קולנוע ביתי: חוזרים לדרום אפריקה
מי שמחפש אלטרנטיבה למונדיאל, מוזמן לצפות ב"אינוויקטוס – בלתי מנוצח" מאת הבמאי קלינט איסטווד המספר על נלסון מנדלה ואליפות רוגבי בדרום אפריקה. בנוסף, "מטען הכאב" לוקח אותנו לבגדד ו"מחוץ למים" לשכונת עוני בבריטניה. הדי.וי.די הכי טובים לסוף השבוע, הפעם באווירה עולמית
מעבר לכדורגל
''אינוויקטוס – בלתי מנוצח'', התו השמיני
רוגבי זה הדבר. "אינוויקטוס – בלתי מנוצח"
הסרט מתמקד במשחק אליפות העולם ברוגבי של נבחרת דרום אפריקה מול ניו זילנד שהתקיים בשנת 1995, ובניסיון של מנדלה לאחד את העם, בסיועו של ראש הקבוצה פרנסואה פינאר, אותו מגלם מאט דיימון.
למה כן: יש להניח שרובכם לא בקיאים בחוקים של משחק רוגבי. לעזאזל, סביר להניח שרוב הצופים הישראלים בכלל לא יודעים מה זה רוגבי. לכן, מפתיע מאוד ש"אינוויקטוס" מצליח לרתק אל המסך גם את מי שלא ממש יושב באופן
קבוע מול ערוץ הספורט.
הבימוי של איסטווד מצוין והמשחק של פרימן את דיימון משובח וסוחף, וסצנות השיא הן ללא ספק משחק הגמר, שאיסטווד מתאר באופן מרשים שמצליח לשבות גם את האדם העצלן ביותר בחדר.
למה לא: למי שממש, אבל ממש, שונא ספורט אולי כדאי בכל זאת להתרחק. בנוסף, לעתים "אינוויקטוס" מרגיש קצת כמו תעמולת בחירות שמציגה את מנדלה כישות נעלה וחסרת פגמים.
למה טוב שיהיה בבית: טוב בעיקר לתקופת המונדיאל על מנת ליצור ערב ספורטיבי ומהנה בלי לקום מהכורסה.
תוספות: מעטות. קדימון מוזיקלי זניח וכן סרט מאחורי הקלעים תחת השם "מאט דיימון משחק רוגבי – הפיכת כוכב הוליוודי לשחקן רוגבי" בו אנחנו רואים איך מאט דיימון נכנס לדמות. האמת, הרבה יותר עניין אותנו לראות את העבודה שעשה דווקא מורגן פרימן לקראת התפקיד.
ערב ספורטיבי בלי לקום מהכורסה. ''אינוויקטוס – בלתי מנוצח''
מתוך הסרט
סרט פיצוץ
''מטען הכאב'', NMC יונייטד
מדובר בסרטה של קתרין ביגאלו ("נקודת פריצה") המתאר את קורותיה של יחידת עילית בחיל ההנדסה האמריקאי בעת הלחימה בעיראק. תפקידה של היחידה הוא לפרק פצצות בתוך שטחים אורבניים, עבודה שכוללת לא מעט סיכונים ממשיים לחיים. עיקר הסרט הוא סביב הגעתו של קצין חדש ליחידה. הקצין, בעל חיבה לסיכון עצמי, מותח את גבולות היכולת של היחידה ומוביל את כולם לחוויות משנות חיים.
הסרט עמוס בנופים של בגדד המפוחמת ומערב לתוכו מוטיבים של קרבה גברית, ההתמודדות האמריקאית במלחמה ועוד.
למה כן: ראשית, מדובר באחד מהסרטים המדוברים ביותר של השנה שעברה ומומלץ לחובבי קולנוע להתעדכן על מה כל הרעש. שנית, ביגאלו עושה עבודה טובה, כמעט צבאית, בניצוח על ההפקה. אם זה צילומים מורכבים של פירוק פצצות ועד לסצינות אינטימיות במגורי החיילים, הסרט מצליח להעביר את ההווי והתחושות בשעת המלחמה. בנוסף, הוא מרתק ומותח עד סופו.
למה לא: הסרט אינטנסיבי ביותר ולכן לעיתים גם מעייף. ההווי הצבאי האמריקאי זר קצת לצופה הישראלי ולכן יש בסרט תחושת ניכור כלשהי. בנוסף, מי שלא חובב סרטי אחווה גברית עשוי למצוא את עצמו מחוץ לעניינים שכן אין פה כמעט בכלל נשים.
למה טוב בבית: לדעת המדור "מטען הכאב" עובד הרבה יותר טוב בצפייה ביתית. נכון, יש יתרון לצפייה בסצינות עמוסות הפרטים על גבי מסך גדול, אבל דווקא בפרטיות הבית הצפייה נוחה הרבה יותר. ניתן לעצור להפסקה, להריץ קטעים קשים ולהחליש בסצינות פיצוצים מסיביות. זה בסדר שהחיילים סובלים על המרקע, אבל אין שום צורך שגם הצופים יסבלו.
תוספות: ראיונות עם הצוות וסרט מאחורי הקלעים.
עובר יותר טוב בבית. ''מטען הכאב''
מתוך הסרט
ספייס גירל
"מחוץ למים", NMC יונייטד
זווית נשית. "מחוץ למים"
כמו השכונה בה היא גרה, גם החיים עצמם נראים אפורים וקודרים. חלומה היחיד הוא לזכות בתחרות ריקוד, שהפוטנציאל הגלום בה הוא שהיא תוציא אותה משגרת חייה ההרסנית.
המציאות משתנה כשיום אחד מביאה האם הביתה את קונור, החבר החדש שלה. למרות שקונור הגיע בגלל האם, הוא מתקרב למיה ומעניק לה תחושת תקווה. אך האם הקרבה שלו מסוכנת?
למה כן: מדובר בסרט אינטימי וחזק על החיים. "מחוץ למים" מציף את בעיית ההתבגרות בשכונות העוני של בריטניה ומראה עד כמה קשה לנערה צעירכה למצוא את מקומה בעולם כשתנאי הפתיחה אינם קלים.
למה לא: הסרט מותיר אחריו תחושת דכאון. לא מומלץ לחובבי הבידור הקליל.
למה טוב בבית: מדובר בסרט אינטימי וקטן, שמתאים לצפייה שקטה בפרטיות הבית.
תוספות: אין. לא סיפור על השחקנית הראשית, לא על הבמאית (שזהו סרטה הראשון), לא מאחורי הקלעים, כלום. חבל.
אינטימי. ''מחוץ למים''
מתוך הסרט
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם