וככה אני".
חנונית .
"כן, אני ילדה טובה. באמת, ככה. זה היה מוזר אם הייתי פונה לכיוון אחר. ההורים שלי מכירים אותי, החברים שלי מכירים אותי, זה פשוט לא מסתדר. גם חברים שלי מהלימודים אמרו לי שהם הופתעו לראות עד כמה אני ילדה טובה. הם כנראה ציפו למשהו מופרע יותר. אבל זו אני, ואין הבדל כל כך בין רוני של העולם האמיתי ורוני על הבמה. גם אי אפשר שיהיה יותר מדי הבדל כי זה אשפוז, זה פיצול אישיות".
כרגע, האישיות של רוני מובילה אותה לערוץ הילדים. שם, החל מסוף החודש, היא תאייש את האולפן כמנחה שעושה שיגועים לילדים בחופש הגדול. "אני נכנסת אחרי תקופה ארוכה של שיתופי פעולה עם הערוץ,? היא אומרת. "עכשיו זה סוף סוף נהיה פול טיים. בהתחלה, הגיל של הקהל והגיל שלי היו די קרובים. היום קצת התרחקנו, אבל זה לא אומר שהקהל שהתחיל איתי לא שומע את השירים ולא מתחבר".
אין פה קצת חזרה אחורה, לכיוון עולם הילדים?
"זה הכי לא ללכת אחורה, להפך, זה להתברג במה שאני עושה. הערוץ הזה הוא בית מבחינתי. זה הקהל שלי. אני מתה על הגילאים האלה. אלה לא ילדים בני ארבע, הם בני 14-10, והם מדהימים. יש לי דיאלוג איתם. אני לא יודעת אם היה לי דיאלוג עם אנשים בגיל מבוגר יותר. המינוח הזה, 'עולם הילדים' לא כזה מפחיד אותי".
מה עם להגיש בערוץ 24, שפונה לקהל רחב יותר?
"הם לא הציעו אז אי אפשר לדעת. תמיד אפשר לומר 'אם ואם ואם'. אפילו באלבום השני, כשהייתי בת 18, דיברו איתי על הקהל, מתי אני 'מתקדמת' ועוברת לקהל יותר בוגר וכו'. אם יש תחומים שאנשים אוהבים לייעץ בהם זה כדורגל ושואוביז. כמו שאנשים אוהבים לצעוק למאמנים, הם אוהבים לגשת
ואין רצון לעלות לליגה של הגדולים?
"זה לא שאני לא מופיעה למבוגרים. החלום שלי הוא לעשות הופעה ענקית, משהו סטייל ההופעה של ריהאנה או קיילי מינו, שאני מתה עליה. אבל טוב לי בינתיים להופיע ולעבוד עם ילדים. זה הקהל הכי נאמן. הכי נותן. במציאות אין לי אחות קטנה, אבל הקהל נותן לי להרגיש כמו אחות גדולה. יש לכן שאלה? אתן רוצות משהו? בכיף. תמיד עבדתי עם ילדים. אמא שלי הייתה בטוחה שאהיה בכלל גננת. עבדתי בתור מרקידה בקייטנות או עוזרת למורה למלאכה. תמיד הייתה לי הגישה הזו. גם היום".
בחיים אין לך אחים קטנים, אבל כן יש לך אחות גדולה, יעל, שגם משחקת אך זוכה לפחות הצלחה במונחי פרסום ממך. אין תחרותיות בבית?
"לעולם לא אדע אם היא כן או לא הייתה רוצה להיות במקומי. אני לא מרגישה את זה. במישור האישי, הדאגה שיש לה אליי מדהימה. אנחנו חברות הכי טובות. אנחנו מדברות על הכול והיא האדם הכי טהור שקיים עלי אדמות".
כמו אחותה, גם רוני עומדת להתחתן. בחודשים הקרובים היא תגיד "איי דו? לבן זוגה בשנים האחרונות, חן מונצ?ז, אח של מיכל, עורכת התוכנית של גיא פינס. את ההצעה היא קיבלה בחגיגה גדולה ומרובת משתתפים שערכה ליום הולדתה האחרון. מן הסתם, המצלמות של פינס גם היו שם לתעד את הרגע.
רוצה לדבר על זה שאת מתחתנת?
"לא ממש".
את לא ממש מתחתנת?
"אני לא ממש רוצה לדבר על זה".
אז חבל שהציעו לך נישואים לפני כל העולם.
"אני לא מנסה להסתיר את זה, אני הרי מסתובבת עם טבעת על היד. לא הציעו לי לפני כולם, הציעו לי בפרטיות ואז יצאנו. חן אמר לי שהוא יודע שאני אוהבת לשמוח עם כולם ולכן זה היה שם. זה באמת היה כיף לראות את אמא ואבא שלי אחרי ההצעה. אבל על החתונה עצמה, על האירוע, אין לי יותר מדי עניין להרחיב. זה קורה הקיץ. לא יהיו צלמים בפנים, בטח יהיו צלמים בחוץ. מה זה מעניין? יש בקיץ הרבה חתונות חוץ משלי. זה הכול אותו שטנץ - חתן, כלה, רב. לא מעניין".
זה צעד נורא משמעותי, התחייבות רצינית.
"כן, אבל כבר שלוש שנים וחצי שאני איתו ואנחנו מחויבים. אנחנו חיים ביחד, הוא מכיר אותי ואני מכירה אותו. זה מאוד טבעי. לא קל שם בחוץ ועד שמצאתי מישהו טוב אני צריכה לשמור אותו קרוב קרוב. בסך הכול, אחרי החתונה אתה קם בבוקר והכול נשאר אותו דבר. יש שינויים כל כך יותר משמעותיים בחיים. אני רוצה אותו, הוא רוצה אותי וזהו. העניין סגור. יש אנשים שפותחים אחר כך את העניין עוד פעם, טפו טפו טפו לא עלינו, אבל כאן זה מרגיש לי נכון".
את די צעירה בשביל כלה.
"למה צעירה? אני בת 24. זה גיל נורמלי. לא יודעת, אני לא מרגישה צעירה. אני מרגישה שראיתי מספיק, שעשיתי מספיק. לי זה מרגיש נכון. כן, אני הראשונה שמתחתנת מהחברות בשכבת הגיל, אבל תמיד הייתי חלוצה בהרבה דברים. אני בוגרת יותר, הייתי הראשונה שעברה לגור עם חבר שלה, הראשונה שעברה לגור בתל אביב, ישר אחרי הצבא התחלתי ללמוד לתואר. אולי זה בגלל שאני עובדת מגיל 17, אולי זה האופי שלי, לא יודעת. תמיד הייתי הראשונה. מתקדמת כזאת".
אז תהיי גם הראשונה להביא ילדים?
"עד פה. אני עוד לא חושבת על זה. זה ממש שינוי בחיים. משהו אחר לגמרי. אני עוד לא שם".
בחיים את מתמסדת, אבל גם הסינגל הקודם וגם הסינגל החדש שייצא עוסקים בפרידות.
"השירים יכולים להתפרש על רצון לנפנף את הבחור, אבל כשהייתי באולפן התחברתי למילים בצורה אחרת, פחות ברורה. נגיד, 'מתחילה מחדש, אל תגיד לי לחזור', זה אולי מדבר על פרידה, אבל אצלי זה היה שיר של התקדמות, אל תגידו לי לחזור, אני מתפתחת".
ולאן את רואה את עצמך מתפתחת?
"בשנה הקרובה אני בערוץ הילדים. זה סגור. בעתיד היותר רחוק, אני ממשיכה לפרוח כזמרת. תמיד יש לי את המוזיקה שלי, שזה איזשהו עוגן מאוד טוב וכיפי שממנו אני יוצאת. אני אוהבת לשחק ולעשות טלוויזיה, אבל זמרת זה הבסיס".
למרות שהסינגלים מטפטפים לשוק, בתקופה הקרובה לא צפוי אלבום חדש מבית דואני. "לא יהיה אלבום כרגע", היא אומרת. "אנחנו מוציאים סינגלים. בלימודים התמחיתי בתחום של מדיה דיגיטלית, במיוחד בכל מה שקשור למוזיקה. אנשים כבר לא קונים אלבומים. אם הם אוהבים שיר הם מורידים ישירות לסלולר. זה גם מה שאני עושה באופן אישי. אוהבת שיר - הולכת וקונה אותו באינטרנט".
כחלק מהפנייה לקהל, היא גם השיקה עם הסינגל הראשון משחק אינטרנטי, בו מעריץ תמהוני בשם "משיח" פורץ לשידור של הקליפ שלה, מאיים עליה ואז נפתח מרתון של "להציל את רוני", בו המעריצים היו צריכים לפתור חידות ולבצע משימות כדי לעזור לגברת.
דווח כי "הליקון", חברת האם של דואני, השקיעה במבצע כחצי מיליון שקל. בפועל, השתתפו בו כ-500 ילדים.
