בן זקונים: ראיון עם דן פרבר
דן פרבר, הצעיר במשפחת "תאקט," מוכן לפרוץ החוצה. בראיון הוא מספר על האלבום שבדרך, היחסים בתוך "המשפחה" ואם יש סיכוי לראות אותו ב"כוכב נולד". עסק שחור
דן פרבר, רק בן ,23 הוא הרכש הצעיר במשפחת "תאקט" של סאבלימינל. למרות גילו, הוא כבר הספיק לעבד, לכתוב ולהלחין לא מעט שירים, בין היתר, את "לפעמים אני מרגיש" של סאבלימינל ודיוויד ברוזה, חמישה שירים מהאלבום האחרון של סיוון, שישה שירים באלבומו האחרון של יואב "הצל" אליאסי ולא פחות מתשעה שירים באלבומו האחרון של סאבלימינל עצמו.
עכשיו, אחרי שעשה את
איך הגעת למשפחת תאקט?
"עם הזמן התחילו לצוף דברים שלי, ושי ,360 שהוא אחד מהמשפחה, פנה אליי. הוא ביקש ממני שלושה ביטים לאלבום החדש שלו. הגעתי עם החומרים לאולפן לפני חמש שנים. אני זוכר שהגעתי עם למעלה ממאה ביטים ומאז לא יצאתי מהאולפן הזה."
איך ההרגשה להיות הצעיר במשפחה?
"זה כיף, למרות שמתייחסים אליי כמו גדול. יש האמא, שזו סיוון, יש האבא, שזה קובי (סאבלימינל,( וכל השאר הם הדודים."
יש דוד אחד שיצא מהמשפחה לאחרונה. "הצל."
"נכון, אנחנו עדיין חברים, אבל לא משפחה. אנחנו חברים קרובים."

איך היית מגדיר את המוזיקה שלך?
"באופן כללי הייתי קורא לזה פופ. מבחינת הסאונד אני מושפע מהיפ-הופ, מבחינה הפקתית הרבה פופ ואלקטרו פופ, מבחינת לחנים ומלודיות יש גם ג'אז. גדלתי במקום שהיה לי בו הרבה מקומות לשאוב מהם."
בתקופה האחרונה ההיפ-הופ עובר שינויים מבחינה מוזיקלית. איפה אתה בסיפור הזה?
"אני חושב שבאלבום הזה ניסיתי לייצר משהו שהוא מיוחד לי. בגלל זה אני קורא לזה יותר פופ מאשר היפ-הופ. בהרבה מובנים המוזיקה שלי היא לא כל כך היפ-הופ, ובהרבה מובנים יש דווקא הרבה פופ. בכל יש בעיקר דגש על הסאונד."
חשבת להשתתף ב"כוכב נולד?"
"אני מפרגן לתוכנית וחושב שהיא קרש קפיצה טוב, אבל היא לא בשבילי. לא חשבתי ללכת לשם. אני מאמין בדרך שלי, אני עובד עם אחלה אנשים ואני לומד מכולם. אני פה כבר חמש שנים מאחורי הקלעים ואני נושם את כל מה שקורה פה ויודע שדברים לא קורים מעכשיו לעכשיו."
חלק גדול מהשירים שיצאו מהמשפחה לא זכו להצלחה גדולה, זה לא מעורר אצלך סימני שאלה?
"לגמרי לא. אני לגמרי מאמין בקובי. אני מאמין בו בתור מנהל, והוא נותן לי את החופש האמנותי. יש לי סבלנות, אני רגוע ואני עושה זה מתוך אהבה. החומרים האחרונים שיצאו, אני באופן אישי אוהב אותם, אבל קשה לקרוא את הקהל בארץ ואי אפשר לנסות ליצור בהתאם למה שיאהבו.
אלו שהכי מנסים ומחפשים יכולים ליפול בקטנות האלה. בשנים שעברו יכולתי לעשות הכל מהר ולהוציא כבר לפני כמה שנים. בחרתי לשבת בצד ולהתבונן ולעשות את זה לאטלאט. להרגיש את הקהל, לראות איך זה עובד, להרגיש את הבמה ולהתפתח עם זה ולקוות שכשיגיע הזמן שלי זה יקרה."