
השורד האחרון: מאמי, מה נהיה ממני?
אחרי שבילתה את רוב העונה השנייה כמותק הלאומית, מירית סוף סוף הפנימה שאסטרטגיה היא לא סתם מילה ארוכה עם שמונה אותיות. בשבקין כבר לא אותו מתנחל מורעל, ומדד השפקס ממשיך לאבד מערכו. וגם: ההדחה הצפויה של דן מנו

ולמרות המחמאות, תנאי ההתחלה לא ממש עשו חיים קשים למדריכת האירובי/מנחת הטלוויזיה (מה בעצם הטייטל הרשמי שלה עכשיו, והאם היא עדיין גרה בלוד?). מתחילת העונה היא זכתה לברית צמודה ותומכת בדמותם של מעיין ובשבקין, שרק חיפשה חבר נוסף למטרות מזדמנות. הדרך לשריון הגלגל הרזרבי נסללה בכלל בזכות מנגנון ההרס העצמי של דן מנו, ופחות בגלל יד מכוונת של השורדת בבית.
עוד מישהו שהפך את עורו העונה הוא בשבקין. הזכרון הישראלי קצר בערך כמו מרבה רגליים אחרי טיפול של שפקס, אבל בשבקין הגיע לעונה השנייה על תקן המתנחל הימני. זה שיורה חיצים על נסרין ומורעל על מדי ב' עם חורים בבית השחי.
מאז עברה איזה שנה וחצי, ובשבקין גרסת 2010 הוא דוד חביב וליצני שלא לוקח ריזיקות. האם זה גורע ממנו? ממש לא. סתם מרחיב את טווח גילאי ההערצה שלו מנערות בנות 15 ועד לסבתות בנות 80. אם לא כוללים כמובן עורך דין חיפאי אחד שמחובר לו לווריד.

יהיו שיגידו שבכל זאת צריך לומר איזה מילה על הפרידה מדן מנו, אבל עדיין יש תחושה רעה שהוא יספיק לסגור על שכירות באי המתים ויבנה שם מרפסת ללא הסכמת הדיירים האחרים.
מי שצריכים להעלות יותר את מפלס החרדה שלהם הם דווקא מרינה ואנגלנדר, שני אנשים חזקים ודעתניים ביומיום, שנתנו למנו לנהל להם את חשבון הבנק מתחילת העונה וגילו בסוף היום שהוא עשה עליהם פירמידת פונזי.
על פי ההתנהלות של מרינה מתחילת העונה, נראה שבספר המסקנות שהיא הביאה
מעבר לכך, לא ממש נראה שקבישר הגיעה עם תובנות או דרך מובנית לעונה הרביעית. היא העדיפה להיתפס לרגעי הקטנוניות הקטנים של החיים עם עידן קפון, במקום להשתמש בטכניקת הלשון הארוכה שהוא עצמו פיתח, כדי לרכוש לעצמה עוד חברים על האי.
יחד עם אנגלנדר, נראה שהחיים של חבורת מנו על האי לא תאריך ימים. אלא אם מרינה תוכיח לנו שהיא מסוגלת להחליף צבעים גם כשזה לא קשור לבגד הים.

אחרי שכבר אירגנתי לקפון ולשפקס תוכנית טלוויזיה חדשה בשם השפקפקונים, נראה שמקס, איש העסקים הממולח, דווקא נלחם בחירוף נפש כדי להשיג את תפקידה של הסופר נני.
עם סיסמת ה"שפקס יש, לא להתייאש", הוא ניסה אתמול לחדור ללב של אנשי קלינגה עם קצת אהבה קשוחה, מעט קואצ'ינג בשקל וחופן קוקסים מפוצלחים, אבל השיג בדיוק את האפקט ההפוך. את דר הוא שלח לחתום על מסמכי אימוץ, אבל היה קרוב יותר דווקא לדחוף אותו מהצוק הקרוב אחרי משימת החסינות.
כשלידר פרפרה על החול, הוא בכלל דאג לעבוד על השריר הדו-ראשי. ואת השק הקרוב הוא הפך לגולגולת של איתי, למרות שהדבר הכי גרוע שהאחרון עשה לו זה לחייך עם פה סגור.
מקונפציוס לא מזיק של שנות ה-2000, השפקסי הפך בתוך פרק אחד למטרד סביבתי מנג'ס. איש שקשה לשמוע אותו ואת הגיגיו גם מהמרחק בין הספה לפלזמה. "ההיסטוריה שייכת להיסטוריונים", הוא ירה אתמול עוד קלישאה דלת קלוריות לחלל הריק. השאלה היא רק לאיזה צד של ציר הזמן יהיה שייך הביג לבקובסקי אחרי ההדחה הבאה.

1. "דן המעיט בי כשחקנית. הוא חשב שהוא יכול להשתמש בי כמו איזה סבון חד פעמי ואז לזרוק אותי" (אביגיל מלכלכת את הידיים).

3. "הייתי צריך לחכות שלוש שנים כדי לנקום על ההרג של קוריצה" (דן מנו עף, עידן קפון נותן משמעות חדשה למושג תרנגול כפרות).
4. "קפון הוא פשוט בנאדם שקרן מהרמה הכי נמוכה שיכולה להיות. רואים את זה בעיניים. את המבט של הפסיכופט, של החולה נפש, של החולה "הישרדות" הזה (מרינה שולחת את קפון לקב"ן).
5. "נחמד לראות איך המשחק שהמצאתי התגבר עלי וניצח אותי" (דן מנו מעלים עין מ-20 עונות אמריקאיות של "הישרדות").