"אני לא נכנסת למספרים", אומרת דואני, "זה היה מדהים בעיניי. קיבלתי פידבק כל כך חזק מהקהל שלי. הם ממש השתתפו והגיבו".
ועדיין , זה היה מהלך מאוד מסוכן. גם בקטע התדמיתי, בו לכאורה מישהו "פוגע" בך, וגם בקטע הכלכלי.
"כן, זה היה ריסקי. זה משהו שעוד לא נעשה בארץ. אבל האמנו בזה. זה ניסיון מאוד מבורך בעיניי. הקטע הכלכלי פחות מעסיק אותי. כן, יש הבדל גדול בין התקופה שאתה גר תחת גג הוריך לבין התקופה שאתה הולך להקים משפחה עם בן הזוג. כן, יש חשבונות וכאלה, ויש לי בן זוג שהוא רואה חשבון וטפו טפו הוא יסדר את הכול, ואני כן מעורבת, אבל זה לא מה שמוביל אותי. נגיד, אם יציעו לי שתי עבודות, אלך קודם כול למה שאני רוצה לעשות, בלי לחשוב כמה כסף. אני לא אומרת שזה משהו טוב".
יוזמה עסקית נוספת של דואני, עוד ב-2007, הייתה המותג "יו גירל", במסגרתו השיקה בקול תרועה ליין מוצרי טיפוח ואיפור בשיתוף פנינה רוזנבלום. למרות הכוונות הטובות של כל המעורבים, העסק נגמר בפיצוץ ובתביעות משפטיות. "אין לי מושג לגבי התביעות. אם יש משהו שאני אוהבת ב'פופ ארט', החברה שמנהלת אותי, זה שהם מאפשרים לי לא להתעסק בבולשיט מאחור", היא אומרת. "זה היה הבייבי שלי ושל המנהלת שלי. אני זוכרת את כל הישיבות. זה בא מחשיבה שיש צורך לילדות שאף אחד לא עונה עליו. ילדה לא צריכה לצאת עם ליפסטיק אדום מהבית, אלא עם גלוס, אם היא רוצה. זה היה מרצ'נדייז, עוד משהו לתת למעריצים. כלכלית זה לא הצליח, אבל זה היה פרויקט מדהים. זה לא נקרא 'רוני' אלא 'יו גירל' כדי שיהיה מותג שיצליח בזכות עצמו".
אין ספק שנושא החיצוניות מעסיק אותך.
"אני מאמינה בפופ. בפופ, הכול צריך להיות מתוקתק, עם חשיבה. הלק בציפורניים, הרימל בריסים, החולצה, הכול חשוב. אני נורא אוהבת את זה. זה 'רוני'. גם אני בתור ילדה הסתכלתי על בריטני, איזה נעליים יש לה ומה הרקדנים לובשים".
וזה המסר שאת מעבירה לקהל? שחייבים להיות מתוקתקים כל הזמן?
"לא, בדיוק הפוך. שיהיו איך שהם ואיך שנוח להם. אני פשוט יודעת שבנות שאוהבות פופ שמות לב לזה ולכן אני שמה לב לזה. תראה איך נראות הבנות ב?גוסיפ גירל.? הבנות שצורכות את זה מתלבשות ומתאפרות ומודעות לעצמן. מי קורא 'סגנון'? לא רק נשים. גם בחורות וילדות. אז אם הן כבר מסתכלות על זה, צריך לכוון אותן. לא לתת להן ללכת לאיבוד בתוך העולם הזה. זה היה הרעיון של 'יו גירל', לומר להן 'את ילדה, גירל, נערה, את לא אישה. את צריכה לעשות דברים שמתאימים לך'. זה להדריך אותן בתוך עולם שמלא בגירויים ובפיתויים".
ספיקניג אוף ללכת לאיבוד בעולם של אופנה, הייתה לך פרשיית החולצה השקופה, בה השדיים שלך נחשפו באור הפלאשים. אני מבין שזה לא היה טריק תקשורתי למשוך תשומת לב.
"טריק תקשורתי? לך חפש. החולצה הייתה שחורה. מי חשב שזה יהיה שקוף? היית צריך לראות אותי אחרי. הייתי גמורה. זה היה כל כך מביך, כל כך לא אני. בוא נאמר, ואני חותמת לך על זה - אני ילדה טובה. אני עומדת מאחורי זה. אם זה תלוי בי, הכול יהיה מכוסה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם