סבא גנוב: ביקורת על "סבא שלי"
שחקנים לא רעים ואמונה בעקרונות השוויון. אבל גם לא מעט בדיחות קרש. אין ספק ש"סבא שלי" הוא סרט די סימפטי, גם אם הוא לעתים נותר על המישור המוכר והמעייף של סרטי הבורקס
סבא שלי'', שוודיה 2010
עזיז, שוודי ממוצא ערבי, הוא אלמן המתגורר בעיירה מנומנמת ומתפרנס מתיקון אופניים. לאחר שנכשל בהקשחת האופי של בנו, מעתיק הגבר הלא צעיר הזה את תשומת הלב אל יורגן, הבוס השוודי והטמבל שלו - שאכן מאמץ את הוראות השימוש באישה של עזיז, ומסתכן בכך בפירוק מידי של נישואיו המפוהקים.
"סבא שלי" הוא סרטו האחרון של יוסף פארס. פארס הוא קולנוען יליד לבנון הפועל בשוודיה, שלפני עשור זכה להצלחה מסוימת עם חשיפת סרטו "יאללה, יאללה" - סרט שהתעסק אז באותו מאגר אנושי הגודש עתה את עלילת "סבא שלי". לכאורה מתחננת כעת המקלדת לפתח השוואה בין פארס לבין פתיח אקין הנודע("עם הראש בקיר"), שבסרטיו מרבה להתמקד באוכלוסיית המהגרים הטורקים שנאחזה בגרמניה - ובכך מתצפת מקרוב על הפערים התרבותיים המקשים על השתלבות מלאה של המהגרים המוסלמים בחברה האירופאית, המארחת אותם מרצון-או-שלא-מרצון.
למעשה, אין טעם בהשוואה בין פארס לאקין. בעיקר משום שהמטרה המידית של סרטי השוודי-לבנוני שונה לגמרי מזו של הגרמני-טורקי. פארס מתעקש לייצר קומדיות מתונות מזג, שבאמצעותן הוא מטיף להתבוללות מלאה של המהגר (הערבי) בתוך סביבתו החדשה, הבלונדינית כל כך.

בורקס. סבא שלי
מתוך הסרט
מובן שגם עזיז, גיבור "סבא שלי", ייכנע בסופו של תהליך אנושי בלתי נמנע בפני אמות המידה המערביות, הבלתי ערביות בעליל, ויתכנס כולו בתוך הקונטקסט האירופאי שמסכים להכיל אותו - תוך קבלה מלאה של קוד ההתנהגות השוודי. זהו לקח עלילתי שמונע מ"סבא שלי" להמריא אל גבהים דרמטיים כלשהם, ומתיר את העבודה הפילמאית הסימפטית למדי על אותו מישור מוכר ומעייף של סרטי בורקס.
הנה סצנה שבועז דוידזון הישראלי, אבי "חגיגה בסנוקר" ו"צ'רלי וחצי", לא היה מהסס לשבץ כמותה בסרטיו: שני מחזרים קשישים ומסורבלים מארחים למנגל שתי נשים הצעירות מהם בהרבה עשורים. ומה מונח על רשת הגריל במטרה לעורר את תאוותן הרדומה במקצת של הנשים הצעירות? מנה גדולה של אשכי פר ענקיים. שהרי זה בעיקר מה שמעניין
את הליידיז. איזה צחוקים, איזה בידור.
הקולנוען פארס, ש"סבא שלי" הוא סרטו העלילתי החמישי, מרבה לשבץ בסרטיו את בני משפחתו. אחיו, פארס פארס שמו, הוליך את עלילת "יאללה, יאללה", וכעת אביו יאן פארס נוטל עליו את גילומו של אבא עזיז ועושה תפקיד די חביב.
"סבא שלי" רושם לזכותו נקודה חיובית ביותר, שכן גיבוריו - שוודים או ערבים, משופמים או בלונדינים - אינם מאזכרים כלל זה את מוצאו של האחר. העובדה שעזיז ובנו סמי הם אזרחים שווי זכויות בארצם החדשה היא מובנת מאליה. שום תכול עיניים, טמבל ונבער ככל שהתסריט בורא אותו, לא מעלה בדעתו להתריס משהו נגדם. שיעור לא רע בדמוקרטיה. במיוחד במדינה שבה בית הנבחרים התקין זה עתה תקנות אתניות נגד ח"כ חנין זועבי.







נא להמתין לטעינת התגובות