ראשי » רייטינג » מוזיקהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

סופר קלסיקו: ביקורת על "Flesh Tone"

קליס אומרת באלבום החדש "Flesh Tone" שלה ביי ביי לאר אנ' בי, חותכת לדאנס ויוצאת מלכת הרחבה

באלבום האולפן החמישי שלה הופכת קליס את עורה ועושה מייקאובר מוזיקלי - ממלכת אר אנ' בי לדיוות דאנס. זה מעבר שלא כל נערה בבלוק צולחת בקלות, אבל עם מפיקים כמו בויז נויז ובני בנאסי, קליס עושה את זה חלק.

עם זאת, ההגירה של קליס לאומת הדאנס מעט מאוחרת. שר ומדונה, אחרי הכל, עשו את זה כבר ב-1998 עם “Believe” ו-”Ray of Light” בהתאמה. אבל שר ומדונה הן זמרות פופ. בשביל אמנים מז’אנר המוזיקה השחורה המעבר הזה הוא כמו מעבר מהחוף של ג’רזי למנהטן. כנראה 2010 היא השנה שתסומן בהיסטוריה של המוזיקה השחורה כשנת המהפך, שנה שבה אמנים שחורים, ובראשם הבלאק אייד פיז, החליטו שהגיע הזמן להכניס קצת אלקטרוניקה לחיים.

כבר מהאינטרו שומעים שקליס בחרה לרעות בשדות זרים, עם טרק שנשמע כמו דונה סאמר על קראק, מעין דיסקו אלקטרוני שמסתיים באמירה החד משמעית “אנחנו שולטים ברחבת הריקודים” - אמירה שמהדהדת לאורך האלבום. הטרק אמנם מתחיל מעצבן, אבל תנו לו צ’אנס כי הוא הולך ומשתפר ככל שהקול המדהים של הבחורה הזאת משתלט עליו.

הקטע הבא נקרא, כמה מתאים, “המאה ה-22”, ונותן את התחושה שקליס אומרת לנו: “וואו, אני עושה אלקטרוני, כמה חדשני מצדי”. כמו עוד כמה טרקים באלבום, הוא הופק על ידי בויז נויז, שהספיק להפיק כמה טרקים עבור בלוק פארטי ו-Justice ולמקסס ענקים כמו דפש מוד וסנופ דוג. גם פה הוא עושה את העבודה כמו שצריך.

הטרק הבא, "4th of July", הופק על ידי Ammo DJ ונבחר להיות הסינגל השני מהאלבום - אולי כי קליס נשמעת בו הכי קליס שאנחנו מכירים, והביטים של Ammo הם רק רמיקס לגרסת האר אנ’ בי של השיר. Ammo גם אחראי לרמיקס המשובח של "Boom Boom Pow" של הבלאק אייד פיז, אגב. נראה שוויל איי.אם - שהאלבום יוצא במסגרת הלייבל שלו - הסביר לקליס מה קורה בשטח ושידך לה את הבחור המוכשר ההוא, וגם את דיוויד גואטה, שאחראי על הפקת הלהיט הענק מתוך האלבום, שיצא כסינגל הראשון - “Acapella”.

המעבר בין הרצועות כמעט לא מורגש. פשוט להכניס את האלבום למערכת, לאייפוד או ווטאבר ולרקוד. לא צריך די.ג’יי. הדבר היחיד שמקשר בין קטע אלקטרוני אחד לאחר הוא הקול הקטיפתי הצרוד של קליס, שאפילו ביטים אלקטרוניים קרים לא מצליחים להוריד

מעלה אחת מהחום העצום שלו. גם כשהיא ממוקססת עד זוב דם היא מצליחה לרגש. משהו בקול שלה גורם לך להאמין לה וללכת איתה עד הסוף, באש ובמים. אפילו גואטה, המרוקאי המנג’ס, לא מצליח לעשות לה רע, אף שהוא ממש מנסה בטרק השישי, “Scream”, שקצת מותח את גבולות הז’אנר.

בקטעים השביעי והשמיני נמצא הדי.ג’יי האיטלקי בני בנאסי, שמוכר מלהיט המועדונים הענקי מ-2002 “Satisfaction”. כנראה איטלקים אכן עושים את זה טוב יותר, כי “Emancipate” ו”Brave” הם השירים הכי טובים באלבום. מנענעים ומרגשים גם יחד. השיר האחרון נקרא “Songs for the Baby”, והכוונה היא לבנה בן השנתיים של קליס - הצאצא מנישואיה הקצרצרים לראפר נאס. לכל אורכו היא משתפכת “אני אוהבת אותך יותר מאשר אי פעם תדע”. גם אנחנו אוהבים ככה את קליס.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...