רואה את הנולד: מירי לא חסה
השבוע קיבלנו ב"כוכב נולד" ערבי מחווה לאיל גולן, קרן פלס ומירי מסיקה. האם מדובר באודישנים לשופטים חדשים? למה העונה שוקעת באמורפיות? מתי מירי מסיקה יולדת כבר ומפסיקה עם כל הרגשנות הזו? מי לדעתנו צריך ללכת הביתה? ומדוע קיבלנו מופע של חוסר כנות והסתרת אמת? רון קסלר מסכם
טיבם של הערבים האלה שהם מושקעים מאוד מבחינה הפקתית מאחר ומשקיעים בהם בעיבוד מיוחד לכל שיר. הן בדרך כלל שמורות לשלבים מתקדמים יותר והשנה החליטו לערוך אותם כבר עכשיו וטוב שכך.
בים מילות הקישור וקריאות ההידד העצמאיות בלטה בהיעדרה המוסיקה. עונת "כוכב נולד 8" שוקעת לתוך ענן של אמורפיות אבל יש בשורות טובות: שחר אלגבלי, אוהד שרגאי ודיאנה גולבי.
בתחום האפקטים זכינו לראות את אייל גולן בעמדת השופט. זה מיד עורר את המחשבה שאולי אלה בכלל תוכניות אודישנים לשופטים חדשים. אם זו הכוונה אז קרן פלס ומירי מסיקה יכולות להיות ליהוק לא רע, רק שמישהו כבר יתן למירי מסיקה ללדת כדי שתהיה פחות רגשנית. היא פשוט מביאה הכל לידי דמעות וזה לא קל לצפייה.

כמו שאנחנו מקבלים את נשיא ארה"ב לביקור בישראל, כך מקבל "כוכב נולד" את הזמרים המשתתפים בערבי המחווה העצמאים האלה: בפרובנציאליות קשה וביטול עצמי. וואו! איזה מרגש שאתה פה, איזה נפלא שאנחנו בחסותך, בוא תשתה משהו הכל פה חינם, אגב, הסתפרת וממש יפה לך פזור.
התוצאה של הפרובנציאליות הזו היא מופע שרובו חוסר כנות והסתרת אמת במטרה אחת: ליצור נרטיב שכולו "קשה לבחור כי כל השירים מקום ראשון". כי הרי מה הסיכוי שאייל גולן יגיד באמת למתמודד ההוא שהוא זייף כל הדרך לקאבר? יש באמת מצב שמירי מסיקה תגיד אחרי הביצוע של אדיר גץ: שמע אחי גמרת את השיר, יש פתק החלפה? מה פתאום.
השתתפותו של הזמר הוא חלק מהעסקה: הוא בא מתארח, צופה במעשי שיריו מתחרבים לעיתים ואינו יכול להגיד שלא ככה עושים לאורחים.
זרזיפי הכנות שמורים לאזור הדמדומים העונה לשם "חדר החזרות" . פיסות של אמת
על אוהד שרגאי כבר דיברנו בטורים הקודמים, הוא שילוב של מארינה מאקסימיליאן בשילוב נגיעות של אדיר אוחיון על מצע של וולדי. לא היה לנו כוכב נולד כזה עדיין. וגם דיאנה גולבי כבר ידועה כאחת המועמדות החזקות של העונה. אבל מה הסיפור עם שחר?
בים הזמרות שמאבדות את קולן לדעת על הבמה ובים הזמרים שמתאדים לאור הפנסים טוב שיש מישהו ששר בלי מאמץ ומרגש בלי שהתכוון לזה. הקסם ששחר מביא לבמה הוא מבית היוצר של סקעת ב"כוכב נולד 2", רק בלי היומרה והמודעות.
אתה באמת מאמין לו שהוא לא חושב שהוא כזה. כנראה שגם בהפקת "כוכב נולד" חושבים ככה. פסנתר עם קרן פלס שמופיע במערכה הראשונה מטרתו להפוך ל"ערב טוב ניצנים" במערכה האחרונה.

כפיר אוחיון – לכפיר לא היה סיכוי אמיתי. כל הדרך מסימונו ככוכב קירקס דרך העלבונות של פבלו הפכו אותו לזמר מת מהלך שימיו בתוכנית ספורים. הפור נפל השבוע והוא נסע הביתה. זה לא שכפיר לא הוסיף לתבשיל הזה מוצרים שהכין מבעוד מועד: שימוש יתר בקול הגבוהה שלו ונוכחות אנמית ביותר בהופעה. חבל, היה דווקא נחמד.
אדיר גץ – כי זה ממש לא זה. בחור חמוד שגם המדור פירגן לו בהתחלה אבל נמנם את עצמו היישר אל ההדחה. רבותי, אנחנו עדים לתופעת טבע מדהימה: הבנים מודחים כמו זבובים והבנות נשארות. זה בהחלט אירוע בעל משמעויות אפוקליפטיות.

דיאנה גולבי – "מבול" (קרן פלס)
אוהד שרגאי – "אם יש גן עדן" (אייל גולן)
שחר אלגבלי – "ואת" (קרן פלס)
אדר גולד – "מי שמאמין לא פוחד" (אייל גולן)
תהל שהם – "לא לשחק עם לב של גבר" (אייל גולן)
נעה דויטש – "תודה לאל" (אייל גולן)
הכובע, השטיק והבכלל מתחיל לעייף. הגיע הזמן למשהו קצת אחר. יש לנו הרגשה שנעה יכולה להרבה יותר.
רוני גנוסר – "לנצח בני" (אייל גולן)
חשש מתגנב לליבי שבקרוב ניפרד מרוני. מול הכישרון הגדול עומדת חזרה על טכניקה וריחוק שילווה אותנו עד כנראה עד הסוף. רוני, אל תלכי!
רוית בטאשוילי – "כל הציפורים" (קרן פלס)
אחת האכזבות הגדולות של העונה. המון פוטנציאל שאיכשהו לא מתממש. ובשפה של צדי: זה חזק מדי, את לוחצת, הרגשתי שאת לא מתחברת, בסך הכל בסדר גמור. וזו הבעיה של רווית, היא יכולה להיות הרבה יותר מסתם בסדר גמור.

"תהל, זה היה קצת יותר מדי זמרת" – צדי משיק ביקורת מסוג חדש
"לקחת שיר כזה ולחרב אותו ככה" – אייל גולן מגיב לראשונה לניסוי שאוהד עורך בשיר שלו
"אוהד זמר נדיר" – מרגול מטקבקת ללא הפסקה
"אנחנו אוהבות את כדור הצמר שלנו" – קרן פלס לוקחת את עולם המטאפורות רחוק ומחמיאה לשחר
"אתה דמות שמעוררת אמפטיה אבל בביצועים שלך אין משהו שאפשר להיקשר אליו" – גל מפליא לדייק כמו שהוא יודע, אבל הורס ליובל לב-טוב את המסיבה
"הפגישה איתן שינתה אותי לגמרי" – מעיין בוקריס לוקחת הכל בפרופורציות אחרי הפגישה עם קרן פלס ומירי מסיקה







נא להמתין לטעינת התגובות






