אני, יונתן עוזיאל, חנאנה
מי ששונאת גברים מניאקים, תשמח לגלות שליונתן עוזיאל, המגלם את אייל האגרסיבי ב"עד החתונה," יש צד רך וחובב מונוגמיה. מי שאוהבת גברים מניאקים, תשמח לגלות שעוזיאל יודע איך לקשור בחורות. כך או כך, אין דרך שלא להתאהב בו. ולא, ממש לא אכפת לו להיות החתיך התורן
במהלך העונה, שיצאה עתה לפגרת מונדיאל ושלושת פרקיה האחרונים ישודרו החל מה4- ביולי, הוא עושה את המוות לפקודיו בצה"ל ולאיה (טל ליפשיץ,( ובמקביל עושה נעים בשיפולי הבטן למקומיות. אבל צחוק בצד, עוזיאל הוא גם שחקן מצוין, שבגיל 35 תפח למה שעיתונאים משועממים אוהבים לכנות - ובצדק - "הדבר הבא בטלוויזיה שלא הגיע מריאליטי." אבל אחרי המשחק המקדים הזה, מגיעה עוגת הגזר, ומחרבת את הקונספציה. נו, היה יכול להיות יותר גרוע. סלט ירוק, למשל.
יונתן, מה זה?
"אני איש של מתוקים. באמת."
לזה לא ציפיתי. אולי ציפיתי לאייל.
"אחד הדברים שאני אוהב זה כשנותנים לי לשחק את החרא בסדרה. זאת תרפיה. מבחינתי היה כיף לשחק אותו. הוא יותר נפוח. יותר מתפרץ. אתה מקצין משהו באישיות שלך. מה שעשיתי זה להקצין מקום בתוכי שהוא אגרסיבי, אלים יותר. כשאיה לא שוכבת איתו, הוא מתפרץ עליה שהיא פולנייה. זה לא ממש הסגנון שלי. בקיצור, כן. יש בי צד שהוא די חנאנה."
כל מיתוג ה"סמל סקס בנסיקה" בכלל מדבר אליך?
"למה? מגניב. רוצים לקרוא לי החתיך התורן? סבבה."
אז לא. זאת אומרת, כן. כלומר, גם. עוזיאל הוא באמת אחד הבחורים היפים שחרכו את המסך שלנו בשנים האחרונות, ואין לו בעיה עם זה. מצד שני, מאוד חשוב לו להוכיח שהוא לא כאן בזכות העיניים היפות שלו. בעידן שבו גיל 35 בשואוביז הוא כבר חצי הדרך לקתטר, עוזיאל רק מבצע חדירה ראשונה לפריים טיים. עד עכשיו הוא השתכשך בתפקידים קטנים ובהצגות
אחת הקלישאות של שחקנים זה "כולם היו נחמדים אליי על הסט." כמו שאצל דוגמניות זה "ראיתי אחרות משתמשות" ו"אני אוכלת כל מה שבא לי."
"זאת לא קלישאה. היה לי מזל. זה לא חייב להיות ככה. זאת באמת סדרה עם כתיבה מעולה, שחקנים מעולים. והייתה לי את טל, שמהרגע הראשון זה עבד בינינו. וזה היה מלהיב. אתה יכול לשחק בן זוג של מישהו וזה לא ממש יעבוד. היא פרטנרית מצוינת. היא קשובה, שחקנית מצוינת, אנחנו מדברים על דברים. לא כל אחד בשלו."
יש שם סצינות סקס מאוד טעונות. אני מניחה שלא כל יום אתה קושר לבחורה זרה את הידיים מול מצלמות. בארץ בדרך כלל סצינות כאלו נראות כמו בדיחה. אצלכם זה אפילו נראה אותנטי.
"כשיש לך פרטנר קשוב, כמו טל, זה המון. נוצרת דינמיקה שהיא נעימה לעבודה ויוצרת דברים. סצינות סקס הן הדבר הכי לא סקסי בעולם. זה דבר נורא מוזר להיות בסצינה אינטימית עם אישה שאתה לא מכיר, וצריך לקשור אותה. זה היה מלחיץ. אז בדקתי איתה כל הזמן שלא כואב לה. הייתי מאוד מאוד נבוך, אבל זה היה בסדר בסוף. הקשירות היו לא קלות. אני זוכר שהתלבטנו אם לקשור אותה עם מטפחות, עם חבלים. בגלל שהייתי בצופים אני יודע איך עושים קשר מוט כזה שאפשר לפרום בקלות. אז הלכנו על זה בסוף. מצחיק מה שהצופים נתנו לי שנים אחרי."
מדהים. בוא נדבר קצת על אייל. הוא חתיכת פסיכופת. דוקר חייל שנרדם בשמירה, אגרסיבי, הולך לזונה מאחורי הגב של ליפשיץ. מניאק, בקיצור.
"במקום מסוים הוא קורבן של המערכת. מי שגדל בצבא, במערכת הזו שאנחנו מכירים, מפנים את הקודים שלה. והוא איש סגור. כשהוא יוצא לעולם, ללימודים, הוא מתחיל להבין מה הולך. אבל הוא רגיל שהדברים עובדים אחרת: כמו צבא. שיש פקודות, יש חיילים. הוא לא בן אדם רע. הוא לא מתכוון לעשות משהו רע כשהוא חותך את החייל ההוא. הוא אומר בעצמו: המפקד שלי היה עושה לי את אותו הדבר אם הייתי נרדם בשמירה. מבחינתו, הוא קיבל את הנורמות האלה, זה נורמטיבי. ברגעים שהוא לא מסתדר עם החיים, יוצאת ממנו קצת אלימות. הרי מתי משתמשים באלימות? כשמילים לא עוזרות."
מאיפה התחברת אליו?
"זה לא שאתה הולך וקונה את התכונות והרגשות של האיש הזה. זה אתה, פלוס משהו שאתה מקצין באישיות שלך. מצאתי את המקום בי שהוא אלים, אגרסיבי, והקצנתי אותו, כי בסדרה אני נדרש להוציא את זה יותר. כל הקלישאות של 'אני נכנס לדמות' זה שטויות. הדמות היא חלק ממך. אייל בא ממקום מאוד מאצ'ואיסטי. הוא רוצה ללכת לזונה מתוך ההצגה שבזה. הוא מאצ'ו".
"גם. אולי. יש לי שני צדדים. זה קצת סכיזופרני. הצד של החנאנה, והצד שמשתולל. השדוני. זה כנראה חלק מהחנאנה."
עוזיאל נולד בירושלים וגדל בצפון תל אביב. אמו מנהלת בית ספר לשעבר ")אני מעריץ אותה(" ואביו יבואן. הילדות הבורגנית שלו נראתה יותר כמו מסלול ישיר לעריכת דין או ראיית חשבון, מאשר לתיאטרון. הוא אפילו היה רשג"ד בצופים. בצבא שירת כמדריך נוער בחיל חינוך, כולל קצונה ")הייתי מצטיין בבה"ד .("1 בגיל 22 הוא חיפש עבודה ונפל על מודעה לסדנה של השחקן שרון אלכסנדר. "כבר הייתי רשום ללימודי כלכלה וחינוך באוניברסיטה העברית, אבל רציתי לבדוק אם זה יעניין אותי. בסוף הסדנה שאלתי את שרון, 'תגיד, אתה חושב שאני טוב? אני לא רוצה סתם.' הוא המליץ על לימודים בחו"ל או עם ניסן נתיב. אז לחו"ל לא היה לי כסף, וניסן הייתה אופציה טובה."
חשבת שאתה טוב?
"לא. אה... לא ידעתי. לא היו לי פרמטרים."
מה אמא אמרה כשסיפרת לה שאתה הולך לתיאטרון?
"במילה אחת? געוואלד! הם לא ששו. זה חיים קשים. הפרנסה, הכסף. בשלב מסוים זה הטריד גם אותי, אבל לא בזמן הלימודים. בניסן היה בסדר. התחלתי בגיל ,24 הייתי הכי מבוגר בכיתה. היו שם אנשים שהחליטו לא לעשות צבא. מה אני אעשה? אני החלטתי לעשות צבא. לא היו לי רגשי נחיתות מולם."
מבית הספר למשחק נחת עוזיאל בפסטיבל עכו, והמשיך להצגות ילדים ")לא הייתי חציל. יותר קיבוצניק(" ולתפקידים קטנים, ביניהם ב"מינכן" ")ספילברג הוא איש מאוד נחמד,(" "סרוגים" ותפקיד ראשי של ארכי-עבריין בסרט "מפטיר." במקביל התחיל ללמד תיאטרון. לפני ארבע שנים הגיע לכפר הירוק והחליט, כאמור, להקים שם מגמת תיאטרון.
לקח לך זמן לפרוץ. לא היה רגע שאמרת ראבק, מה יהיה?
"לא. אולי בגלל שכל הזמן גם לימדתי. אני מאמין שאני אייצר עבודה. זה מה שעשיתי עד עכשיו. לא חיכיתי לאף אחד. לא חיכיתי לטלפון שיצלצל, או שיגלו אותי, יקראו לי. יש לי הצגת יחיד. אז הנה, לא קראו לי לעשות את זה. יצרתי, עשיתי, זה מה שאני אוהב, זה החיים שלי. בשבילי המקצוע הזה הוא מסע."
אבל רק בגיל 35 קיבלת תפקיד ראשי ראשון, מאוחר יחסית במונחים של היום. לא היה מרמור? לא אמרת לעצמך, למה זה לא מגיע לפני?
"אם זה היה בא קודם לא הייתי אומר לא. זה בא מתי שזה בא. אומרים שהמורה מגיע כשהתלמיד מוכן, וככה זה קרה. זה לא כאב לי. אמרתי בוא נתקדם בהצגה הזו, בוא נעשה משהו שם. האגו שלי לא נפגע מזה. עבדתי על שלי. התפתחתי. ובסוף זה קרה. לא."?
בסוף זה קרה, ועוזיאל לא מתאמץ להסתיר את זה שהוא מבסוט. הוא גר בתל אביב, נמצא בזוגיות ומנסה לכלכל את צעדיו בתבונה. בקרוב יתחיל לשחק בקומדיה החדשה של ערוץ ,10 "הצרות שלי עם נשים," שם יגלם את ינאי, החבר של לילך (טלי שרון.( ואחרי תפקידי המניאק, הפושע והטייס, נראה שהוא שמח על הזדמנות לשחק ג'נטלמן בחליפות. "מה יהיה אחר כך? בטח יהיה גם גיי מתי שהוא. אני חייב גיי," הוא צוחק.
בוא נדבר על זוגיות. "עד החתונה" מציבה מודל פסימי. שמונוגמיה היא סוג של פרויקט בלתי אפשרי. בעונה הראשונה איה בוגדת בגבר שאיתו היא אמורה להתחתן. בעונה השנייה היא מקיימת מערכת יחסים בלתי אפשרית איתך.
"אני לא חושב ש'עד החתונה' מציבה מודל, והיא בטוח לא פסימית. היא מציפה על פני השטח את הקונפליקטים והבעיות שאנשים מתמודדים איתם בזוגיות. אני אוהב את זה שזה קורה גם אצל המבוגרים. זה מאוד יפה. מה קורה בגילאים האלו? מה הבעיות? אנשים משתנים, אנשים גדלים בתוך הקשר. למה מונוגמיה היא בלתי אפשרית? קחי למשל את מיקי קם, שמגלמת את אמו של אוהד קנולר בסדרה."
גם היא לא מבסוטה. היא מחפשת קשר אחר, גם אם לא ממומש.
"סליחה, מי שחושב שהדברים הם על מי מנוחות ומונוגמיה זה קל, טועה. לפרק זוגיות זה הכי פשוט. השאלה היא מה המחיר שאתה מוכן לשלם. היום נורא קל לאנשים לפרק. אז אנשים מפרקים, מפרקים, מפרקים. אני לא יודע מה נכון ומה לא, אבל זה נראה כאילו זה קל מדי. קל לוותר. אז מה? אז בנאדם מתגרש, ויתחתן שוב. מה, שם לא יהיו בעיות? רוב הסיכויים שכן. תמיד יש קונפליקטים, כי שני אנשים חיים יחד וצריכים למצוא איזה דיאלוג. 'עד החתונה' מציפה דברים מעל השטח."
ואיפה אתה בסיפור הזה?
"לא חיפשתי זוגיות הרבה שנים. היו לי חברות והכל, אבל זה לא היה רציני. גם בזיונים ובמערכות יחסים קצרות יש קסם, שהתאים לגיל ההוא מבחינתי. אני חושב שככל שאתה מתבגר, אתה מתעייף מעולם הפנויים פנויות ומכל הדבר הזה. אתה מתבגר, והגיע הזמן, לא? אני בן .35 אתה מבין פתאום שאין שם כלום. זה נהיה ריקני. אתה עושה סקס אבל בסוף היום, אם אין לך משהו למישהי, אתה נשאר באותה נקודה, ומרוקן, תרתי משמע."
התעייפת מסצינת הזיונים?
"כן, אולי התעייפתי מסצינת הזיונים. אתה חוגג ואתה עושה ואתה מסתובב ובאיזה שהוא שלב אתה לא רוצה את זה יותר. זה פשוט לא נותן לך כבר כלום. מתי זה קרה לי? לפני שלוש שנים. הרגשתי שקצת מיציתי את זה."
למה, בעצם?
"אתה מבין שוואלה, אתה רוצה לבוא הביתה ושיהיה לך מישהו שתוכל לחיות איתו, לעבור איתו את הדרך. בסופו של יום, אחרי זיונים, או איך שלא תקראי לזה, החיים עם בת זוג אחת, המודל הקלאסי, יש לו יותר יתרונות מכל היחסים הפתוחים. ויחסים פתוחים זו גם אפשרות לחלק מהזוגות, אבל במונוגמיה יש פחות חסרונות בעיניי. עכשיו יש לי חברה כבר תשעה חודשים, וטוב לי ככה. אתה עם מישהי, ואתה מתפתח איתה ועושה איתה את המסע של החיים שלך. אז נכון, יש את הקטע הזה של אנשים שמתגעגעים לעולם הזיונים ואומרים אנחנו ציידים, ולא כל החיים עם פרטנרית אחת, כי זה לא טבעי. בסדר, הכול לגיטימי. אבל בוא נהיה ריאליים - אם אתה רוצה להביא ילד לעולם, וזה משהו שאני מאוד רוצה, אין שום אופציה אחרת חוץ מזוגיות קלאסית. לפחות בשבילי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם